במשך כל שנות קיומה, הייתה ממלכת מוקדון מונרכיה. אין מידע מדויק על ייסוד הממלכה, והמידע על המלכים הראשונים הוא חלקי ומעורבב באגדות ומיתולוגיה. מאז המאה ה-7 לפנה"ס לכל המאוחר,[1] נשלטה הממלכה בידי שושלת מלוכה שנקראה "השושלת הארגאידית". שלטונם של הארגאידים היה מבוסס בעיקר במרכז הממלכה, בעוד המחוזות ההרריים ומכוסי היערות בצפון ומערב הממלכה נשלטו בידי שושלות מקומיות שלרוב היו קשורות בקשרי דם עם הארגאידים. להלכה היו שליטים אלו כפופים לארגאידים, אולם בפועל נאמנותם וצייתנותם השתנתה בהתאם לכושרם של המלכים להטיל את מרותם.[2]
צורת השלטון של המלכים לא השתנתה הרבה מאז התקופה ההומרית. המלך היה נבחר בידי המוקדונים מבין הנסיכים מבני השושלת הארגאידית, ועם עלותו לשלטון היה המלך מרכז בידיו את כל כוח השלטון. המלך היה אדון הארץ, כהן דת, המפקד העליון של הצבא שופט ראשי וכו'. הוא היה בעליהן של כל האדמות, והאזרחים היו מחויבים בתשלום מס בגין האדמות שעיבדו. המלך לבדו יכל להכריז מלחמה, וחוזים והסכמים נעשו אך ורק בשם המלך. מבין בני האצולה היה בוחר המלך קבוצת נבחרים שכונו "הטיירוי" ("רעי המלך"), והם חיו יחד עם המלך בארמון, שרתו לצדו בצבא והיוו את חוד החנית של חיל הפרשים המוקדוני.[2]
מוקדון נותרה ממלכה שולית יחסית עד עלותו לשלטון של פיליפוס השני, מלך מוקדון, שביסס את שלטונה של מוקדון במרבית יוון. בנו של פיליפוס, אלכסנדר הגדול, הפך את מוקדון לאחת האימפריות הגדולות ביותר בעולם העתיק. אלכסנדר מת ללא יורשים, ועם מותו פתחו מפקדי צבאו, שכונו בשם "דיאדוכים" ("יורשים"), בסדרת מלחמות, שבסופן נפלה מוקדון בידי השושלת האנטיפטרידית, שהוחלפה עד מהרה בידי השושלת האנטיגונידית. שלטונם של האנטיגונידים היה ברוטלי בהרבה מזה של הארגאידים, אולם תחת הנהגתם הממלכה נותרה יציבה יחסית עד כיבושה בידי רומא בשנת 168 לפנה"ס בתום המלחמה המוקדונית השלישית.
השושלת הארגאידית
- ערך מורחב – השושלת הארגאידית
שם
|
תקופת חיים
|
תקופת מלוכה
|
הערות
|
קרנוס
|
בסביבות המאה ה-8 לפנה"ס.
|
בסביבות המאה ה-8 לפנה"ס.
|
מלך מיתולוגי למחצה. מצאצאיו של הרקולס. התיישב במוקדון וייסד את הממלכה.
|
קוינוס
|
בסביבות המאה ה-8 לפנה"ס.
|
בסביבות המאה ה-8 לפנה"ס.
|
בנו של קרנוס.
|
טירימאס
|
בסביבות המאה ה-8 לפנה"ס.
|
בסביבות המאה ה-8 לפנה"ס.
|
בנו של קוינוס.
|
פרדיקס הראשון
|
בסביבות המאה ה-7 לפנה"ס.
|
650 - 620 לפנה"ס
|
ראשון מלכי מוקדון המוכר מבחינה היסטורית.
|
אריגיוס הראשון
|
בסביבות המאה ה-7 לפנה"ס.
|
בסביבות המאה ה-7 לפנה"ס.
|
בנו של פרדיקס הראשון.
|
פיליפוס הראשון
|
בסביבות המאה ה-6 לפנה"ס.
|
בסביבות המאה ה-6 לפנה"ס.
|
בנו של אריגיוס הראשון. נהרג בקרב נגד האילירים.
|
אארופוס הראשון
|
בסביבות המאה ה-6 לפנה"ס.
|
בסביבות המאה ה-6 לפנה"ס.
|
בנו של פיליפוס הראשון. ירש את הכתר בעודו תינוק, ועל פי האגדה נישא בעריסתו בידי החיילים במהלך הקרבות נגד האילירים.
|
אלקטס הראשון
|
בסביבות המאה ה-6 לפנה"ס.
|
בסביבות המאה ה-6 לפנה"ס.
|
בנו של אארופוס הראשון. על פי הידוע היה מלך רגוע, שהעדיף לשמר את שלטונו בדרכי שלום.
|
אמינטס הראשון
|
נולד ככל הנראה בסוף המאה ה-6 לפנה"ס, ומת בשנת 498 או 497 לפנה"ס.
|
547 - 498/497 לפנה"ס
|
בנו של אלקטס הראשון. היה ראשון מלכי מוקדון שקיים יחסים דיפלומטיים עם מדינות זרות. במשך רוב שנות שלטונו היה וסל של דריווש הראשון מלך הממלכה האחמנית.
|
אלכסנדר הראשון
|
במהלך המאה ה-5 לפנה"ס.
|
498/497 - 454 לפנה"ס
|
בנו של אמינטס הראשון. הוביל את מוקדון במהלך מלחמת פרס-יוון. בתקופתו החלה מוקדון להתבלט ביוון כולה.
|
אלקטס השני
|
במהלך המאה ה-5 לפנה"ס.
|
454 - 448 לפנה"ס
|
בנו של אלכסנדר הראשון. נודע כאלכוהוליסט.
|
פרדיקס השני
|
במהלך המאה ה-5 לפנה"ס.
|
448 - 413 לפנה"ס
|
אחיו של אלקטס השני. הוביל את מוקדון במהלך המלחמה הפלופונסית.
|
ארכלאוס הראשון
|
סוף המאה ה-5 לפנה"ס.
|
413 - 399 לפנה"ס
|
בנו של פרדיקס השני. הפך את מוקדון למעצמה, פיתח את כלכלתה ותרבותה, והרחיב את גבולותיה. העביר את עיר הבירה לפלה.
|
קרטרוס
|
סוף המאה ה-5 לפנה"ס.
|
במשך ארבעה ימים בלבד בשנת 399 לפנה"ס.
|
רצח את ארכלאוס ממניעים שאינם ברורים כל צורכם, והפך למלך בעצמו למשך ארבעה ימים בלבד.
|
אורסטס
|
תחילת המאה ה-4 לפנה"ס.
|
399 - 396 לפנה"ס
|
בנו של ארכלאוס. שלט יחד עם האפוטרופוס שלו אארופוס השני.
|
אארופוס השני
|
תחילת המאה ה-4 לפנה"ס.
|
399 - 396 לפנה"ס
|
היה האפוטרופוס של אורסטס בן ארכלאוס, ושלט יחד אתו.
|
אמינטס השני
|
במהלך המאה ה-4 לפנה"ס
|
תקופה קצרה במהלך שנת 393 לפנה"ס
|
אחיינו של פרדיקס השני. כונה "אמינטס הקטן" בפועל היה רק תובע לכתר ושלט רק על חלק קטן מאוד של מוקדון.
|
פאוסניאס
|
במהלך המאה ה-4 לפנה"ס.
|
תקופה קצרה במהלך שנת 393 לפנה"ס
|
בנו של אארופוס השני.
|
אמינטס השלישי
|
במהלך המאה ה-4 לפנה"ס.
|
תקופה קצרה במהלך שנת 393 לפנה"ס.
|
רצח את פאוסניאס ושלט תקופה קצרה עד שהודח בידי אריגיוס השני.
|
אריגיוס השני
|
במהלך המאה ה-4 לפנה"ס
|
393 - 392 לפנה"ס
|
הדיח את אמינטס השלישי, אולם כעבור זמן קצר הצליח אמינטס לחזור לשלטון. ניסה מאוחר יותר לתבוע את הכתר בשנית בעזרתה של אתונה, אולם נכשל.
|
אמינטס השלישי
|
במהלך המאה ה-4 לפנה"ס
|
392 - 370 לפנה"ס
|
חזר לשלטון לאחר שהדיח את אריגיוס השני.
|
אלכסנדר השני
|
במהלך המאה ה-4 לפנה"ס.
|
370 - 368 לפנה"ס
|
בנו של אמינטס השלישי. שלט בתקופת ההגמוניה התבנית. נרצח ביוזמת תלמי איש אלורוס, מאהבה של אמו.
|
פרדיקס השלישי
|
במהלך המאה ה-4 לפנה"ס
|
368 - 359 לפנה"ס
|
אחיו של אלכסנדר השלישי. עלה לשלטון בעודו פעוט, ותחילה נשלט בידי תלמי איש אלורוס. בהמשך נפטר מתלמי ושלט לבדו עד שמת בקרב נגד האילירים.
|
אמינטס הרביעי
|
365 - 336 לפנה"ס
|
תקופה קצרה במהלך שנת 359 לפנה"ס
|
בנו של פרדיקס השלישי. עלה לשלטון בעודו פעוט, עד שהודח ממלכותו בידי דודו, פיליפוס השני. בתחילה לא נתפס כאיום, אולם נרצח בתקופת שלטונו של אלכסנדר השלישי.
|
פיליפוס השני
|
382 - 336 לפנה"ס
|
359 - 336 לפנה"ס
|
בנו של אמינטס השלישי. הדיח את אחיינו אמינטס הרביעי. הפך את מוקדון למעצמה השלטת ביוון. נרצח בנסיבות שלא הובהרו לחלוטין עד ימינו.
|
אלכסנדר השלישי
|
356 - 323 לפנה"ס
|
336 - 323 לפנה"ס
|
ידוע בשם "הגדול". יצא למסעות מלחמה רחבי היקף שבמהלכם בא תחת שליטתו מרבית העולם שהיה מוכר אז. לאחר מותו פרצו מלחמות הדיאדוכים.
|
פיליפוס השלישי
|
359 - 317 לפנה"ס
|
323 - 317 לפנה"ס
|
אחיו החורג של אלכסנדר השלישי. לקה בנפשו. היה מלך באופן רשמי בתקופה לא רציפה במהלך מלחמות הדיאדוכים.
|
אלכסנדר הרביעי
|
323 - 309 לפנה"ס
|
323 - 310 לפנה"ס
|
בנו של אלכסנדר השלישי. נולד לאחר מות אביו. היה מלך באופן רשמי בתקופה לא רציפה במהלך מלחמות הדיאדוכים. נרצח בידי קסנדרוס.
|
השושלת האנטיפטרידית
- ערך מורחב – השושלת האנטיפטרידית
השושלת האנטיגונידית
- ערך מורחב – השושלת האנטיגונידית
דיאדוכים
- ערך מורחב – מלחמות הדיאדוכים
השושלת האנטיגונידית
- ערך מורחב – השושלת האנטיגונידית
השושלת האייקידית
השושלת האנטיגונדית
- ערך מורחב – השושלת האנטיגונידית
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ עמית, עמ' 495.
- ^ 2.0 2.1 עמית, עמ' 496.