מעוז דרורה
מעוז "דרורה" היה מוצב צה"ל בקו בר-לב. המעוז שכן בגזרה הצפונית של תעלת סואץ, בלב אזור ביצות, כ-5 ק"מ מדרום למעוז "לחצנית" וכ-10 ק"מ מצפון למעוז "כתובה" על ציר "אשר" (ראו מפת קוד סיריוס).
"דרורה" היה מוצב מחלקתי. הוא כלל 8 עמדות לוחמים, עמדת מרגמת 81 מ"מ, צריף חדר אוכל, מטבח, גנרטור, בונקר לוחמים ובונקר חמ"ל, חצר ל-3-5 כלי רק"מ ושני מגדלי תצפית. העמדות היו מחוברות באמצעות תעלות קשר. שטח המוצב היה בצורת ריבוע שצלעותיו באורך של כ-50 מטר.
המעוז במלחמת יום הכיפורים
בתקופת מלחמת יום הכיפורים אויש המעוז על ידי 23 לוחמים מפלוגה ב' של גדוד 68, גדוד מילואים שהשתייך לחטיבת ירושלים, בפיקוד הסמ"פ סגן שמואל (מולי) רונן. הגדוד גויס ב-23 בספטמבר 1973 ותפס את רוב מעוזי "קו בר-לב" לקראת חגי תשרי תשל"ד. החפיפה הייתה קצרה וכללה אימון, תרגולות בסיסיות, כניסה לשגרת סיורים בין המעוזים ותצפיות לעבר מצרים, בטווח של כ-200 מטר של התעלה.
דיווחי המעוז על תנועות חריגות בצד המצרי התקבלו על ידי מפקד הגזרה, פנחס נוי (אלוש), בהסבר כי הם חלק מהכנות לתרגיל "תחריר" של הצבא המצרי. נורה אדומה נדלקה ב"דרורה" בזמן הסעודה המפסקת בערב יום כיפור: מיג 17 חלף ברעש אדיר מעל המעוז, ונעלם חזרה מערבה לפני שהספיקו לפתוח עליו באש. בעיצומו של הצום, בסביבות השעה 12:00, הודיע מפקד גדוד 68, אמיר ראובני, כי בשעה 18:00 תפרוץ מלחמה, אך היא תהיה בסגנון של יום קרב. בפקודתו קופלה תצפית החוץ ותודרכו הלוחמים.
בשעה 14:00 נפתחה הפגזה מצרית כבדה לאורך כל קו המעוזים. המעוז נכנס ל"כוננות ספיגה", כל חיילי המעוז ירדו לבונקר, מלבד מפקד המעוז רונן בעמדתו ותצפיתן בעמדת פריסקופ. מגדל התצפית הגבוה קרס מיד מזעזועי ההפגזות. במכשירי הקשר נשמעו דיווחי המעוזים "לחצנית" ו"כתובה" על סירות מצריות עמוסות חיילים החוצות את התעלה. בעוד לוחמי "כתובה" הודפים מתקפות ראשונות כותר מעוז "לחצנית" ונלחם בגבורה על חייו על ידי הפעלת כוחות ארטילריה ב"אש על כוחותינו" בניסיון נואש להדוף את המצרים שהצליחו לחדור לתעלות הקשר במעוז. בשעה 16:30 לערך דיווח מעוז "דרורה" כי דגל מצרי מונף על "לחצנית", ועבר ל"כוננות פשיטה" (כל הלוחמים בעמדות, בבונקר נשארו רק הרופא וסמל קשר סדיר) מחשש לתקיפה ישירה. ב"כתובה" תפס רב"ט זבולון אורלב את הפיקוד לאחר פציעתו של המ"מ דודו סיטן. מפקד "דרורה" תידרך את אורלב בהפעלת ארטילריה (תרגולת "קצין חי"ר מטווח"), וד"ר קרביץ הרופא הסביר לחובש "כתובה" כיצד להעניק טיפול רפואי לפצועים.
6 מסוקים מצרים, עמוסים בכ-60–100 לוחמי קומנדו חדרו מצפון והנחיתו את הכוח כמארב באזור רומני שם חסמו את הדרך ל"מעוז בודפשט". כשחזרו ריקים, עם דמדומים, הצליחו לוחמי "דרורה" להפיל לפחות מסוק מי-8 מצרי אחד. בלילה חלף טנק בלתי מזוהה מדרום על ציר "אשר", המשיך צפונה כקילומטר ונעצר. למפקדת הגדוד והחטיבה נמסרו כל הזמן דיווחים והמג"ד עודד את לוחמיו בתוכניות צה"ל לתגבר ולחלץ ולנסות לסלק את המצרים בהתקפת נגד בבוקר.
עם עלות השחר נשמע רעש מצפון, והתברר שכנראה זה אותו טנק שחלף בלילה, ככל הנראה צוות מגדוד 9 של חטיבה 14[1], וכפסע היה מפתיחה עליו באש. טנק זה נודע אחר כך כטנק "אלתגר". עם זאת הופנם שציר "אשר" פנוי בין "דרורה" ל"כתובה" כי הטנק הגיע לשם. עד הצהרים הדפו לוחמי "כתובה" עוד התקפות מצריות וספגו שני הרוגים - דוד כץ ומשה בן יקר ומספר פצועים.[2]
בפיקוד העליון הוחלט לבסוף להורות על פינוי כל מי שניתן לפנותו מקו המעוזים שאיבד את ייעודו והפך לנטל. ניתנה פקודת נסיגה ל"כתובה" ורונן כיוון אותם צפונה אליו על ציר "אשר". לאחר כ-10 דקות גם ל"דרורה" ניתנה פקודת פינוי. הכוח התארגן על הזחל"ם התקין שנותר ויצא על ציר "מסחר" ומזרחה על ציר "זגוגית". תוך כדי תנועה התברר לרונן ש-3 לוחמים נעדרים, הוא פקד על עצירת הזחל"ם וחזר למעוז המופגז תוך עדכונו של אורלב שנסע בעקבותיו. תחת אש הגיע ל"דרורה" ופינה את סמל המרגמות ושני לוחמים נוספים שלא ידעו על פינוי המעוז. הם המשיכו להשיב אש בעמדותיהם ובכך למעשה אפשרו ללא ידיעתם את הנסיגה. הזחל"ם עם כל לוחמי המעוז חבר לכוח של אורלב ויחד הגיעו למפקדת הגדוד ב"בלוזה". על פעולתו במלחמה עוטר אורלב בעיטור המופת.[3]
תחקירי מודיעין מאוחרים העלו שמעוז "דרורה" היה בקו התפר בין שתי חטיבות מצריות שלא תכננו את כיבושו.
לקריאה נוספת
- עופר רגב והדס רגב-ירקוני, מעוז צור - גדוד 68 של חטיבת ירושלים וקרב המעוזים במלחמת יום הכיפורים, פורת הוצאה לאור, 2010
- תחקיר אית"ן - היחידה לאיתור נעדרים
קישורים חיצוניים
- תחקיר מעוזים "כתובה" ו"דרורה", ארכיון צה"ל, באתר המרכז למלחמת יום הכיפורים
- תחקיר מעוז דרורה, ארכיון צה"ל, באתר המרכז למלחמת יום הכיפורים
הערות שוליים
- ^ יוסי מלמן, כאילו בלעה אותם האדמה, באתר הארץ, 5 באוקטובר 2005
- ^ עדי גרסיאל, יום הכיפורים של רב"ט אורלב, באתר בשבע - ערוץ 7, 4 בספטמבר 2003
- ^ עיטור המופת של זבולון אורלב, באתר הגבורה
