אית"ן
ערך זה עוסק במערך איתור הנעדרים בצה"ל. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו 
אית"ן הוא מערך איתור נעדרים בצה"ל. הגוף הוקם בעקבות מלחמת יום הכיפורים על ידי אגף כוח האדם (אכ"א). היוזמה הראשונה הייתה הקמת צוות לאיתור נעדרים של חיל האוויר. צוות זה הפך מאוחר יותר לענף חקירת תאונות ואיתור נעדרים בחיל-האוויר.
היסטוריה
המערך הוקם בראשותו של שלמה בן אלקנה שהיה אז קצין בממשל הצבאי בעזה. בן אלקנה היה בעל ניסיון באיתור נעדרים, ובין היתר איתר לאחר מלחמת ששת הימים את קברו של גיבור ניל"י אבשלום פיינברג, שנעדר מאז מלחמת העולם הראשונה.
הצלחת הצוות של שלמה בן אלקנה באיתור צוותי האוויר הנעדרים ברמת הגולן ובסיני ממלחמת יום הכיפורים הובילה למיסוד ולהרחבת היחידה, שבשיא פעילותה מנתה כ-120 איש. במקביל לפעילות יחידת אית"ן של חיל האוויר החל לפעול מא"ן – מרכז איתור נעדרים, בפיקוד ראש אכ"א של צה"ל. שתי היחידות שיתפו ביניהן פעולה בעיקר במהלך מלחמת יום הכיפורים, בעקבות הסכם השלום עם מצרים ובמהלך מלחמת שלום הגליל.
מבנה ותורת הפעלה
לאחר מלחמת שלום הגליל הוחלט להקים בכל פיקוד ובכל אוגדה צוות איתור נעדרים שיטפל באירועים בהם יש נעדרים, כבר בשלבים הראשונים. בהצטבר הניסיון, התפתחה תורת הפעלה מיוחדת, בה מושם הדגש על איסוף דקדקני של מידע, עיבודו ופיתוח שיטות סריקה וחפירה. אנשי היחידה מתמחים בחקירות המשולבות עם הכרת שטח טובה וניסיון צבאי. תורת ההפעלה מחייבת שיתוף פעולה, סיעור מוחות וחשיבה יצירתית.
מיזם "תש"ח"
בראשית שנות ה-90, במהלך עדכון ספר ה"יזכור" של חללי מלחמת העצמאות, הציע ההיסטוריון רמי יזרעאל ליחידות אית"ן חיל-האוויר ומא"ן לנסות לאתר נעדרים מקרבות תש"ח ומפעולות צבאיות אחרות בעבר. לאחר ניסוי מוצלח שבמהלכו אותרו מספר קברים של נעדרי צה"ל מתש"ח, נכנסה פעילות זו לסדר היום הקבוע של ענף אית"ן, תחת ניהולו של החוקר נרי אראלי, בנוסף ליתר הפעולות לאיתור הנעדרים שעדיין לא נמצאו. צוותי אית"ן במערך הנפרס מופעלים כל אימת שיש אירוע בו יש חשש להיעדרות חייל.
נתונים
נותרו ארבעה נעדרים שגורלם לא נודע: רון ארד, גיא חבר ושניים משלושת נעדרי קרב סולטאן יעקוב: יהודה כץ וצבי פלדמן[1]. 171 חיילים נוספים מוגדרים חללים שמקום קבורתם לא נודע, שנפלו ב-108 אירועים. לגבי חיילים אלה קיימות עדויות מהימנות כי נהרגו, והם מכונים בראשי תיבות מקל"ן, מקום קבורתו לא נודע. מאלה, 98 הם חללי מלחמת העצמאות, 15 הם חללי המשחתת אח"י אילת, ו-16 הם חללי מלחמת יום הכיפורים. בנוסף, בבתי הקברות בישראל קיימים עדיין 25 קברים עליהם נכתב "אלמוני", מכיוון שזהות הקבורים בהם לא פוענחה.
אירועים שנפתרו על ידי אית"ן
- זיהוי וקביעת מקום קבורתם של 3 אלמונים בקבר האחים מהקרב על הקסטל בדרך לירושלים אפריל 1948. השלושה- אליהו מונסה, זאב מנדל ודב הברברג השתייכו לחטיבה 6 "עציוני" ונלחמו בשרשרת הקרבות שהתחוללו על הקסטל בין 1 באפריל עד 9 באפריל 1948. חקירת אית"ן קבעה שהשלושה נקברו יחד עם חבריהם לקרב בקבר האחים במעלה החמישה כאלמונים ולאחר מכן הועברו לקבורה בהר הרצל שם זוהו לאחר 63 שנים.
- זיהוי גופתו של יהושע חבר, לוחם גדוד 42 חטיבת קרייתי שנפל ברמלה ב-11 ביולי 1948, נקבר כאלמוני וזוהה רק ב-2014.[2] שמו חקוק באנדרטת גדוד 42 בצריפין.
- תעלומת המסתערבים ביפו - ב-22 בדצמבר 1947 הוצאו להורג בתל א-ריש, ביפו, דוד שמש וגדעון בן דויד, אנשי המחלקה הערבית של הפלמ"ח. הם נתפסו על ידי הערבים כאשר מסרו ידיעות מודיעיניות בטלפון לאנשי ההגנה. מקום קבורתם לא היה ידוע במשך שנים. ב-1975 נמצאו שני שלדים בעת חפירת יסודות לבנייה. חקירת יחידת אית"ן הראתה כי המדובר בשני הנעדרים.[3]
- שיירת נבי דניאל, ב-28 במרץ 1948 - אנשי יחידת אית"ן הראו כי חיים פייבלוביץ, שנחשב נעדר מאז הקרב, קבור כאלמוני בבית הקברות הצבאי בהר הרצל.[4]
- איתור מקום קבורתם של חללי קרב תל א-ריש, במהלך מבצע חמץ, ב-28 באפריל 1948 - אותרו קבריהם של יחיאל (חיליק) רוזנפלד, דוד כוכבי, יצחק חממי, יהושע (יאשקה) לוסטיג ומנחם קלרמן, שנקברו כאלמונים בבית הקברות נחלת יצחק.[5]
- הקרב בדיר איוב, במסגרת מבצע מכבי - חוקרי היחידה גילו כי הנעדר פרץ צוקרמן נהרג בקרב דיר איוב ונקבר כאלמוני בבית הקברות הצבאי בהר הרצל.[6]
- משלט 8 בשער הגיא - חוקרי אית"ן גילו כי הנעדר עמנואל פוגל נהרג ב-12 במאי 1948, בקרבות על משלט 8, ברכס שמצפון לשער הגיא, ונקבר כאלמוני בבית הקברות הצבאי בהר הרצל.[7]
- נעדרי חטיבת גבעתי, בקרבות בלטרון ב-13 במאי 1948 - חקירת היחידה העלתה כי שלושה חיילים שנהרגו בקרב ומקום קבורתם לא נודע, קבורים למעשה בקבר אחים של חיילי חטיבת אלכסנדרוני. החיילים הנעדרים הם יהודה (יורם) קפלן, שלמה ברבר ומנדל מט.[8]
- נעדרים נוספים של חטיבת גבעתי בלטרון, באותו תאריך (13 במאי 1948) - חקירה העלתה כי הנעדרים משה הסמן ויעקב שלג לבן (שניוויס) שנהרגו ליד מחנה המעצר בלטרון קבורים בקבר אחים עם חללי חטיבה 7.[9]
- מלכיה ב-15 במאי 1948 - חקירה העלתה כי הנעדר משה שעיו נקבר בטעות תחת השם משה טיכו.
- אותר מקום קבורתו של מרדכי פרנקו, שנהרג בקרב בהר ציון ב-18 במאי 1948.[10]
- מבצע בן נון א' בלטרון, ב-25 במאי 1948 - אנשי יחידת אית"ן מצאו כי החיילים אהרון טיקוצקי ומשה דובדבני נקברו כאלמונים בבית הקברות נחלת יצחק.[11]
- מבצע בן נון ב' בלטרון, ב-30 במאי 1948 - אותר הנעדר ראובן אופנהיים, שנקבר כאלמוני.[12]
- יחידת אית"ן בדקה את תעלומת הנעדר דב ינוביץ', שנפצע בהפגזה ירדנית על קריית ענבים ב-5 ביוני 1948. חקירת היחידה העלתה כי ינוביץ' הובא לבית החולים ביקור חולים בירושלים, שם נקבע מותו. הוא לא נרשם כחייל אלא כאזרח, ונקבר כאזרח.[13]
- חייל אלמוני שנהרג בקרב במשלטי בית סוסין ב-9 ביוני 1948 זוהה כאהרון ששון.[14]
- מבצע ברוש - הקרב על משלט 243 במשמר הירדן, ב-9 ביוני 1948 - אותר מחדש קברו של הנעדר חיים (היינץ) טיכאור.[15]
- איתור הטייס הנעדר ליונל בלוך - מטוסו, מדגם אוויה S-199, נעדר לאחר קרב אוויר עם מטוסים סוריים ב-10 ביולי 1948. תחקיר אית"ן גילה כי גופתו הוחזרה מסוריה לאחר שהופל שם וכנראה מת מפצעיו בבית חולים בדמשק, אך מסמכי הזיהוי היו מוטעים והוא נקבר תחת שם מוטעה.[16]
- איתור נעדרים מקרבות משמר הירדן, ב-10 ביולי 1948 - אותרו הנעדרים אברהם לוי, אברהם (אלפרד) פולק ודוד אביגדור. החקירה הראתה כי הם קבורים בקבר אחים בראש פינה.[17]
- נעדרי גבעתי בקרבות בלטרון באוגוסט 1948 - חקירת היחידה העלתה כי החייל הנעדר שמואל אברהם קוטר, שנהרג באותם קרבות, נקבר כאלמוני בית הקברות הצבאי בהר הרצל.[18]
- מציאת גופותיהם של טייסי מטוס מוסקיטו של חיל האוויר הישראלי, שהתרסק בים התיכון מול חוף בת גלים ב-7 באוגוסט 1953 - לאחר סריקות תת-מימיות ממושכות נמצאו שרידי מטוסם של הטייסים הנעדרים, יהודה כ"ץ ואלעזר רייזנר.[19]
- איתור שני אנשי צוות טנק, שנעדרו במלחמת יום הכיפורים ב-6 באוקטובר 1973 באזור ביר תמדה. הטנק שלהם נפל לשקע בדיונה והתחפר בחול, ולאחר מכן נפגע מפגז מצרי. לאחר חקירה ממושכת התגלו ב-1999 גופות הנעדרים ליאון כהן ומרדכי נדיב.[20]
- איתור צוות מטוס פנטום שהופל בקרב אוויר מדרום למנצורה במצרים, ב-11 באוקטובר 1973, לאחר עבודה מאומצת, שכללה גם תשאול מקומיים, בדיקת עדויות, תמלילי קשר, צילומי אוויר ועוד, וגם חפירה בקרקע, אותרו הנעדרים ערן כהן ויונתן אופיר.[21]
- מציאת גופתו של סרן אשר פרי בדרום הנגב, ב-15 באפריל 1980 לאחר שהיה נעדר כשנתיים.[22]
- יחידת אית"ן סייעה בגילוי גורלם של רחמים אלשייך ויוסף פינק, שנחטפו על ידי ארגון חזבאללה ליד בית יהון, על גבול רצועת הביטחון בלבנון) ב-17 בפברואר 1986.[23]
- חוקרי היחידה סייעו בניסיונות לאתר את החיילים שנחטפו על ידי מחבלי חמאס, אבי סספורטס (שנחטף בצומת הודיה ב-16 בפברואר 1989)[24] ואילן סעדון (שנחטף בצומת ראם ב-3 במאי 1989). חוקרי היחידה גילו את מקום קבורתו של סעדון, בין מחלף גן-רווה ומושב גן שורק.[25]
- איתור גופתו של אילן בסטיקר, שנרצח בבאר שבע ב-5 בספטמבר 1993, וגופתו הושלכה במכולה לאיסוף אשפה, שפונתה לאתר דודאים. לאחר 15 חודשי חיפושים אותרה הגופה.[26]
- קביעת מצבם הפיזי של החטופים גולדווסר ורגב (חטיבה 5) לאחר חטיפתם ב 12 ביולי 2006 חטיפתם מקו דיווח 105 בגבול הצפון הובילה לפרוץ מלחמת לבנון השנייה.
- איתור גופתו של לוחם יחידת אגוז, שנעדר במהלך קרב מארון א-ראס במלחמת לבנון השנייה. במהלך הקרב, שהתרחש ב-20 ביולי 2006, נעלם הלוחם יהונתן ולסיוק. מפקד יחידת אגוז, סגן-אלוף מרדכי כהנא, החליט לערב את אנשי יחידת אית"ן, והתחקיר שערכו הצביע על כך שהלוחם נקבר מתחת לחומה שהתמוטטה כתוצאה מפגיעת טיל של חזבאללה. הכוח חילץ את גופת החייל בלילה שלאחר מכן.
קישורים חיצוניים
- אתר אית"ן
- נעם ויטמן, CSI במדי צה"ל: הצצה מיוחדת לאימון של היחידה לאיתור נעדרים, באתר מאקו, 6 בינואר 2014
- טל אריאל אמיר, מתחת לאבן: המלחמה של היחידה לאיתור נעדרים בזמן ובשכחה, באתר מעריב אונליין, 10 באוגוסט 2015
- שי שמש, המדע בשירות היחידה לזיהוי חללים בצה"ל, באתר מדע גדול בקטנה, 10 באוגוסט 2017
איתי אילנאי, "עד שאתה לא מוצא את החיילים, חיים או מתים, זה לא נגמר", באתר "ידיעות אחרונות", 6 באפריל 2019
הערות שוליים
- ^ גופתו של השלישי, זכריה באומל, אותרה במבצע "זמר נוגה" והובאה לארץ ב-3 באפריל 2019, אתר מקור ראשון
- ^ זהות החייל נתגלתה אחרי 66 שנה, אתר ישראל היום
- ^ מסתערבים ביפו, באתר יחידת אית"ן.
- ^ שיירת "נבי דניאל" - בין ירושלים לגוש עציון, באתר יחידת אית"ן.
- ^ יצחק חממי, דוד כוכבי, יהושע לוסטיג, מנחם קלרמן ויחיאל רוזנפלד, באתר יחידת אית"ן.
- ^ דיר איוב, באתר יחידת אית"ן.
- ^ משלט 8 - שער הגיא, באתר יחידת אית"ן.
- ^ לטרון גבעתי א', באתר יחידת אית"ן.
- ^ לטרון גבעתי ב', באתר יחידת אית"ן.
- ^ הקרבות בירושלים - הר ציון, באתר יחידת אית"ן.
- ^ בן-נון א` - לטרון, באתר יחידת אית"ן.
- ^ בן-נון ב` - לטרון באתר יחידת אית"ן.
- ^ הפגזה ירדנית - קריית ענבים, באתר יחידת אית"ן.
- ^ בית סוסין באתר יחידת אית"ן.
- ^ משלט 243 - משמר הירדן, באתר יחידת אית"ן.
- ^ מטוס מסרשמידט - קוניטרה, באתר יחידת אית"ן.
- ^ משמר הירדן ג` - משלט 243, באתר יחידת אית"ן.
- ^ לטרון במהלך ההפוגה, באתר יחידת אית"ן.
- ^ מוסקיטו ב` - בים התיכון מול חוף בת-גלים, באתר יחידת אית"ן.
- ^ http://www.eitan.aka.idf.il/1100-8224-HE/Eitan.aspx, באתר יחידת אית"ן.
- ^ מטוס פנטום במנצורה - מדרום למנצורה במצרים, באתר יחידת אית"ן.
- ^ ירח פארן, 720 יום בעקבות קצין הנ"מ שנעדר בערבה, באתר ynet, 7 בנובמבר 2015
- ^ בית יהון (על גבול רצועת הביטחון בלבנון), באתר יחידת אית"ן.
- ^ חטיפה בצומת הודיה, באתר יחידת אית"ן.
- ^ חטיפה בצומת ראם, באתר יחידת אית"ן.
- ^ רצח בב"ש, באתר יחידת אית"ן.
