מרים מרגולין-ייבין
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. מרים עטרה מַרְגוֹלִין-ייבין (מאי 1896 – 4 בדצמבר 1966) הייתה מורה וסופרת ילדים יידית ועברית.
קורות חיים
מרים מרגולין-ייבין נולדה בשנת 1896 בעיר מינסק שברוסיה (כיום בירת בלארוס), בתו של המו"ל והעורך שרגא פייבל מרגולין וחנה מלכה בת הנדבן העשיר יעקב אליהו ריבקין.[1] בצעירותה התחנכה בחינוך יהודי מסורתי, ובגיל 19 סיימה את לימודיה בסמינר למורים יהודיים בווילנה. בזמן מלחמת העולם הראשונה הקימה כיתת לימוד בעיקר עבור ילדים פליטים, שבה למדו כ-70 תלמידים. מפאת המחסור בספרי לימוד וספרי קריאה, ולאחר שכשלו מאמציה להשיגם, חיברה מרגולין בעצמה עשרות סיפורי ילדים ביידיש, העתיקה אותם ידנית ואגדה אותם בכרכים.
בשנת 1922 נישאה בברלין ליהושע השל ייבין, עיתונאי, פובליציסט וסופר, ממנהיגיה הרוחניים של התנועה הרוויזיוניסטית. בין השנים 1922–1924 הייתה שותפה לניהול האגף לחינוך הגיל הרך בווילנה במחלקה היהודית של משרד החינוך המקומי. כמו כן פרסמה מסיפוריה בעיתוני ילדים יהודיים ביידיש. בשנת 1923 נולד בנה הבכור, ישראל. בשנת 1924 עלתה לארץ ישראל עם בעלה ובנם. תחילה לימדה בכפר יחזקאל, שם נולד בשנת 1926 בנה השני, זאב. לאחר מכן עברו לירושלים, ומשם לתל אביב. ב-1930, עקב קשיי כלכלה, שבה עם שני בניה לברלין, שם התגוררו אצל הוריה. בשנת 1933, עם עליית הנאצים לשלטון, שבו לתל אביב.[2]
בארץ ישראל הוסיפה מרגולין-ייבין לחבר סיפורים וספרים, מהם בעברית, ועליהם חתמה בשמה הפרטי בלבד: "מרים עטרה". חלק מספריה איירה בעצמה. על סיפוריה נאמר כי הם מתאימים לגיל הרך, מתארים היטב את חיי היום-יום של הילד. הם בעלי עלילה פשוטה, ומכילים מוסר השכל מרומז.[3]
משפחתה
בנה פרופ' ישראל ייבין (1923–2008) היה חוקר המסורה והלשון העברית (חתן פרס ישראל על תרומתו למחקר הלשון העברית, תשמ"ט). בנה זאב ייבין (1926–2015) היה ארכאולוג, מבכירי רשות העתיקות.
אחותה קציעה ראטנר-מרגולין (ראטנער-מארגאָלין; 1905–1999) הייתה משוררת יידית. בתה פרופ' מרינה ראטנר היא מתמטיקאית (כלת פרס אוסטרובסקי וחברת האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית).
ספריה
- מאיסעלעך פאר קליינינקע קינדערלעך; דערציילט פון מיריאם מארגאלין; אילוסטרירט פון י. ב. ריבאק, 3 כרכים, ברלין: דפוס Selle & Co.; פטרוגרד: ר.ס.פ.ס.ר. – אידישע סעקציע באם קאָמיסאריאט פאר פאָלקבילדונג, 1922. (הספרים יצאו על ידי החטיבה היהודית של משרד החינוך הסובייטי)[4] (אחד מהכרכים זכה ב-1986 למהדורה מחודשת בהוצאת ייווא עם תרגום לאנגלית, וב-2004 למהדורה עם תרגום לרוסית – שתיהן דו-לשוניות.) (הכתיב הוא סובייטי; לעיתים נכתב: "מייסעלעך")
- מ' מארגולינע, ש' ראווינ, י' ראווינ, זיי גרייט: ארבעטבוכ פארנ IV לערניאר, מוסקבה–חרקוב–מינסק: צענטראלער פעלקער-פארלאג פון פ.ס.ס.ר., 1930. ("היה מוכן": ספר תרגול לכיתה הרביעית; בשיתוף עם מורים אחרים)
- ספר לילד הטוב, תל אביב: לילד הטוב, תש"ג.
- ארץ ישראל שלי; צירה: איזה, תל אביב: מרדכי ניומן ('נורית'), 1946.
- ילדי ישראל לארץ ישראל: סִפור לילדים, תל אביב: יהודית, תש"ז.
- גשם בארץ ישראל: סִפורים, תל אביב: יהודית, תש"ח.
- 16 ספרים לילדים קטנים; סִפרה וצירה: מרים עטרה, ירושלים: יהודית, תשכ"ו: (סדרת ספרונים בני כ-15 עמודים כל אחד)
- 1. שבת שלום. ילדה רחמנית.
- 2. נעמה חולה. מעשיה.
- 3. גשם בעיר. התרנגֹלת של מזל.
- 4. היורה. הברכה של יורם.
- 5. ימות הגשמים.
- 6. ילדים מספרים.
- 7. העורב הקטן. הנשר המרחם על גוזליו. חידה.
- 8. חֹרף. תלמוד תורה וחידה.
- 9. ספר החידות.
- 10. על שפת הכנרת. טיול ביס. סערה בים כנרת.
- 11. מלח בתבשיל; סִפּרה: צפורה בומשטין-דשא; צירה: מרים עטרה.
- 12. שירת הזמיר. -- 13. מעשיה על שלמה'לי והצִפור הזהבה.
- 14. גוזלים לעת ערב. חלום. חידה.
- 15. לרגלי הגלבוע.
- 16. נס חנֻכה.
- באוזני ילדים: סִפורים לגיל הרך; כתבה וצירה: מרים עטרה, ירושלים – תל אביב: מ' ניומן, תשל"א.
- כמו יומן: הגיונות, והגיגים, חוויות ומחשבות מיומן השיחות שניהלה מרים ייבין עם המשורר בשנים 1940–1948; ליקטה, ערכה והתקינה לדפוס: גאולה כהן, ירושלים: בית מורשת אצ"ג, תשס"ג 2003.[5] (עם א"צ גרינברג)
בתרגום
תרגום "מעשיות קצרות לילדים קטנים":
- Little Stories for Little Children; told by Miriam Margolin; translated by Jeffrey Shandler; illustrated by Issachar Ber Ryback, Mt. Kisco, N.Y.: Moyer Bell; From the library of, and published in cooperation with YIVO - Institute for Jewish Research, 1986. (יידיש ואנגלית)
- Мирьям Марголин, Сказочки для маленьких детей; Пер. с идиша Игорь Булатовского и Рут Левин; Худож. И.-Б.Рыбак, Иерусалим: Гешарим; М.: Мосты культуры, 2004. (יידיש ורוסית)
קישורים חיצוניים
- עדינה בר-אל, "אמא מספרת וסבתא מספרת עוד... השפעתן של נשים על ספרות הילדים ביידיש", מעוף ומעשה, 9 (תשס"ד), עמ' 127–146
מפרי עטה:
- מאיסעלעך פאר קליינינקע קינדערלעך, בארכיון האינטרנט
- התגלות נבואה, בתוך: י"ה ייבין (עורך), בעקבי השיר: דברי הערכה ומחקר על שירת אורי צבי גרינברג, כרך ב, ירושלים: המילוא, תש"י, עמ' ל–מו, באתר דעת
הערות שוליים
- ^ עוד על סבה, אביה ועיתונו "הזמן" ראו: אב"א אחימאיר, על ארבע הסערות של בן-ציון כ"ץ, חרות, טורים 1–2, 21 בפברואר 1958; ישראל ריטוב, 'אוסיפוביץ׳', בתוך: ספר בוברויסק, כרך ב, עמ' 745-46 ספר יזכור לקהילת בוברויסק, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 765 ואילך); יעקב גלנסון, 'אוסיפוביץ׳ שהיתה', שם, עמ' 752-53 (שם, תמונה 772 ואילך); מרים מרגולין-ייבין, מכתבים לעורך | על זכרונותיו של שניאור, חרות, 25 בנובמבר 1952; בן-ציון כ"ץ, זכרונות: חמישים שנה בהיסטוריה של יהודי רוסיה; תרגם וערך: ברוך קרוא, תל אביב: נ' טברסקי, תשכ"ג, עמ' 150, 166, 167. ועל משפחתה: קציעה ראַטנער-מאַרגאָלין, 'קורצע אויטאָביאָגראַפיע', בספרה: אויף מיַינע וועגן פון וואַנדער: לידער און פּאָעמעס, כרך ב, רחובות: [חמו"ל], תשנ"ה 1994, עמ' 10.
- ^ ראובן מירקין, 'בעל היובל', מחקרים בלשון ה–ו (תשנ"ב): ספר ישראל ייבין, בעריכת משה בר-אשר, יא.
- ^ עדינה בר-אל, "אמא מספרת וסבתא מספרת עוד... השפעתן של נשים על ספרות הילדים ביידיש", מעוף ומעשה, 9 (תשס"ד), עמ' 127–146.
- ^ למידע על הספרים ראו: הלל קזובסקי, יששכר בר ריבק - איורים למעשיות ילדים.
- ^ אורי צבי גרינברג / כמו יומן, באתר ynet, 1 בדצמבר 2002.
