מרי אמילי הולמס
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה. מרי אמילי הולמס (באנגלית: Mary Emilie Holmes; 1850 – 1906) הייתה גאולוגית ומחנכת אמריקאית, שהפכה לאישה הראשונה שנבחרה ל"חברה הגאולוגית של אמריקה".[1] היא הייתה גם אחת המייסדות של המכללה לנשים צעירות שחורות שהתפתחה לקולג׳ מרי הולמס, לזכר אמה.
ילדות וחינוך
מרי אמילי הולמס נולדה ב־10 באפריל 1850 בצ'סטר שבאוהיו לכומר ומסיונר פרסביטריאני מיד הולמס (1819–1906), ולמרי ד. הולמס (1819–1890). היא הייתה ילדתם השנייה; אחיה, מיד ג'וניור, היה מבוגר בתשע שנים. כאשר מרי אמילי הייתה בת שלוש עברה המשפחה למניטובוק, ויסקונסין, שם אביה ביצע עבודות מסיונריות בקרב ילידים אמריקאים מקומיים ותמך במתנגדי העבדות. אמה ניהלה סמינר תאולוגי לנשים במשך שנתיים.[2]
מרי אמילי גילתה כישרון לשפות, ועל ידי האזנה לשיעורים של אחיה למדה יוונית, לטינית וצרפתית עד גיל שמונה. היא גם הפגינה עניין במדעי הטבע, כשהתחילה את אוסף העשבים המיובשים הראשונה שלה בגיל חמש והפכה את בית משפחתה (ומאוחר יותר ביתה שלה) ל"גן חיות" עם אוספי חיות כגון סנאים, דביבונים, שועלים, נשר, ינשופים, וציפורים קטנות שונות.[3]
אחיה של מרי אמילי נפטר במפתיע באפריל 1863 בעת ששירת כחייל בצד "האיחוד" בזמן מלחמת האזרחים. שנה לאחר מכן עברה המשפחה לרוקפורד, אילינוי, שם אביה הכומר נעשה פעיל בפוליטיקה המקומית. אמה מרי ד. הולמס הפכה למזכירה של מועצת הנשים הפרסביטריאניות האקטיביסטיות, והייתה פעילה למען רווחתם של העבדים החופשיים לאחר סיום מלחמת האזרחים.
מרי אמילי למדה בסמינר רוקפורד לנשים, אליו נכנסה בגיל 14 וסיימה בשנת 1868. לאחר מכן החלה ללמד בסמינר בזמן שלמדה לתעודה מתקדמת וסיימה בשנת 1870. בהמשך הצטרפה להוריה בעבודה עם עבדים חופשיים בחסות מועצת המיסיונים הפרסביטריאניים למען החופש.[3]
קריירת הוראה ומדע
בשנת 1877 חזרה מרי אמילי הולמס לסמינר, לימדה שם בוטניקה וכימיה עד שנת 1885; בין תלמידיה בתקופה זו הייתה הסופרת ג'יין אדמס.[3] כשהסמינר החל להעניק את התואר ב.א. בשנת 1881 עתרה הולמס במהירות לקבל אותו. לאחר מספר מבחנים קיבלה את התואר הראשון שלה בשנת 1882. בשנת 1885 עזבה את הסמינר, והלכה ללימוד תואר מתקדם באוניברסיטת מישיגן. שם השלימה תואר שני בשנת 1886 וגם תואר דוקטור בשנת 1888. נושא עבודת המחקר שלה היה מורפולוגיה של אלמוגים ותחום המחקר שלה היה גאולוגיה ופלאונטולוגיה.[4] היא הייתה האישה הראשונה שזכתה באוניברסיטה לדוקטורט במדעי כדור הארץ.
בין 1887 ל־1892, הולמס ערכה מסעות מחקר גאולוגיים. אף כי הגאולוגיה הייתה תחום המחקר העיקרי שלה, היא גם נודעה כבוטנאית - כבר בשנת 1876, שמה היה במקום השלישי ברשימת הבוטניים המוסמכים בקטלוג של אילינוי. היא צברה אוסף גדול של דגימות מדעיות, כולל יותר מאלף עורות של ציפורים ובעלי חיים, יותר מאלפיים צדפים, כמה מאות מאובנים, מינרלים וצמחים רבים, כולם קוטלגו ותויגו בזהירות. היא הייתה בעלת כישרון ציור ושרטוט, וציירה מגוון נושאים מהטבע.
בשנת 1889 מרי הולמס הפכה לעמיתה הראשונה של האגודה הגאולוגית של אמריקה, ככבוד "לחקירותיה והגילויים המדעיים המקוריים שלה" וכן משום שקיבלה תואר דוקטור בגאולוגיה. שלוש שנים לאחר מכן היא נאמה בפני נשים בקונגרס העולמי בזמן התערוכה העולמית בשיקגו, והדגישה את חשיבות לימודי הגאולוגיה בשלב מוקדם בחינוך הילדים.
הקריירה של הולמס כמדענית הייתה קצרה מאוד, והקיפה בעיקר את השנים שבין 1885 ל־1892; ייתכן שהדבר נבע מהעובדה שמדובר בתקופה בה מדעי האדמה נחשבו לתחום הבלעדי של גברים והיו מעט תקדימים של נשים שעשו קריירה בתחום. עם זאת, האישה השנייה שנבחרה לחברה הגאולוגית של אמריקה, פלורנס בסקום, הייתה לאישה הראשונה שהשיגה קריירה כגאולוגית ומשרת פרופסור במכללה.[4]
אקטיביזם חינוכי וכתיבה
מאחר שנחסמה דרכה המדעית, מרי הולמס הפנתה את תשומת לבה לחינוך ומיקדה את מאמציה בצרכיהם של אפרו-אמריקאים. היא הסתובבה בסוף שנות השמונים של המאה ה-19 ונשאה נאומים בתמיכה בחינוך חופשי. דרך מועצת הנשים, היא התערבה בניסיון לפתוח בית ספר לאפרו-אמריקאים, האקדמיה במונטיצ'לו, ארקנסו. עם זאת, איומי מוות אילצו את המנהל הראשון של בית הספר, לסגור את בית הספר ולעזוב את העיר.
לאחר מות אמה בשנת 1890, מארי אמילי ואביה החלו לתכנן את הקמת קולג' חדש לצעירות שחורות לזכרה של אמה מרי ד. הולמס. חזונו של הולמס התגשם בשנת 1892 בחסות מועצת המיסיונים לחופש של הכנסייה, שמימנה ופיקחה על המכללה בשנותיה הראשונות בג'קסון ובהמשך בווסט פוינט, מיסיסיפי.
מטרתם הראשונית הייתה להכשיר את הבנות להיות עקרות בית וגם מנהיגות בקהילה ובכנסייה הפרסביטריאנית. הסגל והצוות היו לבנים, והתלמידים היו בעלי השכלה מגוונת - מבית הספר היסודי לתיכון. תוכנית הלימודים התמקדה בשלושה תחומים - "ספרות, מוזיקה ומלאכה" - וכללה קורסים בספרות, דקדוק, היסטוריה, מדע, מתמטיקה, מוזיקה, לימודי קודש, וכישורי בית מעשיים כמו בישול ותפירה.[5] המכללה ע"ש מרי הולמס שרדה תהפוכות רבות, כולל שתי שריפות. המכללה התפתחה בסופו של דבר במאה ה-20 ל"מכללת מרי הולמס". מרי הולמס השקיעה מאמץ רב בגיוס כספים לבנייה מחודשת של המוסד לאחר כל אחת מהשריפות, ואף שימשה זמן קצר כנשיאה לאחר השריפה השנייה.[5]
לאורך כל חייה הייתה הולמס פעילה בכנסייה הפרסביטריאנית, כיהנה כנגנית אורגן, והחזיקה במספר משרות בכנסייה כולל נשיאות האגודה המיסיונרית .[3] חברי אגודה זו גייסו כסף לבתי ספר נוצריים ובתמיכה במורות מיסיונריות. מרי הולמס השתתפה בפעילות קולקטיבית של כתיבת סיפורים ורומנים מהווי המסיונרים וחוויות האפרו-אמריקאים בתקופתה. ישנם שסבורים כי סיפורים אלה הם למעשה פרקים אוטוביוגרפיים שלה.[3]
הולמס נפטרה בביתה ב-13 בפברואר 1906, בגיל 55, כשהיא מקדימה את מות אביה בכמה חודשים והותירה אחריה את "אחד האוספים המדעיים הפרטיים הטובים ביותר במערב."[3] היא המשיכה בעבודתה למען העבדים המשוחררים עד זמן קצר לפני מותה.
קישורים חיצוניים
- מרי אמילי הולמס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ Schwarzer, Theresa F., and Maria L. Crawford. "American Women in Geology." Geology 5.8 (1977): 493
- ^ Rogal, Samuel J. The Educational and Evangelical Missions of Mary Emilie Holmes (1850–1906): "Not to Seem, But to Be". Studies in Women and Religion, Book 34. Edwin Mellen Press, 1994.
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 3.5 Bryan, Mary Lynn, and Barbara Blair, eds. The Selected Papers of Jane Addams: vol. 1: Preparing to Lead, 1860-81. University of Illinois Press, 2002, pp. 209–212.
- ^ 4.0 4.1 Clary, R.M., and J.H. Wandersee. "Great Expectations: Florence Bascom (1842–1945) and the Education of Early US Women Geologists". In Cynthia V. Burek and Bettie Higgs, eds., The Role of Women in the History of Geology. Geological Society of London, 2007.
- ^ 5.0 5.1 HBCU Storyteller, “Not to Seem, But to Be” | A History of Mary Holmes Seminary, HBCUSTORY, 2014-03-25 (באנגלית)
