מרכז הדלק
מרכז הדלק היה הגוף הצה"לי האחראי על משק הדלק בצבא הגנה לישראל. בין תחומי אחריותו היו הדלק, גז הבעירה, ומכשירי גז בצה"ל, לרבות רכש, אחסנה, ואספקה ליחידות השונות. המרכז גם הפעיל את מערך בסיסי הדלק (כולל מערך הובלת הדלק).
המרכז הוכפף פיקודית לאגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (אט"ל) במטה הכללי, ומקצועית לחיל הלוגיסטיקה שבאגף.
ב-30 ביוני 2020 נערך טקס סגירת מרכז הציוד והדלק, ומוזג למרכז הספקה אחוד (מרה"ס)[1].
היסטוריה
בתחילת דרכו של צה"ל השליטה על הלוגיסטיקה והאפסנאות הייתה ריכוזית מאוד ונשלטה כמעט לגמרי על ידי המטכ"ל, שהעמיד את המשאבים לרשות הגדודים והחטיבות כגון אמצעי תחבורה, דלק, חומרי בנייה, ומזון בקיצוב קפדני ביותר. במהלך מלחמת העצמאות, עם התארגנות המערך הלוחם, התפתחה הלוגיסטיקה בהם, כדי לפתור את הבעיות הלוגיסטיות השונות שהתעוררו בהם. עם ההכרזה על הקמת מדינת ישראל, נקטעה הזרמת הדלק בצינור מעיראק לישראל ובית זיקוק הדלק בחיפה חדל לפעול. הדבר גרם למחסור חמור בדלק. למחרת היום פלשו צבאות ערב למדינה הצעירה ונפתחה מלחמת העצמאות. מלבד המחסור בדלק, התמודדו שירותי אספקת הדלק עם הקשיים המיוחדים שנוצרו במלחמה, בניהם הקושי לספק דלק לאזורים הנצורים - ירושלים והנגב.
עד לשנת 1956 התפתחו בתי הזיקוק בחיפה וסיפקו דלק לצפון הארץ, אולם בדרום הארץ ובמרכזה נוצר מחסור שהורגש לקראת "מבצע קדש". אולם בהדרגה גבר צה"ל על המשבר, והיחסים ההדוקים עם איראן וחברות הנפט האמריקאיות הבטיחו זרימה סדירה של דלק. בשנת 1966 הוקם "בסיס אב" לדלק בתל השומר. מאוחר יותר, בנובמבר 1966, החלה לפעול מפקדת המרכז באשדוד. עם פרוץ מלחמת ששת הימים היה בסיס המרכז עדיין בתהליכי התארגנות ולא היה בנוי להכיל משאיות שנדרשו כדי להעביר דלק לשלוש החזיתות השונות. עקב המחסור, הועבר הדלק לחזית בתוך דלקנים (ג'ריקנים), חביות ואפילו פחים מרובעים שבמקור שימשו לאריזות מזון. לאחר המלחמה כבשה ישראל את סיני והגדה המערבית. שטחים אלו העבירו לישראל מצבורי דלק גדולים שעתידים לשמש את ישראל במהלך מלחמת ההתשה מתקני דלק גדולים הוקמו בסיני.
בשנת 1973 פרצה מלחמת יום הכיפורים. אז כבר היה מרכז הדלק מפותח דיו, ועוד באותו היום נשלחו משאיות עמוסות דלק לכל החזיתות. משאיות אלו נתקלו ביידוי אבנים מצד אזרחים שלא הבינו עדיין מדוע מחללים את היום הקדוש. עם חתימת הסכם השלום עם מצרים ופינוי הכוחות מסיני, פונו גם מתקני הדלק שהוקמו בסיני.
אחרי פינוי סיני בעקבות הסכם השלום עם מצרים נותרו בארץ שלושה בסיסי דלק מרחביים: בסיס נשר ששירת את פיקוד הצפון, בסיס אשדוד ששירת את פיקוד המרכז, ובסיס באר שבע ששירת את פיקוד הדרום.
בשנת 2006, בעקבות המלצת המשרד לאיכות הסביבה[2], נסגר בסיס הדלק באשדוד, ומפקדת מרכז הדלק עברה למחנה תל השומר. הבסיס פונה בשנת 2017 והאדמה הוחזרה לשימוש המדינה[3].
בשנת 2017 הוחלט על ידי ראש אט"ל למזג את מרכז דלק תחת מרכז הציוד. המהלך בוצע ב-1 בינואר 2018.
מפקדי מרכז הדלק לדורותיהם
| שם | תקופת כהונה כמפקד/ת המרכז |
|---|---|
| סא"ל מיכה עופר | 1966–1969 |
| אל"ם מקס בן חיים | 1969–1976 |
| אל"ם שמואל פלדברג | 1976–1979 |
| אל"ם שלום גרנות | 1979–1982 |
| אל"ם אברהם קלר | 1982–1985 |
| אל"ם יעקב גזית | 1985–1988 |
| אל"ם קלמן אליסון | 1988–1991 |
| אל"ם יגאל טביב | 1991–1993 |
| אל"ם שלמה סילבר | 1993–1996 |
| סא"ל חנן קריצמן | 1996–1998 |
| אל"ם יהודה קושניר | 1998–2001 |
| סא"ל אשר הינדי | 2001–2005 |
| אל"ם אבי הראל | 2005–2010 |
| תא"ל מירב בריקמן | 2010–2012 |
| סא"ל ירון ברזילי | 2012–2014 |
| אל"ם אלי עזר | 2014–2016 |
| סא"ל מאיה ויצמן | 2016–2019 |
| סא"ל יואב סויסה | 2019–2021 |
קישורים חיצוניים
- מרכז הדלק באתר צה"ל - אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה
הערות שוליים
- ^ טקס סגירת מרכז ציוד, באתר דף הפייסבוק הרשמי של אט"ל, 1 ביולי 2020
- ^ חנן גרינברג, המלצה: לפנות בסיס דלק באשדוד בגלל חומר מסרטן, באתר ynet, 6 במאי 2004
- ^ דור גפני, החל פינוי בסיס הדלק באשדוד, באתר כאן דרום - אשדוד, 9 במאי 2017
