משאל העם על מעמד דונבאס (2014)
משאל העם על מעמד דונבאס היה משאל עם שנערך ב-11 במאי 2014 בדונצק ולוהנסק, שתי מחוזות במזרח אוקראינה המהווים יחד את אזור דונבאס.[1] משאל העם ביקש לתת לגיטימציה להקמת הרפובליקות באותן מחוזות, בתור חלק מההתקוממות הבדלנית באוקראינה לאחר מהפכת מאידאן ב-2014. בנוסף, משאל עם נגד הצטרפות למחוז דניפרופטרובסק התקיים בחלקים שבשליטת אוקראינה של מחוזות דונצק ולוהנסק.
תוצאות משאלי העם הבדלניים לא הוכרו רשמית על ידי אף ממשלה, לרבות אלה של אוקראינה, ארצות הברית ומדינות האיחוד האירופי. ממשלת אוקראינה אמרה כי משאל העם אינו חוקי, ומספר מדינות כמו גרמניה, ארצות הברית, צרפת והממלכה המאוחדת - אמרו כי משאל העם אינו חוקתי וחסר לגיטימציה.[2]
ממשלת רוסיה הביעה "כבוד" לתוצאות ודחקה ביישום "מתורבת", ומאוחר יותר הודיעה על הכרה ברפובליקות ב-21 בפברואר 2022, והפכה למדינה החברה הראשונה והיחידה באו"ם שעושה זאת.
רקע
משאלי העם עוצבו על פי משאל העם בקרים שהביא לסיפוחו של חצי האי קרים.
נשיאה בפועל של אוקראינה, אולכסנדר טורצ'ינוב, אמר כי הכרזת הרפובליקות, יחד עם הפגנות בערים אחרות במזרח, הן עדות ל"שלב שני" של המבצעים הרוסיים "המשחקים את תרחיש קרים". לאחר הכרזתה, הכריזו הרשויות העצמיות של הרפובליקה העממית של דונצק כי יערכו משאל עם ב-11 במאי כדי לקבוע את מעמדו העתידי של האזור, ולהעניק לגיטימציה להקמת הרפובליקה. בנייני ממשלה רבים בעיירות וערים ברחבי מחוזות דונצק ולוגנסק נכבשו על ידי מורדים בדלנים, כאשר הרפובליקה הרחיבה את שליטתה הטריטוריאלית. כתוצאה מכך פתחה ממשלת אוקראינה במתקפה נגדית נגד מורדים בחלקים מסוימים של מחוז דונצק.
הסכם שנערך בז'נבה בין ארצות הברית, האיחוד האירופי, רוסיה ואוקראינה נועד לפירוז והסלמה של הסכסוך, אך מנהיגי הרפובליקות דחו אותו . הם ציינו כי שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב לא ייצג אותם, וכי הסכם שנערך על ידי צדדים לא מעורבים אינו מחייב את התנהגותם. במקום זאת, הם אמרו שהם יפסיקו את הכיבוש שלהם בבנייני ממשלה רק לאחר משאלי העם. משאלי העם התרחשו כאשר זעם גובר על מה שמכונה "אנטי טרור" של כוחות אוקראינים נגד בדלנים, שהביאו לנפגעים אזרחיים.
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ביקש בפומבי מבדלנים פרו-רוסים לדחות את משאלי העם המוצעים כדי ליצור את התנאים הדרושים לדיאלוג ב-7 במאי. למרות הערותיו של פוטין, הרשויות המוכרזות בעצמן של הרפובליקה העממית של דונצק ושל הרפובליקה העממית של לוגנסק אמרו שהם עדיין יבצעו את משאל העם. אותו יום נחטף מנהל בית ספר תיכון בלוהנסק על ידי ארבעה חמושים רעולי פנים, כך מסרה המשטרה המקומית לסוכנות הידיעות אינטרפקס.
דעת הקהל
סקר שפורסם על ידי מכון קייב לסוציולוגיה, עם נתונים שנאספו בין 8–16 באפריל, 41.1% מהאנשים בדונצק בעד ביזור של אוקראינה עם סמכויות שיועברו לאזורים, תוך מתן אפשרות להישאר מדינה מאוחדת, 38.4% בעד הפיכת אוקראינה לפדרציה, 27.5% היו בעד ניתוק מאוקראינה כדי להצטרף לפדרציה הרוסית, ורק 10.6% תמכו במבנה האחדותי הנוכחי ללא שינויים.
סקר אחר, שנערך על ידי מכון דונצק למחקר חברתי וניתוח פוליטי, מצא כי 18.6% מהנשאלים באזור התנגדו לשינויים במבנה הממשלתי, 47% העדיפו פדרליזציה, או לפחות יותר עצמאות כלכלית מקייב, 27% רצו להצטרף לרוסיה בצורה כלשהי, ו-5% רצו להפוך למדינה עצמאית.
על פי סקר שנערך על ידי מרכז המחקר פיו בין ה-5–23 באפריל, 18% מהמזרח אוקראינים היו בעד היפרדות, בעוד ש-70% רצו להישאר חלק מאוקראינה המאוחדת.
בעוד סקרים מוקדמים באפריל דיווחו כי תומכי העצמאות הם מיעוט קטן ,הלוס אנג'לס טיימס דיווח כי האלימות המאוחרת באודסה ומריופול הפנתה רבים נגד ממשלת המעבר האוקראינית.
סקר דעת קהל שנערך ביום משאל העם ויום קודם לכן על ידי כתב של פרנקפורטר אלגמיינה צייטונג, הוושינגטון פוסט וחמישה כלי תקשורת נוספים מצא כי מתוך אותם אנשים שהתכוונו להצביע, 94.8% יצביעו לעצמאות. הסקר לא טען שיש לו דיוק מדעי, אלא בוצע כדי לקבל בסיס שממנו ניתן לשפוט את תוצאות משאל העם, בהתחשב בכך שלא נכחו משקיפים עצמאיים כדי לפקח עליו. אפילו עם אלה שאמרו שלא יצביעו נכללו, רוב של 65.6% תמך בהפרדה מאוקראינה.
לגיטימיות
על פי סעיף 73 של חוקת אוקראינה משנת 1996, וסעיף 3 לחוק משאלי עם משנת 2012, ניתן לאשר שינויים טריטוריאליים רק באמצעות משאל עם אם כל אזרחי אוקראינה מורשים להצביע, כולל אלה שאינם מתגוררים באזור. במהלך משאל העם בקרים, גם ועדת הבחירות המרכזית של אוקראינה הצהירה כי אין אפשרות לרשויות האזוריות ליזום משאל עם כזה, על פי החוק האוקראיני.
האשמות על הונאה
שירות הביטחון של אוקראינה (SBU) פרסם הקלטת אודיו ב-5 במאי שלדבריהם הייתה שיחת טלפון בין מנהיג בדלני מדונצק בשם דימה בויצוב, לבין מנהיג האחדות הלאומית הרוסית, אלכסנדר ברקשוב. בהקלטה אמר בויצוב שהוא רוצה לדחות את משאל העם בגלל חוסר היכולת של הרפובליקה לשלוט בכל מחוז דונצק. ברקשוב אמר כי יצר קשר עם פוטין, והתעקש שצריך לקיים את משאל העם ללא קשר לדאגותיו של המנהיג הבדלני. הוא הציע לבויצוב להגדיר את התוצאות כ-89% לטובת אוטונומיה. הבדלנים הצהירו כי ההקלטה מזויפת. עם זאת, 89% שהוזכרו בשיחת הטלפון תואמים בדיוק את תוצאת משאל העם, שהתקיים ב-11 במאי 2014, כלומר מספר ימים לאחר פרסום ההקלטה.[3]
העיתון השווייצרי Tages-Anzeiger דיווח כי הבוחרים יכלו להצביע כמה פעמים שרצו. פקידי משרד הפנים כינו את ההצבעה כפארסה, ואמרו כי קצת יותר מ-32% מהמצביעים הרשומים במחוז דונצק השתתפו בהצבעה.
לדברי אנדריי בוזין, יו"ר משותף של אגודת GOLOS, היו אי סדרים משמעותיים בארגון ובעריכת משאל העם.
משאל העם בדונצק
ארגון
הוקמה ועדת בחירות מרכזית לארגון משאל העם. 55 ועדות בחירות מקומיות, ו-2,279 קלפיות היו אמורות לקום לביצועה. מספר עיירות סירבו לקיים את משאל העם.
כדי לכסות את כל המצביעים הרשומים באזור, נדרשו להפיק 3.2 מיליון פתקי הצבעה. הם החלו להדפיס ב-29 באפריל, וההדפסה נמשכה שמונה ימים לאחר מכן. לפתקי ההצבעה בשימוש לא היו מאפייני הגנה למניעת שכפול המוני, והם הודפסו במדפסות מסחריות סטנדרטיות.
גורמים רשמיים מהממשל האזורי של דונצק אמרו שהבדלנים ידרשו לפחות 85 מיליון דולר אמריקאי כדי לממן את משאל העם, וכי זה יעלה לפחות 8 מיליון לעיר דונצק בלבד. אולם לפי רשויות מהרפובליקה, תקציב משאל העם היה מזערי, והורכב ברובו מתרומות של אזרחים פרטיים ועסקים. הפקת פתקי הצבעה, למשל, עלתה רק 9,000 דולר אמריקאי.
עד 10 במאי הוקמו חמישים ושלוש ועדות בחירות מקומיות ו-1,527 קלפיות. מפקח החינוך האזורי של דונייצק הודיע לכתבים שהם נאלצו תחת איום מוות לארגן קלפיות בבתי הספר.
שני נציבי בחירות רשמיים נחטפו על ידי בדלנים לפני ההצבעה.
יום הבחירות
יום לפני משאל העם, דווח בתקשורת האוקראינית כי קבוצת בדלנים פרו-רוסים שברשותם 100,000 פתקי הצבעה שכבר סומנו בהצבעת 'כן' למשאל העם, נלכדה במהלך מבצע "נגד הטרור" הממשלתי המתמשך. וכי הפתקים נתפסו על ידי כוחות הממשלה. חדשות מקומיות דיווחו כי הסקרים בחלק מבתי הספר הכבושים כבר החלו יום מראש.
מסע הפחדה, מכות ולקיחת בני ערובה אילץ פעילים פרו-אוקראינים רבים ומתנגדים ידועים להיפרדות לרוסיה לברוח מהאזור, והותיר את משאל העם להתקיים ללא כל התנגדות או קולות מתנגדים. לפחות 24 בני אדם הוחזקו בשבי על ידי מורדים באזור דונצק בזמן משאל העם, לפי ארגון Human Rights Watch . CNN דיווחה שראו כמה מצביעים מצביעים יותר מפעם אחת בקלפיות. כאשר ראיינו מצביעים בקלפי בדונצק, צוות חדשות VICE נעצר במשך שלוש שעות על ידי רעולי פנים עם רובי סער שדרשו את כרטיסי הזיכרון שלהם.
משאל העם החל מוקדם ב-10 במאי במריופול, שלפי פקיד הבחירות של הקבוצה הבדלנית, סרגיי בשוליה, נבע מהאפשרות שכוחות הביטחון האוקראינים יחזרו. גם מקומות אחרים דיווחו על הצבעה מוקדמת באזורים מסוימים. עבור שאר המחוז החלו הקלפיות ב-8 בבוקר ב-11 במאי. תושבי דונצק ולוגנסק המתגוררים ברוסיה יכלו להצביע במוסקבה. הצבעות לא מחייבות הוצגו גם בחו"ל, כולל בברצלונה כמפגן תמיכה. מקורות חדשות מקומיים טענו שתושבים רבים לא התכוונו להצביע בעוד שאחרים לא ידעו היכן ממוקמות הקלפיות.
רבים מהמצביעים לא היו ברשימות הרישום אך הורשו להצביע לאחר שהציגו מסמכי זיהוי. צוות של CNN ראה כמה אנשים מצביעים פעמיים בקלפי אחת, וה-BBC צילם אישה מכניסה שני פתקי הצבעה לאותה הקופסה. כתבים של העיתון הגרמני בילד עקבו אחר אדם שלדבריהם הצביע שמונה פעמים. הוא נשאל פעמיים אם הוא גר בדונצק. הוא ענה בשלילה, מה שלדברי פקידי הסקרים לא מהווה בעיה. מארגני משאל העם צמצמו את מספר תחנות ההצבעה, מה שהוביל לתורים ארוכים, ששודרו אז בטלוויזיה הרוסית כ"הוכחה" לכך ששיעור ההצבעה היה גבוה. לפי הגרדיאן, במריופול איפה שעימותים יומיים לפני משאל העם בין המשמר הלאומי האוקראיני למפגינים מקומיים נגד קייב גרמו למותם של לפחות תשעה אנשים, "היו תורים עצומים של אנשים, שכמעט כולם אמרו שהם מצביעים כן לבדלנות". במריופול, עיר בת 500,000 תושבים, היו פתוחות רק ארבע עמדות הצבעה.
באותו יום, היו דיווחים כי בקרסנוארמייסק, יחידה של המשמר הלאומי האוקראיני, לאחר שנתקפה על ידי קהל, ירתה במפגין לא חמוש שהתעמת איתם למרות אזהרות חוזרות ונשנות.
תוצאות
מארגני משאל העם הצהירו כי 2,252,867 הצביעו בעד שלטון עצמי, עם 256,040 נגד, עם אחוז הצבעה של כמעט 75%. לא ניתן היה לאמת תוצאות אלו באופן עצמאי.
משאל עם במחוז לוהנסק
משאל העם
הבוחרים יכלו לבחור כן או לא בתגובה לשאלה: "האם אתה תומך בהכרזה על עצמאות המדינה של הרפובליקה העממית לוהנסק?"
תוצאות
השלטונות של הרפובליקה העממית לוהנסק הצהירו שאחוז ההצבעה היה 81%, אולם פקידי משרד הפנים האוקראיני העריכו שרק 24 אחוזים מאוכלוסיית הזכאים להצביע השתתפו בפועל. ההערכות אמרו כי 94–98% מאלה שהצביעו עשו זאת למען הפרדה. התוצאות הסופיות היו ש-96.2% הצביעו בעד הפרדה.
לאחר ההצבעה, סוכנות הידיעות הרוסית אינטרפקס דיווחה כי מנהיגי הרפובליקה העממית של לוגנסק דרשו פדרליזציה של אוקראינה כדרך היחידה לעצור את התפוררות המדינה.
משאל נגד
ארגון
שבע מועצות כפריות, כמו גם המחוזות דוברופיליה רוקרסנוארמיסק שבמחוז דונצק ביקשו להצטרף למחוז דניפרופטרובסק. מושל דניפרופטרובסק איהור קולומויסקי הודיע כי יתקיימו משאלי עם מקומיים על מנת לאפשר למחוז שלו לנהל ולספק שירות לערים במחוזות דונייצק ולוגנסק שרוצות להצטרף, וכי הוא מוכן לקבל את קליטת האזורים אם זה מה שהאוכלוסייה המקומית רוצה.
הסקר, שכותרתו "משאל עם לשלום, סדר ואחדות אוקראינה", נערך ב-11 במאי במקביל למשאלי העם הבדלניים. דו"ח של Ukrinform אמר כי הערים שהשתתפו במשאל העם כללו את דבלצבה, ינאקייבה, יאסינובתה, אבדייבקה, וולנובאקה, נובואזובסק ומריופול במחוז דונייצק, ואלצ'בסק, סטחנוב, בריאנקה, סיווירודונצק, רוביז'נה, קרמיננה, סטארובלסק וסוטאובה במחוז לוהנסק. לפי ועדת הבחירות המרכזית של אוקראינה (CEC), הקלפיות היו ניידות וקלפיות היו זמינות בכל האזורים שבשליטת הצבא או אכיפת החוק האוקראיני.
משאל העם
"האם אתה שומר על הקהילה הטריטוריאלית שלך בתוך אוקראינה ועל האיחוד מחדש עם מחוז דניפרופטרובסק?"
תוצאות
לפי דובר ה-CEC, מיכאילו ליסנקו, בסך הכל כ-2,883,000 אנשים הצביעו במשאל העם הנגדי. דווח על 69.1% (1,968,619) מהנשאלים שהצביעו בעד הצטרפות למחוז דניפרופטרובסק, 27.2% (774,912) הצביעו נגד הצטרפות למחוז דניפרופטרובסק או היפרדות מאוקראינה כחלק מהרפובליקות דונצק ולוגנסק, ו-3,41% הצביע בעד היפרדות מאוקראינה והפיכה לחלק מהרפובליקות של דונצק ולוהנסק.
לאחר מספר חודשים, עקב שליטת הצבא האוקראיני בדוברופיליה ובקרסנוארמייסק, הם נשארו כחלק ממחוז דונצק ללא הצטרפות.
תגובות
תגובות מקומיות
- הרפובליקה העממית של דונצק - יו"ר מועצת העם דניס פושילין הודיע מיד לאחר שעבר משאל העם כי על הצבא האוקראיני לעזוב את דונצק. "כל הכוחות הצבאיים [האוקראינים] בשטחנו לאחר ההכרזה הרשמית על תוצאות משאל העם ייחשבו ככובשים בלתי חוקיים ומוכרזים", אמר פושילין. "יש צורך [לרפובליקה העממית של דונייצק] להקים גופים ממלכתיים ורשויות צבאיות בהקדם האפשרי".
- הנשיא לשעבר ויקטור ינוקוביץ', הטוען כי הוא נשיא גולה, הודה כי "רוב מוחלט" של אזרחי אזור דונבאס השתתפו במשאלי העם ופנה לממשלת הזמנית האוקראינית להסיג את "שכירי החרב וכוחותיה" מדרום מזרח של המדינה ולהפסיק "לנהל מלחמה נגד העם שלו!"
- המושל מטעם קייב סריי טארוטה ממחוז דונייצק כינה את משאל העם "דמה", והצהיר כי "הרפובליקה העממית של דונייצק לא קיימת". הוא המשיך ואמר כי ה-DPR "קיים רק בשם. אין להם תוכניות כלכליות וחברתיות, אין אכיפת חוק".
תגובות בינלאומיות
- הארגון לביטחון ושיתוף פעולה באירופה – נשיא האספה הפרלמנטרית, רנקו קריבוקאפיץ', קרא לבדלנים לבטל את משאל העם, ואמר "הרעיון שהצבעה חופשית והוגנת יכולה להתקיים במשאלי העם האלה הוא אבסורדי. לא רק משאלי העם האלה בלתי לגיטימי לחלוטין בעיני הקהילה הבינלאומית, הם יתקיימו בתוך אקלים של פחד, אלימות והפקרות שבטוח ירחיק רבים מקלפי [...] אני קורא לרשויות דה פקטו בדונצק ולוהנסק לבטל את הלעג האלה של ההצבעה. כולם באוקראינה צריכים במקום להתמקד בהשמעת קולם ב-25 במאי, כשהמדינה תבחר נשיא חדש".
- צרפת – נשיא צרפת פרנסואה הולנד אמר כי משאל העם כביכול "בטל ומבוטל" ו"לא היה לו לגיטימציה וללא חוקיות" ואמר כי הבחירות החשובות למעשה הן הבחירות במאי 2014 לבחירת נשיא "לכל אוקראינה".
- גרמניה – סטפן זייברט, דובר הקנצלרית אנגלה מרקל אמר: "משאל עם כזה, נגד החוקה האוקראינית, לא מרגיע את העניינים אלא מסלים אותם". שר החוץ הגרמני פרנק-וולטר שטיינמאייר פרסם הצהרה שבה נאמר כי לא ניתן "להתייחס ברצינות לתוצאות".
- רוסיה – נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ביקש ב-7 במאי לדחות את משאל העם כדי לסייע ביצירת התנאים ל"דיאלוג ישיר ומלא בין שלטונות קייב ונציגי דרום מזרח אוקראינה". ב-12 במאי המינהל הנשיאותי של רוסיה הכיר בתוצאה והכריז, כי קייב תהיה אחראית להטמיע את התוצאה בעזרת OSCE. במקביל, הנשיא פוטין דחה הצהרה כדי "לנתח" את התוצאה.
- הרפובליקה של קרים - ראש הרפובליקה של קרים, סרגיי אקסיונוב הכיר בזכותם של אזרחים להביע את רצונם במשאלי עם. הוא מכיר בתוצאות הבחירות ואמר כי הרפובליקה של קרים תעבור לכינון יחסים עם שתי הרפובליקות הנפרדות.
- הממלכה המאוחדת – שר החוץ הבריטי, ויליאם הייג, אמר: "להצבעות האלה, לניסיונות האלה במשאלי עם יש אפס אמינות בעיני העולם. הם לא חוקיים לפי הסטנדרטים של אף אחד, הם לא עומדים בשום תקן, לא באף סטנדרט של אובייקטיביות, שקיפות, הגינות או התנהלות תקינה... הדבר החשוב הוא שהבחירות באוקראינה יתקיימו ב-25 במאי".
- ארצות הברית - מזכיר המדינה ג'ון קרי נפגש עם קתרין אשטון, הנציגה העליונה של האיחוד לענייני חוץ ומדיניות ביטחון, כדי לדון במשבר. קרי הצהיר לאחר מכן: "אנחנו דוחים על הסף את המאמץ הלא חוקי הזה לחלק עוד יותר את אוקראינה. המרדף אחריו יצור עוד יותר בעיות במאמץ לנסות להחליש את המצב. זה באמת ספר המשחקים של קרים שוב ושוב, ואין אומה מתורבתת. הולך להכיר בתוצאות של מאמץ כה מזויף."
- שוודיה – שר החוץ קארל בילדט כינה את התוצאות "תוצאות מזויפות ממשאל עם מזויף" והוסיף כי "נתונים ממשאלי עם מזויפים במזרח אוקראינה עשויים להיות מזויפים. אין דרך לדעת אפילו שיעור ההצבעה".
- בלארוס – הנשיא אלכסנדר לוקשנקו הכריז כי למשאלי העם במעמד דונבאס "אין כל משמעות מבחינה משפטית", והבטיח לא לאפשר תרחיש דומה בארצו. עם זאת, הוא סירב לתאר את המורדים הפרו-רוסים כ"בדלנים" והביע את תמיכתו במשא ומתן. לוקשנקו גם הזהיר שכל ניסיונות לפרוס כוחות זרים לבלארוס יגרמו למלחמה, "גם אם זה פוטין".
הערות שוליים
- ^ ynet, משאל עם במזרח אוקראינה: "על סף תהום", באתר ynet, 11/05/2014
- ^ Ynet, הבדלנים באוקראינה בוחרים. אירופה: לא חוקי, באתר Ynet, 02/11/2014
- ^ Ynet, מדינת דונייצק: 89% בעד פרידה מאוקראינה, באתר Ynet, 12/05/2014
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים במכלול שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "משאל העם על מעמד דונבאס (2014)".