משה מילנר (צלם)

משה מילנר
לידה	4 בנובמבר 1946 (גיל: 77); גרמניה
תאריך עלייה	1948
ידוע בשל	עבודתו בלשכת העיתונות הממשלתית
תקופת הפעילות	1965–2013 (כ־48 שנים)
מקצוע	צלם עיתונות

משה מילנר (נולד ב-4 בנובמבר 1946)^[1]^[2] הוא צלם עיתונות ישראלי, שבמסגרת עבודתו בלשכת העיתונות הממשלתית ליווה ותיעד את כהונתם של 9 מראשי ממשלת ישראל ואת האירועים המכוננים בתולדות מדינת ישראל.^[3]

ביוגרפיה

מילנר מתעד את לחיצת היד בין ראש הממשלה בגין לנשיא סאדאת בקמפ דייוויד, 1978

משה מילנר נולד בגרמניה, לברטה ולאברהם^[4] איש המוסד לעלייה ב' ומאוחר יותר עובד ברכבת ישראל, שבמסגרת שליחותו בגרמניה לקח חלק בהברחת יהודים ניצולי השואה לארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי. בשנת 1948 עלה עם משפחתו לישראל והתגורר במעברה ליד חדרה. לאחר כשנתיים במעברה עבר עם משפחתו לעיר לוד שם סיים את לימודיו בבית ספר התיכון רמלה-לוד. והתגורר בלוד. מילנר החל לעבוד כצלם, בתחילה שוליה לצלם חתונות לראשונה בטרם התגייס לצה"ל. בשנת 1965 התגייס לצה"ל ושובץ באגף המודיעין. במהלך השירות חלה במחלת הצהבת והועבר מתפקידו. בשל ניסיונו כצלם וכעובד מעבדה החל לשמש צלם בחטיבת דובר צה"ל. באותה תקופה תיעד מילנר בין היתר את סיוריהם הביטחוניים של הרמטכ"ל יצחק רבין ושל ראש הממשלה ושר הביטחון לוי אשכול.^[2]^[1]^[3]

זמן קצר לאחר שחרורו מצה"ל התקבל לעבודה בלשכת העיתונות הממשלתית בשנת 1967. חונכו היה צלם לשכת העיתונות פריץ כהן. ראש הממשלה הראשונה שאיתה עבד, הייתה גולדה מאיר אותה צילם בסיורים בישראל ובעבודתה במשרד ובכנסת. בשנת 1969 הצטרף מילנר לנסיעתה של ראש הממשלה גולדה מאיר לארצות הברית. בשנת 1979 מונה לראש מחלקת הצילומים בלשכת העיתונות הממשלתית במקומו של הצלם דוד אלדן.^[5]^[6]^[7] בשנת 1982 עבר לסוכנות הצילום סיגמא בצרפת בה צילם עבור כלי תקשורת בינלאומיים, ובהם גם המגזינים "טיים" ו"ניוזוויק". בסוכנות סיגמא, שבה הועסק, הוכשר גם לתפקידי כתיבה, ונשלח למשימות עיתונאיות על תקן כתב-צלם. כצלם אזרחי תיעד בין היתר את מלחמת לבנון הראשונה לעיתונים כדוגמת "לה פיגארו" הצרפתי. הוא היה עורך הצילומים בלמעלה מעשרה ספרי צילום שהבולטים שבהם "צה"ל בחילו: אנציקלופדיה לצבא ולביטחון" ו"מבט ועוד מבט על ארץ־ישראל: תצלומי־אוויר מימי מלחמת העולם הראשונה מול תצלומים בני זמננו" מאת בנימין זאב קדר.^[2]^[8]

בשנת 1995 שב ללשכת העיתונות הממשלתית כראש ענף ארכיון ממוחשב, וביחד עם הצלם יעקב סער, מנהל מחלקת הצילומים בלשכה ניהל את הקמת אוסף התצלומים הלאומי: פרויקט מיונם, סריקתם והנגשתם של תצלומי לשכת העיתונות הממשלתית לדורותיה לציבור. במקביל לניהול הפרויקט הצטרף ליתר צלמי הלשכה בתיעוד ממשלת רבין השנייה. את העצרת בכיכר מלכי ישראל בה נרצח ראש הממשלה רבין, לא תיעד משום שבאותו היום חגג את יום-הולדתו. למחרת הרצח, מזכירתו של רבין העבירה למילנר מכתב אישי שכתב לו רבין לכבוד יום הולדתו.^[1]^[2]^[6]^[8]

בין התמונות המפורסמות שצילם במהלך שנותיו כצלם ניתן למנות את תמונתם של ראש הממשלה גולדה מאיר והנשיא ריצ'רד ניקסון צוחקים בעת ביקורה בבית הלבן, צילום מבוים שבעקבותיו לדבריו הוצמד לו מאבטח, של הנשיא אנואר סאדאת וראש הממשלה מנחם בגין בקמפ דייוויד, פגישה ראשונה בין שני האישים בהסכמי קמפ דייוויד לאחר קיפאון בשיחות שהוביל את הנשיא ג'ימי קרטר להזמינם לשם ותמונת לחיצת היד בין ראש הממשלה נתניהו ליו"ר הרשות הפלסטינית יאסר ערפאת במעבר ארז.^[2]^[9]

בשנת 2013 עזב את לשכת העיתונות ופרש לגמלאות. בסמוך לפרישתו מהלשכה עבר מילנר קורס מדריכי טיולים ואז החל להדריך קבוצות תיירים ישראלים בהודו ובפורטוגל, במקביל מלווה צלמים מחוץ לישראל בסדנאות צילום בירושלים.^[3]