משען (דיור מוגן)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:חברה מסחרית

שימוש בפרמטרים מיושנים [ אנשי מפתח ]

משען
נתונים כלליים
סוג חברה פרטית, הסתדרותית
מייסדים ההסתדרות הכללית
תקופת הפעילות 1931–הווה (כ־93 שנים)
משרד ראשי ארלוזורוב 93, ת"א
מוצרים עיקריים מרכזי דיור מוגן, שירותים סיעודיים
אנשי מפתח צבי גוטוטר - יו"ר הדירקטוריון, עו"ד אייל חן-דרורי - מנכ"ל
עובדים 1,200
 
www.mishan.co.il

משען היא רשת הדיור המוגן הגדולה בישראל, החברה מנהלת 9 בתי דיור מוגן בפריסה ארצית רחבה, מעסיקה כ-1,200 עובדים ומשרתת כ-4,900 דיירים. הרשת מנהלת גם שלושה כפרי ילדים המיועדים לילדים ונוער במצוקה. הכפרים הם בית אפל, כפר אונים, וכפר עלומים.

היסטוריה

משען נוסדה בשנת 1931 בידי ההסתדרות הכללית בתל אביב במטרה לסייע לחברים הכושלים הזקוקים לעזרה. לצורך כך נתבקשו חברי ההסתדרות לחתום על הוראת קבע למשען[1]. הדוחף להקמת משען היה משה בריינהנדלר, אליו חבר זלמן ארן. פעילה מרכזית במשען בשנים הראשונות הייתה דבורה נצר[2]. בשנים הראשונות סייעה משען לנזקקים במימון טיפול רפואי, הבראה והכשרה מקצועית[3] ולקשישים שכבר אינם יכולים לעבוד[4]. בשנה הראשונה חתמו כ-400 חברים על הוראת קבע למשען ובשנת 1935 הגיע המספר ל-600[5]. בין התורמים למשען היו גם מאות אנשים שאינם חברי הסתדרות, במיוחד מבין עולי גרמניה[6]. בדצמבר 1935 הוקמה אגודת משען גם בחיפה[7].

החל בשנת 1937 קיימה משען מועדונים עבור ילדים למחוסרי עבודה וקייטנה בחופשת הקיץ[8]. באותה שנה גם החלה משען לחלק מזון לנזקקים[9]. לקראת סוף שנות ה-40 החלה משען לנהל כפרי ילדים לילדים ונוער במצוקה[10].

לאחר הקמת מדינת ישראל דנו במשען על הכיוון העיקרי שלו: האם יש לכוון בעיקר לסיוע לפרט או שיש לנהל מוסדות סיוע כמו כפרי ילדים ובתי אבות. זאב ויינר הוביל קו של התרכזות בהקמת מוסדות לעומת חברים אחרים שדרשו להמשיך את הפעילות בסיוע לפרט[11]. עוד מספר שנים התטלטל משען בין שתי העמדות[12], אולם בסופו של דבר הקו של ויינר שהיה למנהל משען גבר ומשען נודעה בעשורים שלאחר מכן כרשת של בתי אבות וכפרי ילדים.

בתי אבות

כבר בשנת 1935 עלתה הדרישה להקמת בית אבות של משען, אולם הדבר לא יצא אל הפועל[13] ורק בשנת 1941 החליטה מועצת ההסתדרות להקים ועדה לצורך כך[14]. בראשית שנות ה-50 הוקם בחולון בית אבות ראשון של ההסתדרות שנבדל ממושבי הזקנים שנהגו עד אז בכך שלא היה מוסד צדקה, אלא מוסד מכובד שהזקנים שילמו עבור הכניסה אליו 300 לירות ותשלום חודשי של 30 לירות ומשען הוסיפה 20 לירות לחודש[15]. במהלך שנות ה-50 הוחל בהקמת בית אבות בחיפה בידי משען[16] ובמקביל נרכש בית לצורך בית אבות בשכונת אחוזה[17] והוא נפתח בינואר 1956[18]. במקביל לפתיחת בתי אבות, ניהלה משען מערך של דירות בקומת קרקע עבור קשישים[19]. בשנת 1957 נפתח בית אבות שלישי של משען בקטמון בירושלים[20].

במשך שנים רבות נוהל משען על ידי זאב ויינר. בשנת 1998 בוצע מהלך אסטרטגי של מעבר לניהול מרכזי דיור מוגן המציעים מערך שירותים נרחב יותר מבית אבות סטנדרטי. נכון לשנת 2011 משען מנהלת 9 מרכזי דיור מחיפה ועד באר שבע.

רשת משען נמצאת עד היום בבעלות ההסתדרות החדשה. ההתמקדות של הנהגת החברה היא במרכזי דיור מוגן והיא סגרה מספר בתי אבות סיעודיים או הסבה אחרים לפתרון דיור מוגן מקיף עבור בני גיל הזהב המבקשים לחיות חיים פעילים, חברתיים ומוגנים לצד תמיכה רפואית ומערך שירותים היקפי רלוונטי. הרשת ממשיכה לספק שירותים סיעודיים לקשישים וגם שירותים רפואיים צמודים לתשושי נפש, פעילות זו מנוהלת במסגרת מחלקות ייעודיות במרכזי הדיור המוגן ולא במודל של בתי אבות סיעודיים מלאים.

בדירוג חברת המידע העסקי דן אנד ברדסטריט רשת משען קיבלה תוצאות גבוהות ביותר והוגדרה כרשת הדיור המוגן הגדולה בישראל וזו בעלת החוסן הכלכלי האיכותי ביותר מבחינת תוצאות, הון עצמי, השקעות ודירוג אשראי.

קריאה נוספת

  • ערבים זה בזה סיפורו של "משען", אליהו אגרס, הוצאת המרכז לתרבות ולחינוך-מרכז "משען"-ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ-ישראל, 1989
  • בנתיבי מעשה, יצחק עילם, עמודים 171 – 177, הוצאת עם עובד תרבות וחינוך, 1974
  • בשולי דברים, ישעיהו אברך, עמודים 150 - 151, הוצאת דביר, 1991
    בית האבות על שם זאב ויינר
    בית האבות על שם זאב ויינר
    "משען" פעולות ומעשים, יוסף אוליצקי, הוצאת מרכז משען 1956
  • הדאגה לזקנים בעולם ובישראל, זאב ויינר, הוצאת מרכז משען 1965
  • משען לכל עת, זאב ויינר, הוצאת מרכז משען תל אביב 1968
  • משען לכל עת ולכל גיל, זאב ויינר, הוצאת מרכז משען 1980
  • "משען" בשנת תשמ"ג 1982-3 הוצאת מרכז משען 1982
  • האם החברה הישראלית ערוכה לטיפול בקשישים, פרופ' שמעון שטרית, הוצאת ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ-ישראל, משען. תשמ"ח 1988
  • שרגא נצר סיפור חיים, אהוד בן עזר, עמודים 111, 131, 187, הוצאת עידנים/ ידיעות אחרונות, תל אביב 1990

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ י. בן דוד, משען מהו?, דבר, 21 בדצמבר 1931
  2. ^ יצחק עילם, בנתיבי מעשה, עם עובד, 1974, עמ' 171-176
  3. ^ פעולות משען, דבר, 26 ביולי 1932
    מ.א.בריינהנדלר, על מי נישען?, דבר, 4 באוקטובר 1933
  4. ^ ד. בדר, זכרו את הזקנה, דבר, 13 בספטמבר 1935
  5. ^ הצטרפו לאגודה שהיא משען לחבר בצר לו, דבר, 25 בנובמבר 1935
  6. ^ ברכה חבס, מה עשינו להקלת המצוקה, דבר, 21 בפברואר 1938
  7. ^ משען בחיפה, דבר, 22 ביולי 1936
  8. ^ חגיגת סיום בקייטנות משען וארגון אמהות עובדות, דבר, 25 באוגוסט 1937
  9. ^ מפעל האספקה של משען, דבר, 19 באפריל 1938
  10. ^ בית אונים לנופש ילדים יפתח החודש, דבר, 5 ביוני 1947
  11. ^ בירור על פעולת משען לאחר קום המדינה, דבר, 18 בספטמבר 1951
  12. ^ 30 אלף הלואות חילק משען בתל אביב בעשרים שנות קיומו, דבר, 23 בינואר 1956
  13. ^ חלקו של משען בהקלת המצוקה - בעיית הותיקים והנכים, דבר, 30 בדצמבר 1940
  14. ^ מ.א.בריינהנדלר, משען תל אביב בשנות המלחמה, דבר, 11 בנובמבר 1941
  15. ^ צבי מגן, זקנים במנוחתם, דבר, 14 באפריל 1952
  16. ^ בית אבות ייבנה ע"י משען, על המשמר, 16 באוגוסט 1950
    בית אבות יוקם בחיפה, דבר, 3 בספטמבר 1953
    בתי אבות, על המשמר, 6 בספטמבר 1953
  17. ^ בית אבות בסנטוריום כרמל בחיפה, דבר, 29 במרץ 1955
  18. ^ נחנך בית האבות של מרכז משען בחיפה, דבר, 30 בינואר 1956
  19. ^ ש. פינס, תכנית חדשה של משען, דבר, 5 באוקטובר 1956
  20. ^ בית אבות חדש ייפתח היום בבירה, דבר, 12 במרץ 1957
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0