דירוג אשראי
דירוג אשראי הוא ציון הניתן לאנשים פרטיים, חברות או מדינות, ומגדיר את יכולתם לפרוע הלוואות (באנגלית משמש המונח Credit rating לדירוג אשראי לחברות או מדינות, ו-Credit score לאנשים פרטיים). חישוב הדירוג מסתמך על היסטוריה פיננסית, מצב הנכסים וההון העצמי, והיקף ההתחייבויות שיש לגוף המוערך. דירוג האשראי משמש משקיעים לצורך הערכת סיכונים בנוגע ליכולת הפירעון של הגוף הלווה. ככלל ניתן לומר שככל שדירוג האשראי של גוף לווה גבוה יותר, כך התשואה שעליו להעניק למשקיעים נמוכה יותר, משום שהתשואה הנדרשת נמצאת ביחס הפוך לסיכון.

דירוג אשראי של חברות ומדינות
ערך מורחב – דירוג אג"ח
חברות ומדינות נוהגות ללוות כספים מציבור המשקיעים באמצעות הנפקה של איגרות חוב. דירוג האשראי של חברות ומדינות מתבצע בעיקר בהקשר של הערכת יכולת לפרוע איגרות חוב. דירוג האשראי מתבצע על ידי חברות המתמחות בניתוח כלכלי של חברות ומדינות. מנקודת המבט של משקיע, יש דמיון רב בין חברה למדינה, שכן לשתיהן מערכות כלכליות דומות מאוד מבחינת הפרמטרים הנמדדים:
- היסטוריה כלכלית
- התחייבויות
- תחזיות צמיחה / רווחים
- התנהלות כלכלית.
קיימות מספר חברות בעלות מוניטין, העוסקות בקביעת דירוג אשראי של חברות ומדינות, ובהן סטנדרד אנד פורס, מודי'ס ופיץ'. החברות משתמשות בסולמות המגדירים את רמת הסיכון. בסולם, המיוצג על ידי אותיות ומספרים, קיימות דרגות שונות של מנפיקים. הדירוגים שנותנות שלוש החברות הללו דומים מאוד, בדרך כלל. מלבדן קיימות חברות דירוג אחרות במדינות שונות, אשר הערכותיהן יכולות להיות שונות בתכלית. כך, למשל, חברת הדירוג דגונג גלובל הסינית נותנת לארצות הברית דירוג של AA, ולגרמניה AA-.
הדירוג הגבוה ביותר לפי סולם סטנדרד אנד פורס ופיץ' הוא AAA, המייצג יכולת מעולה לפרוע את התשלומים בגין ההתחייבות בהשוואה למנפיקים אחרים. AA משמעו שיכולת המנפיק לפרוע את התשלומים היא הרבה מעבר לממוצע, וכן הלאה. בנוסף לדירוג עצמו, מקובל גם לפרסם "אופק" לדירוג. נתון זה חוזה שינוי של הדירוג בעתיד. אופק "שלילי" מהווה מעין "כרטיס צהוב", המציף בעיות ונותן הזדמנות לתיקון. אופק "יציב" מעיד כי לא צפוי שינוי בדירוג בעתיד הקרוב. אופק "חיובי" מראה כי יש אפשרות לשיפור הדירוג. ה"אופק" יכול להינתן לתקופה מוגבלת, ובתום התקופה הדירוג משתנה בהתאם.
דירוג סטנדרד אנד פורס
- AAA: החברות בעלות האיכות הגבוהה ביותר, מהימנות ויציבות
- AA: חברות איכותיות, בעלות רמת סיכון גבוהה יותר מ-AAA
- A: מצב כלכלי יכול להשפיע על המימון
- BBB: חברות ברמה בינונית, משביעות רצון כרגע
דירוג לא-השקעה (ידועות גם כמניות "זבל")
- BB: יותר נוטות להשתנות עם הכלכלה
- B: מצב מימוני משתנה בצורה ניכרת
- CCC: פגיע נוכחית ותלוי במצבים כלכליים חיוביים כדי לעמוד בהתחייבויות
- CI: מעבר לעניין
- R: תחת פיקוח ממשלתי עקב מצב כלכלי
- SD: משתמט באופן סלקטיבי מהתחייבויות
- D: משתמט מהתחייבויות ו-S&P מאמינה כי תשתמט מרוב או מכל ההתחייבויות
- NR: לא מדורג
דירוג פיץ'
|
|
|
דירוג מודי'ס
- Aaa: חברה/מדינה איכותית ביותר. סיכון אפסי.
- Aa1, Aa2, Aa3: חברה/מדינה איכותית מאוד. סיכון קטן מאוד.
- A1, A2, A3: חברה/מדינה במעמד גבוה. סיכון קטן.
- Baa1, Baa2, Baa3: חברה/מדינה במעמד בינוני. סיכון מתון. השקעה עם מידה מסוימת של אלמנטים ספקולטיבים.
- Ba1, Ba2, Ba3: חברה/מדינה במעמד בינוני שהשקעה בה מוגדרת ספקולטיבית.
- B1, B2, B3: חברה/מדינה שהשקעה בה נחשבת ספקולטיבית בסיכון גבוה.
- Caa1, Caa2, Caa3: חברה/מדינה הנחשבת למסוכנת והשקעה בה נחשבת לבעלת סיכון גבוה מאוד.
- Ca: השקעה שיש סיכוי מסוים שלא תהיה אבודה.
- C: השקעה שיש סיכוי קטן מאוד שלא תהיה אבודה.
- WR: דירוג מבוטל או מוקפא
- NR: לא דורג
- P: דירוג מושעה או בתהליך בדיקה
דירוג של מדינות נבחרות
להלן טבלת דירוג סטנדרט אנד פורס של מספר מדינות נבחרות. הנתונים נכונים לדצמבר 2022.
דירוג האשראי של ישראל
מדינת ישראל מנפיקה איגרות חוב, ובשל כך נבדקת על ידי חברות דירוג האשראי. בשנות האלפיים הביאה הכלכלה הצומחת של ישראל לעלייה משמעותית בדירוג האשראי של ישראל.
להלן דירוג האשראי של ישראל על פי חברות דירוג האשראי השונות (נכון לאפריל 2023):[1][2]
- סטנדרד אנד פורס: -AA
- פיץ': +A
- מודי'ס: A1 (יציבה)[3]
דירוג האשראי של מדינת ישראל קובע את יכולתה לקבל הלוואות ואת הריבית שעליה לשלם עבור הלוואות אלו.
בשנת 2002 נחתם הסכם בין ממשלת ארצות הברית לממשלת ישראל, המעניק לישראל ערבות של הממשלה האמריקאית להלוואות בסך של 9 מיליארד דולר. הסכם זה איפשר למעשה לישראל לקבל הלוואה כאילו הייתה בדירוג AAA, ובכך לשלם ריבית הנמוכה בכ-1.5% מהריבית שהייתה אמורה לשלם ללא ערבויות אלו. החיסכון נמדד בעשרות מיליוני דולרים בשנה.
בשנת 1988 סיכון האשראי של מדינת ישראל על חוב חיצוני לטווח ארוך דורג לראשונה על ידי חברת סטנדרד אנד פורס כ- "-BBB". רמת הדירוג הנמוכה ביותר בקבוצת הדירוג של ההשקעות הסולידיות (Investment Grade).
דירוג האשראי של ישראל על החוב החיצוני מ-1988 ועד היום
- בינואר 1993 הועלה דירוג המדינה ל- "BBB".
- בספטמבר 1993, על רקע שינויים פוליטיים, הועלה הדירוג פעם נוספת ל- "+BBB".
- בשנת 1995, על רקע שיפור במצב הכלכלי של המשק נקבע דירוג האשראי של המדינה ל- "-A" (A3 אצל מודי'ס) על ידי שלוש החברות.
- בשנת 2000 העלתה מודי'ס את דירוג האשראי של המדינה ל-"A2".
- בנובמבר 2007 העלתה סטנדרד אנד פורס את דירוג האשראי של המדינה ל-"A".
- בפברואר 2008 העלתה סוכנות הדירוג פיץ' את דירוג האשראי של המדינה ל-"A".
- באפריל 2008 העלתה חברת הדירוג מודי'ס את דירוג האשראי של ישראל ל-"A1".[4]
- באוקטובר 2008 אשררה חברת הדירוג סטנדרד אנד פורס את דירוג האשראי של ישראל. תחזית הדירוג של ישראל שונתה ל"יציבה".
- בספטמבר 2011 העלתה חברת הדירוג סטנדרד אנד פורס את דירוג האשראי של ישראל לרמה של "+A", בעוד חברות הדירוג מודי'ס וסוכנות הדירוג פיץ' אשררו במהלך 2011 את דירוג האשראי של המדינה ברמה של A1 יציבה במודי'ס, ו A יציבה בסוכנות הדירוג פיץ'.
- בנובמבר 2013 העלתה סוכנות הדירוג פיץ' את תחזית הדירוג של ישראל מתחזית דירוג יציבה, לתחזית דירוג חיובית. בנובמבר 2014 הורידה את התחזית ליציבה,[5] באפריל 2016 שוב העלתה לחיובית,[6] ובנובמבר העלתה את הדירוג מ-"A" ל-"+A".
- באוגוסט 2018 העלתה חברת הדירוג סטנדרד אנד פורס את דירוג האשראי של ישראל לרמה הגבוהה מאז ומעולם, "-AA".[2]
- במאי 2020, בעצם משבר הקורונה, אשררה חברת הדירוג סטנדרד אנד פורס את דירוג האשראי של ישראל "-AA", בניגוד למודי'ס שהורידה את התחזית ל"יציבה".[2]
- באפריל 2023 הורידה חברת הדירוג מודי'ס את תחזית הדירוג של ישראל מ"חיובית" ל"יציבה", על רקע רפורמת לוין.[3]
- במאי 2023 אשררה חברת S&P500 את דירוג האשראי של ישראל על אף רפורמת לוין וזאת בשל חוזקה וגיוונה של כלכלת ישראל [7]
דירוג אשראי אישי בישראל
ערך מורחב – חוק נתוני אשראי
נושא דירוג האשראי האישי מוסדר בישראל על ידי חוק נתוני אשראי, התשע"ו-2016,[8] שהחליף את חוק שירות נתוני אשראי, התשס"ב-2002.[9] חוק זה מאפשר לגופים המלווים להעריך את מידת הסיכון שיש בהתקשרות עם אדם פרטי על ידי גישה למאגרי מידע האוספים מידע כלכלי על אנשים פרטיים. איסוף המידע מתבצע על ידי גופים פרטיים שקיבלו רישיון לכך. המידע הנאסף נחלק לשני סוגים:
- מידע שלילי - מידע הכולל נתונים על אי עמידה בתשלום חובות.
- מידע חיובי - מידע הכולל נתונים על הלוואות שנלקחו ונפרעו.
המידע נאסף ממקורות המוגדרים בחוק כגון כונס הנכסים הרשמי, ההוצאה לפועל, בנק ישראל, בתי משפט והבנקים. החוק מסדיר את נושא הפרטיות בנוגע לגישה למידע הנאסף. המידע הנאסף משמש את הגוף המלווה לצורך דירוג האשראי של הלקוח. אין בישראל דירוג רשמי. ניתוח המידע ואופן השימוש בו תלוי בגוף המלווה. מעלות ומידירוג הן שתי החברות שמדרגות גופים הנסחרים בבורסה לניירות ערך בתל אביב, לפי הזמנה מהגוף המדורג.
בשנת 2013 יזם המפקח על הבנקים תקנה המחייבת את הבנקים להעביר לכל לקוח תעודת זהות בנקאית, מסמך בו הבנקים יחשפו בפני הלקוחות שלהם את דירוג האשראי שלהם בבנק. הדירוג שהיה כבר קיים במערכות הבנקים, לא היה מוצג ללקוח. הרעיון מאחרי המהלך היה שהלקוח יוכל להציג מסמך זה לבנקים אחרים ויכול לקבל הלוואות בתנאים תחרותיים.[10][11]
בשנת 2016 נחקק חוק נתוני אשראי שהחליף את החוק מ-2002. על פי החוק החדש ישמר גם מידע חיובי, מידע הכולל נתונים על הלוואות שנלקחו ונפרעו. מערכת נתוני אשראי החדשה, שבאחריות בנק ישראל, החלה לפעול באפריל 2019.[12]
קישורים חיצוניים
- מפת דירוג אשראי - מפת דירוג אשראי ע"פ ארצות של שלוש החברות הגדולות
- עמי גינזבורג, Rating, באתר TheMarker, 3 באוקטובר 2010
אבי וקסמן ויסמין גואטה, להיכנס לראש של האנשים שיחליטו אם כלכלת ישראל תעלה ליגה מחר, באתר TheMarker, 2 באוגוסט 2018
גיא רולניק, אנשי ה-AA הישראלים: 10,000 איש עם 50–100 אלף שקל בחודש וקביעות לכל החיים, באתר TheMarker, 10 באוגוסט 2018
- אמיר עוז, החל מהחודש: דירוג אשראי לכל תושב בישראל, באתר "אנשים ומחשבים", 31 במרץ 2019
אבי וקסמן וג'ניה וולינסקי, מדריך: איך תשפרו את דירוג האשראי האישי שקיבלתם - ומה ישפיע עליו לרעה?, באתר TheMarker, 14 באפריל 2019
הערות שוליים
- ^ דירוג האשראי של ישראל, באתר משרד האוצר, 13.08.2020
- ^ 2.0 2.1 2.2 הישג לישראל: דירוג האשראי מטפס לרמתו הגבוהה ביותר מעולם, באתר דה-מרקר
- ^ 3.0 3.1 אדריאן פילוט, תמרור אזהרה לממשלה: מודי'ס הורידה את תחזית דירוג האשראי של ישראל מחיובית ליציבה, באתר כלכליסט, 14 באפריל 2023
- ^ אדריאן פילוט, "כלכליסט", מודי'ס העלתה את דירוג האשראי של ישראל ל-A1, באתר ynet, 17 באפריל 2008
- ^ מוטי בסוק, כרטיס צהוב לכלכלה המקומית: פיץ' הורידה את תחזית האשראי של ישראל, באתר TheMarker, 22 בנובמבר 2014
- ^ Fitch Revises Israel's Outlook to Positive
- ^ S&P Global Ratings, disclosure.spglobal.com
- ^
חוק נתוני אשראי, התשע״ו–2016, בספר החוקים הפתוח
- ^
חוק שירות נתוני אשראי, התשס״ב–2002, בספר החוקים הפתוח
- ^ סיון איזסקו, "המידע כבר קיים במסך של פקיד הבנק - אנחנו רק נסובב אותו", באתר TheMarker, 18 בנובמבר 2013
- ^ עירית אבישר, מנכ"ל BDI: "באף מקום בעולם אין מודל של ת.ז בנקאית כמו שבנק ישראל מקדם", באתר גלובס, 18 בנובמבר 2013
- ^
אבי וקסמן, ג'ניה וולינסקי, מאז יום שישי, יש לכל ישראלי דירוג אשראי - איך תשפרו אותו?, באתר TheMarker, 14 באפריל 2019
ניירות ערך והשקעות בשוק ההון | ||
---|---|---|
ניירות ערך הוניים | הון מניות • מניה • מניה רגילה • כתב אופציה • כתב זכויות • מניות הטבה • כתב זכויות • מניית בכורה • מניית שליטה • מניות באוצר • יחידת השתתפות • בעל מניות | |
ניירות ערך התחייבותיים | איגרת חוב (איגרת חוב קונצרנית • איגרת חוב ממשלתית • איגרת חוב מוניציפלית) • אג"ח אופציה | |
ניירות ערך אחרים | קרן נאמנות • קרן מחקה • תעודת סל • תעודת סל בחסר • נייר ערך המיר • המירות • אג"ח להמרה | |
קבוצות ניירות ערך | שטר הון • מניית בכורה | |
השקעות שאינן נייר ערך | מוצר מובנה • פיקדון • חיסכון • חשבון בנק • קרן הון סיכון • קרן גידור • קרן השקעות פרטיות • מימון המונים • הלוואת בעלים • קרן נדל"ן | |
חסכונות פנסיוניים | קופת גמל (קרן פנסיה • קרן השתלמות) • קופת גמל להשקעה • ביטוח מנהלים • קופת גמל בניהול אישי | |
נגזרים | אופציה • חוזה עתידי • אופציה אקזוטית (אופציה בינארית • אופציה אסייתית) • CDO • CDS • חוזה החלף | |
סחורות נפוצות | סחורה • זהב • כסף (יסוד) • נפט | |
מטבעות דיגיטליים | הצעת מטבע ראשונית • מטבע מבוזר • ביטקוין | |
ניתוח ניירות ערך | ניתוח טכני • מודל בלק ושולס • בטא (מדד) • ארביטראז' • רווח למניה | |
בורסות מרכזיות | הבורסה לניירות ערך בתל אביב • נאסדאק • הבורסה לניירות ערך בניו יורק • הבורסה לניירות ערך בלונדון • יורונקסט | |
מדדים מרכזיים | ת"א 35 • דאו ג'ונס • S&P 500 • FTSE • מדד נאסד"ק 100 | |
תאגידים | מיזוגים ורכישות • הערכת שווי • בדיקת נאותות • הצעת רכש • השתלטות עוינת • רכישה ממונפת • מנוף פיננסי • דיבידנד • מיזוג חברות • פירוק חברות • דיני תאגידים • אמצעי שליטה | |
דוחות כספיים | יחסים פיננסיים • דוחות כספיים • רואה חשבון • תקן דיווח כספי בינלאומי • תשקיף • הערת עסק חי | |
רגולציה וגופים רגולטוריים | רשות ניירות ערך • רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון • הפיקוח על הבנקים • חוק ניירות ערך • הוועדה לניירות ערך ולבורסות (ארצות הברית) • מועצה לפיקוח על הביקורת בחברות ציבוריות • הבנק הפדרלי • חוק גלאס-סטיגל • רפורמת בכר • חוק החברות | |
היסטוריה | השפל הגדול • משבר הסאבפריים • משבר מניות הבנקים | |
תחומים אקדמיים קשורים | מימון • חשבונאות • כלכלה • מנהל עסקים | |
דירוג אשראי | דירוג אשראי • דירוג אג"ח • מודי'ס • פיץ' • סטנדרד אנד פורס | |
ערכים נוספים | הנפקה • ערך נקוב • הנפקה ראשונה לציבור • השוק הראשוני • השוק המשני • בנק השקעות • חיתום • רכישה עצמית • בורסה לניירות ערך • ניירות ערך • ברוקר • דילר • חוזה הפרשים • מסלקת הבורסה • נייר ערך מגובה משכנתה • איגוח • עושה שוק • מעבר לדלפק • ספר הפקודות • מכירה בחסר • שורט סקוויז • קסטודיאן • שוק המעו"ף • בקדייטינג • מידע פנים • Dark Pool • הרצת מניות • ויסות שערי ניירות ערך • סיכון אשראי • נזילות פיננסית • EBITDA • אמות מידה פיננסיות • פירמידת שליטה • עקום התשואה • אזהרת רווח |