משפחת ברונפמן
משפחת ברונפמן היא משפחה קנדית-יהודית של אנשי עסקים ונדבנים. את תהילתה הראשונית היא חייבת לסמואל ברונפמן (1889–1971), הנחשב היהודי הקנדי המשפיע ביותר באמצע המאה ה-20[1]. הוא עשה את הונו בעסקי המשקאות במהלך תקופת היובש בארצות הברית, באמצעות ייסוד חברת סיגרם, ומאוחר יותר היה נשיא הקונגרס היהודי הקנדי.
המשפחה היא ממוצא רוסי-יהודי ורומני-יהודי; מיסד השושלת, יחיאל ( אקיאל ) ברונפמן, היה במקור חקלאי טבק מבסרביה.
היסטוריה מוקדמת
השם "ברונפמן" בא מהם "מברונפן" ביידיש, מילה שמקורה הגרמני Branntwei מתורגם ל'אדם מזקק', שהכוונה למי שמייצר או מוכר ויסקי.
משפחת ברונפמן בקנדה התחילה עם חקלאי הטבק יחיאל ברונפמן (המכונה גם אקיאל ברונפמן; 16 בנובמבר 1855–24 בדצמבר 1919) ואשתו מינדל (לבית אלמן; 25 במאי 1863–11 בנובמבר 1918), שהיגרו ממולדובה לקנדה עם ילדיהם בשנת 1889, בעקבות הפוגרומים האנטישמיים של רוסיה האימפריאלית[2].
המשפחה התיישבה בחווה ליד וואפלה, ססקצ'ואן, אך עד מהרה עברה לברנדון, מניטובה. בשנת 1903, המשפחה לוותה כסף לרכישת מלון באמרסון, מניטובה, שהתברר כרווחי בשל בניית מסילות הרכבת באזור. ב-1906 עברה המשפחה לויניפג. עם כניסתו של האיסור על מכירת משקאות חריפים בקנדה, סמואל ואחיו הפנו את מרצם למכירת משקאות חריפים בהזמנה בדואר. בעקבות צו סגירה של הממשלה נגד העסק, האחים נקטו בשיטה חדשה: מכיוון שעדיין היה חוקי למכור אלכוהול כתרופה, האחים מיתגו מחדש את המשקאות שלהם בשמות של תרופות. סמואל השתלט על העסק לאחר סיום תקופת היובש בארצות הברית, ונודע בכינויו "מר סם"[2].
עסקים ופילנתרופיה
בשנת 1928 רכשו האחים ברונפמן את מזקקת הוויסקי הקנדית "סיגראם" ומיזגה אותה עם עסקי המשקאות חריפים שלהם. עם סיום תקופת היובש בארצות הברית ב-1933, היה ל"סיגראם" מלאי גדול של ויסקי ועסקיהם פרחו. במשך השנים התפתחה "סיגראם" לתאגיד רב-לאומי שפעל בתחומים רבים בנוסף למשקאות.
סיידי ברונפמן, אשתו של סמואל, הייתה נשיאת אגודת הנשים הצעירות העבריות החל משנת 1929, ומאוחר יותר ייסדה את חטיבת הנשים של ה-Combined Jewish Appeal. בשנת 1952, בני הזוג הקימו את "קרן הצדקה של משפחת סמואל וסיידי ברונפמן" כדי להעניק תרומות בעיקר לתמיכה בחינוך, אמנויות, שימור המורשת ויוזמות קהילתיות יהודיות. בתם, פיליס למברט, הקימה את המרכז הקנדי לארכיטקטורה.
במשך שנים נוהלה חברת "סיגראם" על ידי בניהם של סמואל וסיידי, אדגר וצ'ארלס ברונפמן[3]; ואחר כך נכדם אדגר ברונפמן הבן[4], שיזם את מכירת החברה לויוונדי[5].
בתו הצעירה של אדגר האב, קלייר ברונפמן, הייתה מעורבת בפרשת נקסיום, כת אמריקאית, שעסקה, בין השאר, עבודות כפייה וסחיטה באיומים, תוך כדי התחזות לחברת שיווק. היא ונידונה לכמעט שבע שנים על תפקידה בפרשה[6].
אחייניו של סמואל, אדוארד ופיטר ברונפמן (בניו של אלן ברונפמן), הקימו את חברת "אדפר השקעות" (שאחר כך הפכה לחברת "ברוקפילד ניהול נכסים")[7]. חברה זו הייתה בשנות ה-80 של המאה ה-20 לאחת החברות הגדולות אי פעם בקנדה, מבחינת היקף הנכסים שהחזיקה[2].
ב-1994 תמכה משפחת ברונפמן, בשיתוף אוניברסיטת מקגיל במונטריאול, קוויבק, בהקמת מכון מקגיל לחקר קנדה (MISC).
פעילות בישראל
ב-1990 אנדריאה וצ'ארלס ברונפמן יזמו ותרמו להקמת תוכנית קרב למעורבות בחינוך[8], וב-1994 היו בין התורמים המייסדים של פרויקט תגלית[9].
בשנת 1997 רכשה קרן ההשקעות "קלארידג'" של צ'ארלס ברונפמן את קונצרן "כור תעשיות"[10]. בינואר 2006 אמר צ'ארלס ברונפמן שההשקעה בכור הייתה טעות ומכר את הקונצרן לנוחי דנקנר[11].
במאי 2012 תרם צ'ארלס ברונפמן עשרה מיליון דולר לשיפוץ היכל התרבות בתל אביב, בתנאי ששמו של המבנה יוחלף מ"אולם מאן" (על שם פרדריק מאן, שתרם 250 אלף דולר להקמתוה ב-1956) ל"היכל התרבות ע"ש צ'ארלס ברונפמן". התזמורת הפילהרמונית פנתה לבני משפחת מאן, החיים בארצות הברית, והם הסכימו לשינוי השם, כל עוד תרומתו של מאן תונצח בתוך ההיכל. בתמורה להסכמתה, קיבלה המשפחה כ-300 אלף דולר[12].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ "Museum of Jewish Montreal". imjm.ca (באנגלית). נבדק ב-2021-07-25.
- ^ 2.0 2.1 2.2 מיכל רמתי, הברונפמנים שלא הכרתם, באתר TheMarker, 7 באפריל 2005
- ^ עירית אבישר וסוכנויות הידיעות, איש העסקים והנדבן היהודי אדגר ברונפמן נפטר בגיל 84, באתר גלובס, 22 בדצמבר 2013
- ^ ברונפמן ג'וניור כבר לא מוכר רק ויסקי, באתר גלובס, 13 באפריל 1999
- ^ יהודה שויצר, הרשות להגבלים עסקיים בארה"ב אישרה את מיזוג סיגרם וויונדי, באתר TheMarker, 18 באוגוסט 2000
רויטרס, ויוונדי רכשה בחזרה מניות בשווי מיליארד דולר ממשפחת ברונפמן, בעלת המניות הגדולה ביותר, באתר TheMarker, 30 במאי 2001 - ^ איתמר לוין, 81 חודשי מאסר לקלייר ברונפמן, באתר News1 מחלקה ראשונה, 1 באוקטובר 2020
- ^ ירון סבוראי, האחים אדוארד ופיטר ברונפמן בקשיים, חדשות, 25 באוקטובר 1990
- ^ עמירם ברקת, פרויקט עם תכלית?, באתר הארץ, 25 במאי 2005
- ^ ליאור דטל, הממשלה תגדיל את תקציב תגלית ב-350 מיליון שקל בשלוש שנים, באתר הארץ, 8 בינואר 2011
- ^ אחרי שנתיים וארבעה חודשים יוצאת שמרוק מכור ברווח של 100 מיליון דולר, באתר גלובס, 24 ביולי 1997
- ^ אורה קורן, צ'ארלס ברונפמן: "ההשקעה בכור היתה טעות", באתר TheMarker, 2 בינואר 2006
- ^ חיים הנדוורקר וחגי חיטרון, היכל התרבות בת"א ייקרא על שם ברונפמן, שתרם 10 מיליון דולר, באתר הארץ, 23 במאי 2012
