היכל התרבות (תל אביב)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
היכל התרבות
TarbutHeichal.svg
Heichal Hatarbut Tel Aviv.JPG
מידע כללי
כתובת הוברמן 1, תל אביב-יפו
שגיאת לואה: bad argument #1 to 'getBestStatements' (string expected, got nil).
סמליל היכל התרבות הישן
היכל התרבות (על שם מאן) בתל אביב

היכל התרבות ע"ש צ'ארלס ברונפמן (לשעבר ע"ש פרדריק ר. מאן) הוא אולם הקונצרטים העיקרי של תל אביב-יפו, ובנוסף לקונצרטים מוצגים בו לעיתים מחזות זמר, מופעים ונערכים בו כנסים. והוא כנראה האולם הראשון בישראל שקיבל את הכינוי "היכל תרבות". בצמוד להיכל התרבות נמצאים תיאטרון הבימה, "ביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זמננו" וגינת יעקב. גם כיום הוא עדיין אחד האולמות הגדולים ביותר בישראל ומונה 2,479 מקומות ישיבה.

ההיכל הוא אולם הבית של התזמורת הפילהרמונית הישראלית, ובנוסף לה הופיעו בו תזמורות מפורסמות מרחבי העולם, ובהן הפילהרמונית של ברלין, התזמורת הסימפונית של לונדון, תזמורת פילדלפיה, הפילהרמונית של ניו יורק והתזמורת הסימפונית של טורונטו. עם הסולנים שהופיעו על בימת היכל התרבות נמנים ליאונרד ברנשטיין, יצחק פרלמן, יהודי מנוחין, דניאל בארנבוים, אייזק שטרן, ארתור רובינשטיין ועוד.

בנוסף לקונצרטים מתקיימות בהיכל הופעות פופ ורוק של זמרים מהמובילים שבמוזיקה הישראלית בהם: שלמה ארצי, אייל גולן, משה פרץ, ויהודה פוליקר.

היסטוריה

בניין היכל התרבות תוכנן על ידי האדריכלים דב כרמי, זאב רכטר ויעקב רכטר וכך גם "ביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זמננו" הצמוד לו. בנייתו של "היכל התרבות" נמשכה ארבע שנים והייתה מלווה בקשיים שאפיינו את מדינת ישראל הצעירה. האולם נחנך ב-1 באוקטובר 1957.[1] בראש צוות ההקמה של היכל התרבות עמד המשורר, הפזמונאי, המחזאי ואיש התרבות- עודד אבישר. אבישר כיהן כמנכ"ל הראשון של ההיכל במשך 10 השנים הראשונות של הקמתו.

"גן יעקב" השוכן בצמידות להם תוכנן על ידי יעקב רכטר.

שני רחובות סמוכים להיכל התרבות, האחד מקביל לו ואחד ניצב לו, קרויים על שם שני אישים הקשורים להיסטוריה של התזמורת הפילהרמונית הישראלית: ברוניסלב הוברמן וארטורו טוסקניני.

התוכנית לשינוי מבנה ההיכל

בשנת 2005 נודע שעיריית תל אביב-יפו מתכננת שינוי רחב היקף במבנה ההיכל אשר עיקר מטרתה לדברי העירייה הוא שיפור האקוסטיקה באולם ובניית חדרי חזרות. על תוכנית השינויים הופקד משרד האדריכלים קולקר-קולקר-אפשטין והיא זכתה לתמיכה רבה ממספר גורמים, בהם המנצח זובין מהטה אשר תקף את מצב היכל התרבות בשעתו: "האולם הזה לא ראוי, גם אם אוהבים את הארכיטקטורה אנחנו צריכים לשמר את זה מבחינת הצליל ומהבחינה הזאת זה פשוט לא מתקבל על הדעת מה שקורה עכשיו". על אף תמיכת העירייה ומספר גורמים נוספים לתוכנית זו, שאותה קידם דני קייזר, מהנדס העיר באותה עת, קמו גם מתנגדים רבים ובהם קודמו בתפקיד, ישראל גודוביץ, והלל שוקן, ראש בית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב.[2]

בספטמבר 2006 אושרה התוכנית סופית במועצת עיריית תל אביב-יפו ומאז שנה זו הייתה בשלבי ביצוע מתקדמים. השיפוץ הסתיים באפריל 2013, וכחלק מהשינויים שבוצעו במבנה הופחת מספר המקומות ב-250.[3] בתחום האקוסטיקה התקבל ייעוץ מאחד ממהנדסי האקוסטיקה הבכירים בעולם, יסוהיסה טויוטה.[4] לתכנון עבודות השיפוץ נבחר משרד האדריכלים קולקר-קולקר-אפשטין מירושלים. באולם בוצעו עבודות שיפוץ רחבות שנועדו להתאימו לתקנים ולחוקים בני זמננו, אך בעיקר לשפר את איכותו, הן איכות הצליל והן חווית ההזנה הכללית של הקהל. מערכות טכניות משוכללות הותקנו בו המאפשרות העלאת מופעים מגוונים על במת האולם המרכזי. לבניין הוספו שטחים בהיקף של כ-5000 מ"ר בעיקר בקומות שמתחת לפני הקרקע ובהם חדרי חזרות, חדרי הלבשה שטחי אחסנה וספריית תווים. התוספת העיקרית בקומות אלו היא שני אולמות: אולם ע"ש סלע בן 200 מקומות לידידי התזמורת ואולם רב-תכליתי בן 400 מקומות המאפשר גמישות רבה השימוש מהופעת סולן יחיד ועד חזרות של התזמורת בהרכב מלא עם מקהלה.וב-1 במאי 2013 התקיימה הופעת הבכורה לאחר שדרוג ההיכל, בהופעת התזמורת הפילהרמונית הישראלית. עבודות השיפוץ אכן השיגו את מטרתן העיקרית, שיפור איכותו האקוסטית של האולם ויצירת מקום ראוי לנגינת התזמורת.

בעת השיפוץ הוקמו מתחת למפלס הכניסה גם מתקנים הנדסיים בהם מערכת מיזוג אוויר חדשה המשרתת את כל המבנה.

לרגל חגיגות ה-60 להיכל התרבות, הושק בחודש אוקטובר 2017 אולם המופעים התת-קרקעי החדש – 'אולם צוקר', בתרומתם של רבקה סקר ועוזי צוקר, המכיל עד 400 איש. אולם המופעים החדש הוקם בהשקעה של כ-25 מיליון שקלים, עם מערכת סאונד ותאורה מהמתקדמות בעולם, וחידושו יאפשר תצורות הושבה שונות: החל מסידור מושבים קלאסי, המיועד למופע פרונטלי, דרך סידור טבעתי למופע זירה, והתאמה לאירועי תרבות ובמה, לטקסים, לימי עיון ולמגוון רחב של אירועים, וגם כאולם חזרות לתזמורת הפילהרמונית הישראלית ולקונצרטים קאמריים של התזמורת הפילהרמונית הישראלית, כיתות אמן והרכבים מוזיקליים שונים[5].

גלריה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ר. עזריה, היכל התרבות - לרשות הציבור ולהנאתו, מעריב (עיתון), 2 באוקטובר 1957
  2. הלל שוקן, לא פחות ברברית מהשמדת פסלי בודהה באפגניסטאן, באתר הארץ, 25 ביולי 2005
  3. חגי חיטרון, פון דוחנני לא ינצח בפתיחת היכל התרבות בת"א, באתר הארץ, 1 במאי 2013
  4. חגי חיטרון, יסוהיסה טויוטה, מומחה עולמי לאקוסטיקה, על השיפוץ בהיכל התרבות בת"א, באתר הארץ, 8 ביולי 2011
  5. מנחה נופה, בשורה משמחת: אולם חדש בהיכל התרבות תל אביב, באתר הארץ, 15 באוגוסט 2017
מתחם הבימה
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.
שדרות רוטשילדרחוב אחד העםשדרות בן ציוןה'תרס"טרחוב דיזנגוףברוניסלב הוברמןשדרות ח"ןבית ציוני אמריקהרחוב אבן גבירולהיכל התרבותהבימהביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זמננוגן יעקברחוב יהודה הלוירחוב קפלןארטורו טוסקניניחיים חיסיןאלכסנדר מרמורקמתחם הבימהבית אליהוHabima Square.jpg
אודות התמונה
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0