משפט השופטים בגרמניה
משפט השופטים בגרמניה ובשמו הרשמי ארצות הברית נגד יוזף אלטסטוטר ואח' (באנגלית: The United States of America vs. Josef Altstötter, et al.) היה השלישי בסדרת משפטי נירנברג הנוספים, בהם הועמדו לדין נאשמים בפשעי מלחמה בפני בתי דין של צבא ארצות הברית בהיכל הצדק בנירנברג, גרמניה, עם תום מלחמת העולם השנייה. המשפט התנהל בשנת 1947.
במשפט השופטים הועמדו לדין 16 שופטים ועורכי דין גרמנים. תשעה מן הנאשמים היו בעלי משרות במשרד המשפטים של גרמניה הנאצית, אחרים היו תובעים ושופטים בבתי משפט מיוחדים (בגרמנית: Sondergericht) ובבתי דין עממיים (Volksgerichtshof) בגרמניה הנאצית. בין היתר הואשמו הנידונים במשפט בכך שקידמו את תוכנית טוהר הגזע בחקיקת חוקי גזע ובאאוגניקה.
אב בית הדין במשפט היה קרינגטון מרשל, נשיא בדימוס של בית המשפט העליון של אוהיו. היושבים בדין היו ג'יימס ברנד, שופט בית המשפט העליון של אורגון, ומלורי בלייר, שופט בית המשפט לערעורים בטקסס. עורך הדין ג'סטין הרדינג שימש כשופט מחליף. ב-19 ביוני 1947, עוד במהלך המשפט, נאלץ אב בית הדין לפרוש עקב מחלה. השופט ברנד היה מאותה עת לאב בית הדין ואילו השופט המחליף הרדינג הפך לשופט הרכב. התובע הראשי במשפט היה בריגדיר גנרל טלפורד טיילור. כתב האישום הוקרא ב-4 בינואר 1947 וההליכים התקיימו מ-5 במרץ ועד 4 בדצמבר 1947. עשרה מתוך הנאשמים נמצאו אשמים, ארבעה מתוכם נידונו למאסר עולם ויתרתם לתקופות מאסר שונות. ארבעה מן הנאשמים זוכו מכל אשמה.
האישומים
- השתתפות בתוכנית משותפת או קשירת קשר לביצוע פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות.
- פשעי מלחמה באמצעות ניצול לרעה של ההליך השיפוטי והפלילי אשר תוצאתו הייתה רצח המוני, עינוי, ובזיזת רכוש פרטי.
- פשעים נגד האנושות מסיבות דומות, כולל האשמה בעבדות.
- חברות ארגון פשע, המפלגה הנאצית או האס אס.
הנאשמים
| שם | גזר דין |
|---|---|
| יוזף אלטסטוטר (Josef Altstötter) | 5 שנות מאסר בהפחתת תקופת מעצרו. שוחרר בשנת 1950. מת בשנת 1979 בנירנברג. |
| וילהלם פון אמון (Wilhelm von Ammon) | 10 שנות מאסר בהפחתת תקופת מעצרו. שוחרר בשנת 1951 בחנינת הנציב העליון ג'ון מק'קלוי. מת בשנת 1992. |
| פאול ברניקל (Paul Barnickel) | זוכה. מת בשנת 1966 במינכן. |
| הרמן קוהורסט (Hermann Cuhorst) | זוכה. מת בשנת 1991 בקרסברון אם בודנזי (Kressbronn am Bodensee). |
| קארל אנגרט (Karl Engert) | משפטו הופסק עקב מצב בריאותו. מת ב-8 בספטמבר 1951. |
| גונתר יואל (Günther Joel) | 10 שנות מאסר בהפחתת תקופת מעצרו. מת במינכן ב-1978. |
| הרברט קלם (Herbert Klemm) | מאסר עולם. שנת מותו אינה ידועה. |
| ארנסט לוץ (Ernst Lautz) | 10 שנות מאסר בהפחתת תקופת מעצרו. מת בשנת 1979 בלובק |
| וולפגנג מתגנברג (Wolfgang Mettgenberg) | 10 שנות מאסר בהפחתת תקופת מעצרו. מת בשנת 1950 בכלא לנדסברג |
| גונטר נבלונג (Günther Nebelung) | זוכה. מת בשנת 1970 בססן (אנ') |
| רודולף אושי (Rudolf Oeschey) | מאסר עולם. מת בשנת 1980 בנויס (Neuss) |
| האנס פטרסן (Hans Petersen) | זוכה. מת בשנת 1963. |
| אוסוואלד רוטאוג (Oswald Rothaug) | מאסר עולם. שוחרר ב-22 בדצמבר 1955. מת בקלן בשנת 1967. |
| קורט רוטנברגר (Curt Rothenberger) | 7 שנות מאסר בהפחתת תקופת מעצרו. מת בשנת 1959 בהמבורג |
| פרנץ שלגלברגר (Franz Schlegelberger) | מאסר עולם. שוחרר בשנת 1950. מת בשנת 1970 בפלנסבורג |
| קארל וסטפל (Carl Westphal) | התאבד בשנת 1946 לאחר הגשת כתב האישום, אולם בטרם נפתח משפטו. |
בכירי מערכת המשפט בגרמניה הנאצית נכללו בין הנאשמים במשפט זה ולא הועמדו לדין כלל. פרנץ גרטנר (Franz Gürtner) שהיה שר המשפטים, מת בשנת 1941. אוטו גאורג טירק, אשר היה שר המשפטים החל משנת 1942, התאבד בשנת 1946. רולנד פרייזלר, נשיא בית הדין העממי, אשר כונה "השופט התליין", נהרג בעת הפצצה על ברלין בשנת 1945. איש מאלה אשר הועמדו לדין ונמצאו אשמים בפשעי מלחמה, לא ריצה את מלוא עונשו והם שוחררו אחרי תקופת מאסר קצרה.
משפט השופטים שימש השראה לסרט משפטי נירנברג (1961).
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: משפט השופטים בגרמניה |
- "The Justice Case", Mazal Library. (באנגלית)
| סדרת משפטי נירנברג | ||
|---|---|---|
| המשפט הראשי | משפט פושעי המלחמה בנירנברג | |
| משפטי נירנברג הנוספים | משפט הרופאים בגרמניה • משפט מילך • משפט השופטים בגרמניה • משפט פוהל • משפט פליק • משפט אי גה פארבן • משפט בני הערובה • משפט RuSHA • משפט האיינזצגרופן • משפט קרופ • משפט השגרירים • משפט הפיקוד העליון | |
