לדלג לתוכן

משפט סטיוארט

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית

בגאומטריה, משפט סטיוארט הוא משפט המאפשר לחשב את אורכו של צ'ביאן של משולש באמצעות אורכי הצלעות של המשולש והיחס שבו הצ'ביאן חותך את אחת מצלעות אלו.

המשפט קרוי על שם המתמטיקאי הסקוטי מת'יו סטיוארט (אנ') שפרסם הוכחה של המשפט בשנת 1746.

מבוא ומוטיבציה

צ'ביאן של משולש הוא קטע אשר יוצא מאחד מקודקודי המשולש ופוגש את הצלע הנגדית לקודקוד זה. צ'ביאנים הם בניות חשובות בגאומטריה וניתן להוכיח באמצעותם תכונות גאומטריות חשובות. דוגמאות לצ'ביאנים שימושיים הם התיכון, חוצה הזווית והגובה. משפט התיכון, למשל, הוא תוצאה ישירה של משפט סטיוארט לתיכונים.

ניסוח המשפט

המחשה ויזואלית של משפט סטיוארט

יהי משולש ABC ויהי צ'ביאן AD לצלע BC.

מסמנים:

BC=a,AC=b,AB=c,AD=d,BD=n,DC=m

(נשים לב כי n+m=a)

משפט סטיוארט קובע כי:[1]

nb2+mc2=a(d2+nm)

הוכחות

הוכחה טריגונומטרית

ניתן להוכיח את משפט סטיוארט באמצעות כלים טריגונומטריים.[2]

מגדירים את הזווית ADC=θ. לפי משפט הקוסינוסים במשולש ADC:

cosθ=m2+d2b22dm

מן הצד השני, ניתן להפעיל את משפט הקוסינוסים על הזווית ADB=180θ במשולש ADB ולקבל:

cosθ=cos(180θ)=n2+d2c22dn

משווים את שני הערכים ומקבלים:

m2+d2b22dm=n2+d2c22dn

על ידי הכפלה במכנה משותף ושינוי אגפים מתקבל:

nb2+mc2=nm2+mn2+nd2+md2

את האגף הימני ניתן לפשט ולקבל:

nm2+mn2+nd2+md2=(n+m)(d2+nm)=a(d2+nm)

מציבים ומקבלים:

nb2+mc2=a(d2+nm)

כנדרש.

מ.ש.ל.

הוכחה גאומטרית

תרשים המציג כיצד להוכיח את משפט סטיוארט באמצעות משפט תלמי

ניתן להוכיח את משפט סטיוארט גם ללא שימוש בטריגונומטריה על ידי שימוש במשפט תלמי.

חוסמים את המשולש באמצעות מעגל וממשיכים את הצ'ביאן עד שהוא פוגש את המעגל בנקודה K.

באמצעות זוויות היקפיות ניתן להוכיח דמיון משולשים KDBCDA ו-KDCBDA.

מתוך כך מתקבל ש:

DK=nmd,KC=cmd,KB=bnd

מציבים את כל הגדלים הללו במשפט תלמי ומקבלים:

(d+nmd)a=bndb+cmdc(d2+nm)a=nb2+mc2

וזהו משפט סטיוארט.

מ.ש.ל.

משפט סטיוארט לצ'ביאן חיצוני

המחשה של משפט סטיוארט עבור צ'ביאן חיצוני

משפט סטיוארט מתקיים גם כאשר הצ'ביאן הוא צ'ביאן חיצוני (כלומר, כזה הפוגש את צלע המשולש על המשכה).

אם מסתכלים על משפט סטיוארט לצ'ביאן חיצוני כפי שמופיע באיור לעיל, ניתן להשתמש במשפט סטיוארט לצ'ביאן פנימי עבור הצ'ביאן AB למשולש ADC ולקבל:

nb2+ad2=m(c2+na)

מזיזים אגפים ומקבלים:

nb2+mc2=a(d2nm)

כלומר, משפט סטיוארט המקורי נשאר זהה כאשר הקטע n מוחלף ב-n.

עולה מכך כי משפט סטיוארט מתקיים תמיד לכל צ'ביאן (פנימי או חיצוני) אם במקום להשתמש בקטעים סטנדרטיים משתמשים בקטעים מכוונים, כאשר כיוון הקטע הוא ביחס לפנים המשולש.

מסקנות

משפט התיכון

ערך מורחב – משפט התיכון

כאמור לעיל, ניתן להוכיח את משפט התיכון כמסקנה ישירה של משפט סטיוארט.

נשים לב שעבור צ'ביאן שהוא תיכון לצלע מתקיים כי n=m=a2. מציבים את הגדלים הללו במשפט סטיוארט ומקבלים:

a2b2+a2c2=a(d2+a24)

b2+c2=2d2+a22

וזו משפט התיכון.

אורך חוצה זווית

ערך מורחב – חוצה זווית

משפט חוצה הזווית קובע כי חוצה הזווית חוצה את הצלע שמול הקודקוד באותו יחס כמו שתי הצלעות הנוספות במשולש.

בסימונים שבהם השתמשנו עד כה, אם AD הוא חוצה הזווית BAC, אז מתקיים היחס nm=cb. יחס זה ביחד עם העובדה כי n+m=a מניבים ש:

n=acb+c,m=abb+c

מציבים את הגדלים הללו במשפט סטיוארט, ולאחר פעולות אלגבריות מקבלים ש:

d2=bc(1(ab+c)2)

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. Eric W. Weisstein, Stewart's Theorem, mathworld.wolfram.com (באנגלית)
  2. proof of Stewart’s theorem, planetmath.org

משפט סטיוארט42156872Q739403