משתמש:א.ב. קיסר/ארגז חול
בריאת העולם
רשימה מאומפה"ת:
- בראשית - בתחילת ושו"א לא נבראו תחילה: רש"י (הובא), רשב"ם (הובא), ראב"ע (בב' שיטותיו), רלב"ג, חלק מבעה"ת.
- האור נברא קודם השמים והארץ: רבינו בחיי (הובא) ותולדות יצחק בשיטת רש"י
- שמים וארץ נבראו ביום א' ולא נתפרשו: טור הארוך
- שו"א נבראו ביום א' אחר האור: מהר"י אבוהב, צידה לדרך, רא"ם ועמר נקא פסוק ו.
סיכום שיטת המזרחי (מתוך: המזרחי): אא"פ כמשמעה (מטעמי רש"י) (ח), פירוש א' - כמו ויעבוד יעקב ברחל, הטעם שלא הביא דבר"ר (ט), פירוש ב' - כמו בראשית ברוא, הטעם שממשיך עד ויהי אור (מפני שהוי"ו דוהארץ הוא וי"ו החיבור, דויאמר - וי"ו ההיפוך), "בראשית בריאת שמים וארץ - בתחילת בריאתן ולא קודם בריאתן"(! דלא כאומפה"ת)- אא"פ והארץ ותהו ובהו קודם בריאתה, (י)
רש"ב שעפטעל וחתנו
רבי שמשון ברוך שעפטעל מ"מ: כאן.
רבי שמשון ברוך שעפטעל (ה'תקע"ג[1] - כ"ב באדר ה'תרמ"ה) היה תלמיד חכם תושב פוזנן ומחבר הספר באורי אונקלוס.
על חתנו, המשכיל "הרב" יוסף פרץ פערעלעס:
- https://isheiisrael.wordpress.com/2017/12/19/%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3-%D7%A4%D7%A8%D7%A5-%D7%A4%D7%A8%D7%9C%D7%A1/
- https://de.wikipedia.org/wiki/Joseph_Perles ומקבילותיו בשאר השפות.
רבי יעקב קטינא
ר"א מולכו
"רבי אברהם מולכו נפטר בשאלוניקי בתשרי שנת תצ"א (1738), ועל מצבתו כתבו שהיה תומך בארץ ישראל" (אברהם יערי, שלוחי ארץ ישראל, עמ' 558, הערה 82. ראו גם: אוצר יהודי ספרד, חלק ב', עמ' 78).
בא לידי שימוש
תרגום אונקלוס:”בראשית. בְּקַדְמִין”.
רמב"ן[2]: ”וזה מפורש בתורה, שנאמר: "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ"; ומלת "בראשית" פירוש: בתחלה, כמו שתרגם אנקלוס "בקדמין", ואינה מלה סמוכה, אלא כמו 'בראשית אמר', כי בתחלה האלקים שהוא הבורא בעל כל הכחות ברא השמים והארץ, ר"ל מאפיסה מוחלטת ומאין גמור”.
חזקוני[3]: ”בראשית ברא. קודם כל בריות - ברא הבורא את השמים ואת הארץ, כמו "בְּרֵאשִׁית מַמְלְכוּת יְהוֹיָקִים"[4]; וכן תרגם אונקלוס "בקדמין ברא"”.
פירוש יונתן: ”מן אוולא. פירוש: בתחלה, ובפרשת לך לך בפסוק "אָהֳלֹה בַּתְּחִלָּה" (ספר בראשית, פרק י"ג, פסוק ג') - תרגום "מִן אַוְולָא"; וסבירא ליה כאן, שבא להורות סדר הבריאה”.
רבי שמשון ברוך שעפטעל[5]: ”"בראשית ברא אלקים" תרגם "בקדמין". לשון "בקדמין" נמצא עוד פעם אחת בפסוק: "לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל כֹּה אָמַר הָאִישׁ וכו' וְנֵלְכָה עַד הָרֹאֶה, כִּי לַנָּבִיא הַיּוֹם יִקָּרֵא לְפָנִים הָרֹאֶה" (שמואל א', ט', ט'), תרגם יונתן "לפנים" הראשון - "בקדמין", כי כוונתו קדימת העת לבדה, והשני תרגם "מלקדמין", כי כוונתו קדימת דבר מזולתו: טרם יקרא נביא נקרא הראה; וכן כאן, הוראת מלת "בקדמין" - בעת הקדם, בעת הבריאה ברא הקב"ה שמים וארץ, ולא שהם נבראים תחלה, כי לפי דעת רבותינו המים והאש קדמו לארץ (עיין רש"י), לפיכך לא תרגם "בריש", "בקדמיתא" או "מלקדמין", שכלם יהיו מורים על קדימת בריאת שמים וארץ לכל שאר בריות”[6]
מ"מ: פורום אוצר החכמה (לא בא לידי שימוש/מקורות שלא נבדקו) שאר המקורות -- נעתקו ואין הוספות
- ↑ אישי ישראל.
- ↑ דרשת תורת ה' תמימה (אהרן ילינק (מו"ל), תורת ה' תמימה, ווינא תרל"ג, ע' 17; הרב יהודה מאיר דביר, דרשת הרמב"ן - תורת ה' תמימה - עם ביאור בית היין, ירושלים תשס"ו, ע' סה).
- ↑ על הפסוק (על פי הרב חיים דוב שעוועל (עורך), חזקוני - על פי כתב יד המחבר, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשמ"א; מהדורת קרימונה שי"ט - [1]).
- ↑ ספר ירמיה, פרק כ"ו, פסוק א'.
- ↑ באורי אונקלוס, מינכן תרמ"ח, ספר בראשית, פרק א', פסוק א'.
- ↑ עדיין ישנו חילוק בינו לבין רש"י ורשב"ם, שכן הם סוברים שבפסוק לא מדובר כל על בריאת השמים והארץ, משא"כ התרגום (לפירושו) סובר שמדובר על בריאתם "בעת הקדם". -- לא בא לידי שימוש/חידוש תורה.