משתמש:האדמור ממלבורן/שמות היבשות
השם "אוסטרליה" ניתן ליבשת לראשונה בראשית המאה ה-17, בעקבות הכינוי Terra Australis Incognita (הארץ הדרומית הבלתי ידועה). לעיתים נקראת גם סאול, אוסטרליניה או מאגנסיה .
עד לשנת 1970 היה מקובל לקרוא בשם אוסטרלסיה (Australasia) לכל שטחי היבשת, כולל שטחי ניו זילנד, אף שניו זילנד מבחינה גאולוגית נמצאת ביבשת אחרת. כיום מקובלת ההגדרה "אוסטרליה" עבור שטחי היבשת בלבד, ואילו מגאנסיה (Meganesia, מלטינית: האיים הגדולים) הוא הכינוי לאזור כולו. "אוקיאניה" היא כינוים של כל שטחי היבשה שבאוקיינוס השקט, כולל ניו זילנד, שטחי יבשת אוסטרליה ואיים שונים.
שמות קדומים
באחת מן המפות המוקדמות של העולם, שהכין הכומר האיטלקי מטאו ריצ'י בזמן שהותו רבת השנים בסין, נותר חלל ריק במקום שבו נמצאת אוסטרליה. במקום הריק נכתב שאיש מעולם לא היה בארץ הדרומית, ולפיכך לא ידוע עליה כלום. באותיות קטנות יותר, באותיות סיניות, כתב את השם "ארץ האש"[1] ו"ארץ התוכים", שמות המצביעים על כך שהסינים היו מודעים לקיומה של אוסטרליה.
במהלך המאה ה-17 וראשית המאה ה-18 החלו מגלי ארצות מאירופה למפות את מה שהם קראו "הולנד החדשה". לא היו בשלב זה ניסיונות להקים התיישבות באזור. בשנת 1770 יצאה משלחת על גבי הספינה "אֶנְדֶבוֹר" (Endeavour), תחת פיקודו של ג'יימס קוק, על מנת למפות את החוף המזרחי של יבשת אוסטרליה. הוא הגיע למפרץ בוטאני. בסיום המסע הכריז כי האזור שייך לכתר הבריטי, ושמו "ניו סאות' ויילס". כיום זה שמה של מדינה אוסטרלית.
יש השערות אחדות באשר למקור השם "אירופה". במיתולוגיה היוונית מוזכרת נסיכה פיניקית בשם אירופה, הנחטפת מארצה על ידי זאוס לאי כרתים. בעבר, כונה חלקה המרכזי-צפוני של יוון בשם "אירופה", אולם לאחר שנת 500 לפנה"ס התפשט כינוי זה וכלל גם חבלי ארץ צפוניים יותר ומערביים יותר.
יש הגוזרים את מקור השם מיוונית, בה פירושה המילולי של המילה "אֵאוּרוס" (εὐρύς) הוא "רחבות", ולמילה "אופס" הפירושים "פנים" או "עיניים" או "מבע" (ὤψ או ὠπός).
אפשרות אחרת היא שמקור השם בשפות שמיות (פיניקית היא שפה שמית). הטענה היא, כי "אירופה" היא שיבוש לשוני של המלה 'ערב' (זמן ומקום שקיעת החמה) או 'מערב': אירופה שוכנת ממערב למזרח התיכון בו דוברו שפות שמיות, והיא, מבחינת תושביו, ארץ שקיעת החמה. במיתולוגיה היוונית יורוס Εὖρος היא התגלמות אלילית של "רוח דרום-מזרחית" או "רוח מזרחית". בלטינית רוחות הנושבות אל המערב נקראות "Eurus".
השם "אמריקה" הופיע לראשונה בשנת 1507 בגלובוס ובמפה גדולה שנוצרה על ידי השרטט הגרמני מרטין ולדזמילר. הספר שנלווה למפה מסביר שהיבשת נקראה על שמו של אמריגו וספוצ'י, שהגיע לדרום אמריקה אחרי כריסטופר קולומבוס. הסברה המקובלת גורסת כי איגרתו של וספוצ'י, "העולם החדש", זכתה לפופולריות רבה באירופה, ודרכה נודע לוולדזמילר כי התגליות הגאוגרפיות במערב אינן הודו או אסיה, כפי שטען קולומבוס, אלא יבשת חדשה. אף על פי כן, יש הגורסים כי לוספוצ'י עצמו הייתה תרומה לקריאת היבשת על שמו. בעוד שמקורות מסוימים טוענים שהוא לא היה מודע לשימוש הרחב שנעשה בשמו כדי לתאר את הארץ החדשה, הרי שאחרים מחזיקים בדעה שלפיה וספוצ'י המציא סיפור לפיו הוא יצא ל"מסע סודי" מערבה, וראה אדמה בשנת 1491, כשנה לפני קולומבוס.
לפי טענה אחרת, שהועלתה לראשונה בשנת 1875, מקור השם "אמריקה" הוא במחוז בשם "אמריקֶה" (Amerrique) בניקרגואה. במחוז, הרווי בזהב, ביקרו גם אמריגו וספוצ'י וגם כריסטופר קולומבוס. לפי התאוריה, וספוצ'י נתן את השם ליבשת שגילה.
בתאוריות אלו יש בעיה טכנית. כיוון שכל מקומות היישוב שנקראו על שם אישים בעידן התגליות נקראו על פי שם המשפחה, ולא על פי שמו הפרטי (קולומביה, איי קוק ועוד), אילו הייתה היבשת נקראת על שמו של וספוצ'י, היא הייתה אמורה להיקרא: "וספוצ'יה", ולא: "אמריקה". טענה נוספת היא העובדה שוולדזמילר עצמו לא ציין זאת כעובדה, אלא כסברה, ואף החליף את השם ל"טֶרָה אִינְקוֹגְנִיטה" במפת העולם שכתב בשנת 1513. ייתכן והטעות השתרשה בציבור עוד יותר בעקבות הסרט "מעבר לאופק-1492", שבו מוצג טקס שנערך כביכול בחצר המלוכה הספרדי, ובו ניתן הקרדיט לוספוצ'י, ולא לקולומבוס.
קיימות טענות נוספות לגבי מקור השם. אפשרות אחת, שהעלה אלפרד הוד, חובב עתיקות מבריסטול, הייתה שמקור השם "אמריקה" הוא שמו של ריצ'רד אמריק, סוחר מבריסטול, שככל הנראה היה המממן העיקרי במסעו של ג'ון קאבוט (שמו האנגלי של הימאי האיטלקי ג'ובאני קאבוטו) לאי ניופאונדלנד בשנת 1497, שנתיים לפני שוספוצ'י הניח את כף רגלו על אדמת יבשת אמריקה. התאוריה גורסת שהטיה מסוימת של שמו של אמריק הופיעה במפה בריטית העתיקה, שממנה לא נשארו עותקים.
אפשרות נוספת לפירוש "אמריקה" היא בתרגום לספרדית. "אמי" ו"ריקה" כלומר אזור או עם "עשיר". (בדומה למשמעות השם "קוסטה ריקה" – חוף עשיר)
השם "אנטארקטיקה" (ולא 'אנטרטיקה', שהשתרשה בקרב דוברי העברית) הוא הלחם של המילים 'אנטי' ו'ארקטיקה', כלומר "מול ארקטיקה", שהיא הקוטב הצפוני.
מקור המילה "ארקטי" ביוונית: αρκτως - "ארקטוס", שמשמעותו "דוב". הסיבה לכך היא מיקום הקונסטלציה "הדובה הגדולה" מעל לאזור הארקטי.
המקור לשם הגאוגרפי אסיה – מיוונית Ἀσία – הוא השורש י־צ־א בשפות שמיות, בהוראת "ארץ יציאת השמש". שכן מהלבנט ומסופוטמיה השמש נראית כזורחת מכיוון אסיה (וכך גם אסיה הקטנה היא אזור זריחת השמש מנקודת מבט יוונית). בדומה, אחת ההשערות למקור שם היבשת אירופה, הוא בשורש השמי ע־ר־ב, בהוראת "ארץ ערוב השמש", שכן ביחס לארצות השמיות אירופה נמצאת במערב, והשמש שוקעת בכיוונה.
השם "אפריקה" מגיע ממקורות רומיים "land of the Afri" והיה השם שניתן לאזור תוניסיה ואלג'יריה בצפון אפריקה. הוא איננו מוזכר במקרא בעוד השמות של מקצת חלק מהעמים שמרכיבים את היבשת כן מוזכרים ובראשם כוש בן חם, שעל שמו כל אוכלוסיית היבשת כהת העור נקראת במקורות "כושיים". השם "אפריקה" נזכר לראשונה במקורות בגמרא: ”מִפְּנֵי מָה רַגְלֵיהֶם שֶׁל אַפְרִקִיִּים רְחָבוֹת? ... מִפְּנֵי שֶׁדָּרִין בֵּין בִּצְעֵי הַמַּיִם” (מסכת שבת דף ל"א עמוד א'). מהאזכור הזה מימיו של הלל (המאה הראשונה לפני הספירה) ניתן להבין שהשם ניתן לשבטים שישבו באזור הביצות של היבשת (אולי ביצת סוד) ומשם השם התפשט לכל היבשת. קטגוריה:גאוגרפיה לפי יבשת קטגוריה:יבשות קטגוריה:גאוגרפיה
- ↑ אין להחליף עם טיירה דל פואגו 'ארץ האש', הנמצאת בקצה אמריקה הדרומית.