משתמש:מהדורא קמא/מעמד (קודש)

מעמד הר סיני

מעמד (בעברית: טקס דתי) הוא אירוע המורכב מרצף פעולות של סימנים ורמזים, המבוצע במקום בזמן ובצורה מיוחדים על מנת לסמן ולהביע דבר רוחני מסוים.

הפעולות המסמנות המהוות את המעמד, מכילות לרוב חלקים מהמרכיבים הבאים: סיפור, שירה, תהלוכה, ריקוד, פעילות עם חפצי קדוש ועוד. במהלך המעמד מובעת ומתגלת האמת הפנימית והמשמעויות העליונות של המשתתפים כמו כן הקשרי האחווה ביניהם מתחזקים. באמצעות המעמד היחיד והציבור מבטאים יחד את החשיבות שהם מייחסים לנושאים המועלים בו.

על פי קבלה במעמד רוחני הסימנים שבמעמד הם סימנים שמקורם בעולמות העליונים והם מכילים זיקה פנימית וקשר סגולי בינם לבין הדבר שהם מסמנים, בשעת המעמד שורה הכוח הרוחני העליון על החפץ המסמן התחתון וממנו הוא מתפשט ושורה על כל המשתתפים במעמד הזה.

דבר זה קיים בין במעמד רוחני של הקדושה ובין במעמד רוחני של הסטרא אחרא שזה לעומת זה עשה אלוקים.

המשמעות

קובץ:מעמד ההדלקה.PNG

מעמד ההדלקה בחצר הקודש נדבורנה ביתר

תחושת ההתקשרות של הפרט עם הכלל באה לידי ביטוי על ידי מעמדות שהוא משתתף בהם השתתפות ישירה או עקיפה. מי שמשתתף במעמד הדלקה בל"ג בעומר אצל האדמ"ר של חסידותו מבטא בזאת את התקשרותו עם החסידות והרבי ועם סודות הקבלה,(אך גם במי ששומע או צופה במעמד זה בשידור חי יכול המעמד לחזק את תחושת ההתקשרות החסידית). מעמדות מסוג זה משמשים תזכורת לבני העדה לערכים הבסיסיים המשותפים להם, להיותם חברים בעדה הדוגלת בערכים מסוימים.

החסיד מכון את כלי המחשבה ומטיל על כח הדמיון להעביר לנגד עיניו כחקוי לענין האלוהי המבוקש את המחזות הנהדרים ביותר השמורים בנפשו כגון מעמד הר סיני ומעמד אברהם ויצחק בהר המוריה וכגון משכן משה ע"ה וסדר העבודה ושכן הכבוד בבית ורבים כיוצא באלה

— ספר הכוזרי - מאמר שלישי ה'

סוגים חשובים של מעמדות הם מעמדות של חיקוי, המציגים חזיון מקודש כמו לדוגמה מעמד הקהל מחקה את מעמד הר סיני. מעמד הוא פעולה ההבעה כלפי חוץ הווייה משמעותית של משתתפיו . מעמד נבדל מפעולות שאינן מעמד בפעולה שתכליתה אינה מעשית אלא תכליתה רמז וסימן , כגון הדלקת מדורה או שמיעה קריאת התורה מפי המלך כדוגמה.

ישנם פעולות ועזרים סימניים להמחשת ההבעה כלפי חוץ. תכלית ההבעה כלפי חוץ זו היא לשנות מצב רגשי, בעקבות השפעת סימן ורמז מעורר או בשל חזרה על הפעולות שגורמות את ההשפעה הנפשית הרצויה. על ההשפעה להיות תואמת את ההווייה על פי כוונת, פירוש ויכולת העשייה של מחדשי, עושי, משתתפי או צופי המעמד.

מצות עשה להקהיל כל ישראל אנשים ונשים וטף בכל מוצאי שמיטה בעלותם לרגל ולקרות באזניהם מן התורה פרשיות שהן מזרזות אותן במצות ומחזקות ידיהם בדת האמת. חייבין להכין לבם ולהקשיב אזנם לשמוע באימה ויראה וגילה ברעדה כיום שניתנה בו בסיני וכו' שלא קבעה הכתוב אלא לחזק דת האמת ויראה עצמו כאילו עתה נצטוה בה ומפי הגבורה שומעה שהמלך שליח הוא להשמיע דברי האל

— משנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות חגיגה, פרק ג', הלכה א,"ו

כדי שאירוע ייחשב כמעמד עליו לכלול שלושה מרכיבים: 1) פעולה מסמנת ומרמזת, 2) ביצוע על ידי אדם בן דעת, 3) נוהג קבוע: לא כתנאי אלא כתכונה שכיחה.

1. פעולה מסמנת ומרמזת אחת או כמה פעולות המייצגות רעיון שהוא מושא המעמד. על לפחות מרכיב אחד במעמד, בדרך כלל המרכיב המרכזי, להיות מרכיב מופשט המסמן מהות. הסימון היא ייחוס לחפץ משמעות השונה מהווייתו וקשירתו להוויה אחרת. (אם אצל גויים מסוימים תכלית פעולת הסרת העורלה היא קידום בריאות הנימול, הפעולה נעשית ללא ברכה וללא הכרזה על היות המעשה ברית קודש. כך, בהיעדר הגורם המסמן, זה המקשר את פעולת ההסרה היישומית עם הרעיון של ברית וקשר לה' – במקרה זה הפעולה איננה בבחינת מעמד, אלא, ניתוח מטעמי בריאות),
2. ביצוע הפעולות המסמנות ייעשה על ידי אדם בן דעת (אחד לפחות). אם ישנם צופים יהיו אלה חשובים כנוטלים במעמד חלק אם יש להם התייחסות בדעתם לסימן, בהיעדר אדם בן דעת מהפעולה, מרכיב ה'פעולה המסמנת' שמחייבת תיווך דעת של אדם איננו, במקרה כזה הפעולה לא תהיה של מעמד. (הדלקת נר לעילוי נשמת גם עם איננו "נר נשמה" זה פעולת של מעמד, וזאת בשל כוונת המדליק, ההתייחסות, סימון ההקשר לנשמת הנפטר),
3. נוהג קבוע תתקיים בביצוע מעמד במועדים קבועים או בעקבות מאורעות חד-פעמיים. במקרים אלה הנוהג קבוע של המעמד מופעל על כל מי שנמנה עם ציבור מסוים שקבל על עצמו נוהג קבועה, שיש בו לפחות מרכיב מסמן ומרמז אחד ומבוצעת על ידי לפחות אדם אחד. (מעמד לוויה נערך פעם אחת לנפטר, באותו אופן – נוהג קבוע, אופייני לקהילות בעלות מכנה משותף של מעמדות כמו הלוויות). בשל המרכזיות מרכיב החזרתי במעמד, יש הנוטים לייחס לפעילויות חזרתיות מעמדיות. אולם פעילות אלה, אם תהיינה מבוצעות על ידי אדם, אך ללא מימד הסימון לא תהיינה בחזקת מעמד.

כאשר ירצה לפעול פעולה ויצטרך אל המשכת הדין אז יתלבש האדם ההוא בבגדים אדומים ויצייר צורת ההווייה באודם, וכן לכל הפעולות והממשכות, וכאשר יצטרך חסד ורחמים יתעטף לבנים. ולנו בזה ראיות ברורות מהכהנים שהמשכתם מצד החסד ובגדיהם בגדי לבן להורות על השלום. וזה ענין כהן גדול ביום הכיפורים שהיה מעביר זהבים ולובש לבנים מפני שעבודת היום בבגדי לבן. ונתנו טעם לדבר שאין קטיגור נעשה סניגור, הורו בפי' על הנדרש.

ועל דרך זה ודאי לענין הקמיעין כאשר יעשה אדם קמיעא לחסד יצייר השם ההוא בלובן מזהיר כי אז תגדל פעולת השם ההוא. וכן בדין לצייר שם הדין באודם, ומה גם אם יציירהו בדם שעיר שאז הגוון וסבתו הכל מורים על הדין. והדברים האלה ידועים ומבוארים אצל כותבי הקמיעין ואין לנו חלק בעמלם. וקרוב לענין זה היו עושים עובדי הככבים והמזלות שהי' עבודתם בקטרת ידוע אצלם להשפיע להם כח מהמזל ההוא והיו מתלבשים בלבושים מתייחסים אל פעולתם כאולתם.

והעד הנאמן בזה אבני החשן י"ב אבנים מתייחסים לפי המשכת י"ב שבטי ישראל ממקום גבוה וכו'. וזה טעם הלבנת לשון של זהורית ביום הכפורים וכו'. וזה טעם החסידים הראשונים בימי העצירה היו משליכים מים לפניהם בעת תפלתם כדי שיתכוון לבם אל הענין ההוא ותתפעל נשמתם וימשוך כפי התעוררותו כדפי'.

ואין ספק שזו היא הסבה בעטיפת השחורים לאבלי ציון כדי שיתפעלו מהעדר האור והשחרות הגובר כענין אלביש שמים קדרות (ישעיה נ ג), ויש כמה וכמה עניינים המורים על זה ומעידים על הענין ואמיתיתו.

— פרדס רמונים - שער י פרק א

שולחן ליל הסדר

ההבעה כלפי חוץ נעשית על ידי פעולות שתכליתן במעמד היא לחזק את הקשר בין הפרטים המשתתפים להווייה, בעקבות זאת בין הפרטים לבין עצמם, וזאת בשל ההתייחסות המשותפת להווייה. תכלית חשובה לא פחות היא חיזוק כבודם העצמי של מחדשי, עושי, מושאי, משתתפי המעמד, כולם או חלקם. המשתתפים יכולים לקחת חלק פעיל במעמד או להיות צופים. לעורכי ומשתתפי המעמד יש כוונה להעצים את ההתייחסות הרגשית להווייה, וזאת כדי להעמיק את השפעת קיום המעמד בעולמם הפנימי של משתתפיו, וזאת כדי לההחליף את המהות המעשית הנעדרת.

מעמד חגיגת ליל הסדר, חתונה והלוויה, הם ביטוי של סימון לפעולה של חירות של עם במועד מסוים, החלטה של זוג על ברית לחיים משותפים או מוות של אישיות. מעמד ליל הסדר וחתונה אמורים לשמח, וככאלה נעזרים בשירה וביין וכדומה, שמקומם ייפקד במעמד כלווייה שתכליתו להעצים תחושת עצבות. מעמדות הנחשבים כמוצלחים הם אלה שמהווים השראה להחצנת ביטויי רגש.

בכל דור ודור חייב אדם להראות את עצמו כאילו הוא בעצמו יצא עתה משעבוד מצרים לפיכך כשסועד אדם בלילה הזה צריך לאכול ולשתות והוא מיסב דרך חירות וכל אחד ואחד בין אנשים בין נשים חייב לשתות בלילה הזה ארבעה כוסות של יין

— (משנה תורה לרמב"ם, הלכות זמנים, פרק חמץ ומצ"ה, הלכות ז'–ו'

לעתים קרובות מעמדות כוללים ביצוע תהליכים קבועים מראש כשרבים מהמעמדות חוזרים על עצמם על בסיס זמן או אירוע קבוע. התהליכים הקבועים והחזרתיות עוזרים להטמעת ההשפעה על משתתפי המעמד למצב הנפשי שמחדשי המעמד התכוונו אליו. עם זאת, בפרטים הקטנים של מעמדות יש שינוי, וזאת כדי להתאימם למרחב וזמן בו הוא נערך, ולמקד את עניין משתתפיו.

תכלית המעמד היא חיזוק המכנה המשותף של הציבור המתייחס למעמד, מתוך כך למנהיגיו או למחדשי המעמד וזאת על ידי העצמת תחושת הערך למשתתפי המעמד.

עם ישראל ועדות ישראל עושים שימוש נרחב במעמדות לחיזוק המכנה המשותף של המשתתפים בהם ולבידולם מהשונים מהם.

ראו גם

• סימן

הערות שוליים

ערך זה מכיל דפי טיוטה וניסוי וטעייה של ניסוח המבט התורני בנושא מדע הדתות.