נאסר אל-קודווה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נאסר אל-קודווה
לידה 16 באפריל 1953 (גיל: 70)

נאסר אל-קודווהערבית: ناصر القدوة, בתעתיק: נאצר אלקדוה; נולד ב-1953) הוא פוליטיקאי פלסטיני שכיהן כנציג הרשות הפלסטינית באומות המאוחדות בין השנים 1991 ו-2005 וכשר החוץ הפלסטיני בשנת 2005. אל-קודווה הוא אחיינו של יאסר ערפאת, יו"ר הרשות הפלסטינית בעבר.

חיים אישיים

אל-קודווה נולד בשנת 1953. הוא למד באוניברסיטת קהיר, ובשנת 1979 סיים לימודי תואר ראשון בלימודי רפואת שיניים. זמן קצר לאחר מכן נעשה חבר בסהר האדום הפלסטיני.

אל-קודווה גר בשנים האחרונות ברמאללה זאת לאחר שנים רבות בהן התגורר בניו יורק. הוא אחיינו של יאסר ערפאת, יו"ר הרשות הפלסטינית בעבר, ויו"ר קרן יאסר ערפאת.[1]

קריירה פוליטית

בשנת 1969 הצטרף אל-קודווה לפת"ח. בשנת 1974 מונה לנשיא ההתאחדות הכללית לסטודנטים פלסטינים. בנוסף, הפך אל-קודווה לחבר הוועד המרכזי של פת"ח.[2] בשנת 1987 יצג אל-קודווה את הארגון לשחרור פלסטין, בראשו עמד יאסר ערפאת, דודו, כנציג לא רשמי באומות המאוחדות, והחל משנת 1991 כנציג רשמי. בשנת 2005 הוחלף אל-קודווה על ידי ריאד מנסור ומונה כשר החוץ הפלסטיני. בשנת 2012 כיהן אל-קודווה כסגן הנציג המיוחד של מזכ"ל האו"ם, באן קי-מון, במשלחת הסיוע של האו"ם לאפגניסטן,[3] וכסגנו של קופי אנאן, השליח המיוחד לסוריה מטעם האו"ם והליגה הערבית,[4] כאחראי על המגעים עם קבוצות המורדים הסוריות.[5] בשנת 2014 עזב אל-קודווה את תפקידו באו"ם.[6] בחודש אוקטובר 2016 עלתה האפשרות כי אל-קודווה יהיה יורשו של מחמוד עבאס כיו"ר הרשות הפלסטינית.

בשנת 2021 הודיע אל-קודווה על ריצה עצמאית בבחירות לרשות המחוקקת הפלסטינית במאי 2021.[7] אל-קודווה הוצב בראש רשימה משותפת עם מרואן ברגותי, תחת השם מפלגת "התקווה", כאשר במקום השני ברשימה נמצאת פדואה ברגותי, אשתו של מרואן.[8] בעקבות זאת הודח אל-קודווה מן הוועד המרכזי של הפת"ח.

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ Arafat’s Death Revisited; Israel Completes Separation Wall באתר MIFTAH, ‏ 7 ביולי 2012 (באנגלית)
  2. ^ Opposition Mounts Against Abbas באתר וול סטריט ג'ורנל, 12 באוקטובר 2010 (באנגלית)
  3. ^ Nasser al-Kidwa Appointed Deputy Joint Special Envoy of United Nations, League of Arab States on Syria באתר הרשמי של האו"ם, 7 במרץ 2012 (באנגלית)
  4. ^ Kofi Annan to head to Syria on Saturday as Russia and China step up peace efforts באתר אל-ערביה, 5 במרץ 2012 (באנגלית)
  5. ^ Annan deputy blocked by Damascus באתר Rappler, ‏ 31 במאי 2012 (באנגלית)
  6. ^ U.N. deputy mediator on Syria Nasser al-Kidwa resigns באתר אל-ערביה, 3 בפברואר 2014 (באנגלית)
  7. ^ https://www.haaretz.co.il/news/politics/1.9613734, הארץ, 12.3.2021
  8. ^ https://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.9672470, הארץ, 1.4.2021
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0