נוף עתאמנה אסמאעיל
נוף עתאמנה אסמאעיל (בערבית: نوف عثامنة اسماعيل; נולדה ב-27 בפברואר 1981) היא ד"ר למיקרוביולוגיה, שפית, יועצת קולינרית וזוכת העונה הרביעית של תוכנית המציאות מאסטר שף בשנת 2014[1].
ביוגרפיה
נוף עתאמנה אסמאעיל נולדה בבאקה אל גרביה לאם מורה לעברית ולאב רופא, כבת הבכורה למשפחה מוסלמית בת שלושה ילדים. היא למדה בבית הספר יסודי בישובה ובתיכון למדה ב"תיכון חדרה". למדה לתואר ראשון בביולוגיה באוניברסיטת תל אביב, והמשיכה לתואר שני במיקרוביולוגיה, כאשר את השנה השנייה בתואר למדה באוניברסיטת המדינה של אוהיו שבארצות הברית. את תואר הדוקטור במיקרוביולוגיה ימית קיבלה מהטכניון.
בשנת 2014 התמודדה בתוכנית הריאלטי "מאסטר שף", והגיעה בה למקום הראשון. תוכנית הגמר שודרה בשידור חי וזכתה לרייטינג גבוה של 42.7%[2].
לאחר זכייתה בתוכנית שינתה את עיסוקה. היא החלה לייעץ למסעדות בהכנת תפריטים מן המטבח הערבי, יצרה מתכונים ושיתופי פעולה מסחריים עם חברות שונות, בהן סוגת[3] וטרה ולחברות מן המגזר הערבי, החלה לקיים סדנאות ללימוד בישול בסגנון המטבח הערבי המודרני, ומופיעה כשפית אורחת באירועים ובמסעדות[4].
במהלך שנת 2016 חברה למעדנייה כשרה בקיבוץ ניר אליהו, שילבה בתפריט אוכל ערבי מסורתי עם מאפיינים מודרניים, והחלה לבשל במקום באופן קבוע[5].
משנת 2015 משמשת נוף עתאמנה אסמאעיל כמנהלת האמנותית של פסטיבל א-שאם שהחל בשנה זו, מתקיים מאז בעיר התחתית בחיפה בכל שנה בחודש דצמבר, ומוקדש למטבח השאמי[6].
נוף עתאמנה אסמאעיל נשואה ואם לשלושה.
קישורים חיצוניים
נוף עתאמנה אסמאעיל, ברשת החברתית פייסבוק- הילה אלפרט, נוף ילדותי, באתר ישראל היום, 4 באפריל 2014
- נועה רוזין, אל תפספסו: דואט קולינרי בין קלארו לנוף עתאמנה איסמעיל, באתר של "רשת 13", 29 ביוני 2015 (במקור, מאתר "nana10")
- און לייף, נוף עתאמנה-איסמעיל: אני לא מחפשת 15 דקות של תהילה, באתר onlife, 1 בדצמבר 2016
הערות שוליים
- ^ רן בוקר, נוף עתאמנה-אסמאעיל זכתה בגמר מאסטר שף, באתר ynet, 5 באפריל 2014
- ^ תאווה לעיניים: 42.7% רייטינג לגמר מאסטר שף, באתר mako, 6 באפריל 2014
- ^ נוף עותאמנה איסמעיל, באתר חברת סוגת
- ^ גלי וולוצקי, נוף אחר, באתר כלכליסט, 2 בדצמבר 2015
- ^ ריטה גולדשטיין, נוף עתאמנה אסמעיל מציעה אוכל ערבי כשר, באתר mako, 10 בינואר 2016
- ^ 5 אירועים מומלצים לפסטיבל א-שאם לאוכל ערבי, באתר טיים אאוט, 7 בדצמבר 2016
