בשנת 1809 מרים עברה לגור בארץ-ישראל ונפטרה בה. מאחר שלא היו לה ילדים מבעלה, אחי בעלה ייבם אותה וממנו נולד לה בן שנפטר בצעירותו.
לפי מה שראיתי בפוסקים, דיני יבום לא חלים לאחר מיתת האשה, כי אם רק לאחר מיתת הבעל.
בשנת 1809 מרים עברה לגור בארץ-ישראל ונפטרה בה. מאחר שלא היו לה ילדים מבעלה, אחי בעלה ייבם אותה וממנו נולד לה בן שנפטר בצעירותו.
לפי מה שראיתי בפוסקים, דיני יבום לא חלים לאחר מיתת האשה, כי אם רק לאחר מיתת הבעל.
שאלתך לא מובנת, היא נישאה לרבי פנחס זאב הלוי הורוויץ, בן רבי אריה לייב מוואלטשיסק, ולאחר פטירתו ייבם אותה אחי בעלה רבי חיים פייבוש, ולא השאירה בנים. מה לא טוב במשפט זה?
שניכם צודקים, אני העתקתי מהפסיקא "צאצאיו" בעוד הוא העתיק מהפיסקא "משפחתו", ואגב יש סיבה למה כל צאצאיו מופיעים פעמיים בערך??? אני הייתי מוחק את הפיסקא משפחתו ומשאיר רק את צאצאיו שמנוסח יותר טוב.