המבקר (שיחה | תרומות), בנוגע לעריכה זו, לא ענית על הטיעון שלי, אחזור עליה ברשותך: אם היתה מובאת דמות מוכרת מקרבת הרב אלישיב שהעיד כך, היה זה עניין אחר, אבל הרב המדובר אינו עונה על דרישה זו, ויש יותר מסיבה להניח כי הגרי"ש פטרו ואת ההוא מההקלטה במחי יד בטענה שזה לא ישפיע, אם כי עדיין דעתו לא ברורה למעיין בתמלול ההקלטה, ולכן לדעתי יש לסייג זאת. אשמח לתגובה עניינית כמקובל.
נושא בדף שיחה:דת הציונות (ספר)/ארכיון זרימה
סתם מעניין אותי, אם המעמיק בעצמו מפקפק אז איך ניתן לקבוע שאין סיבה לפקפוק?
בכל מקרה, הציטטה בשם הגרי"ש היא לא טענה בעלמא אלא טענה שיש בבסיס שלה פקפוק. ולכן יש מקום לסייג.
אין כל סביה לפקפק, האמון שלכם במי שלא חובש כיפה בצבע שלכם מחפיר.
מנין לך צבע הכיפה של המעמיק?
ותגיד לי היכן ראית שזה בסיס הטענה של הפקפוק?
אני מבקש ממך להיזהר בדברים שאתה כותב בדפי שיחה. זו לא פעם ראשונה השבוע.
(אגב, אני ממש לא יודע עד לרגע זה מיהו הרב דדון הנ"ל ואיזה צבע כיפה יש לו)
הצורך בסיוג הוא בגלל שמדובר במנפיסט הגיוגרפי שמטרתו ברורה. בכל אופן אין צורך בסיפורי הרב דדון כשיש הקלטה.
אגב, הקטע (כמו כל הערך) לא כתוב בצורה מיטבית, אם להתבטא בעדינות.
מטעמים, המבקר צודק במקצת, כתבתי בתקציר העריכה שהסיבה לפקפק היא מוצאו של הרב דדון. אך כוונתי הייתה לא מטעם הכיפה אותה הוא חובש, ולדוגמא אם היה הדבר הפוך הייתי כותב את אותו הדבר. הסיבה אינה משום שאיני מאמין לדבריו, אלא משום שדעתו בנושא מוטית. ואפילו אם אכן נשמעו הדברים, יתכן שנאמרו כלפי האדם הספציפי ששאל ולא מגלה על דעתו של הרב. מקוה שכעת הובנתי נכון. שמש מרפא שים לב בהקלטה שהרב לא מוכן להגיד שזה ספר לא טוב, והוא מתחמק בעדינות.
לא יודע לגבי ההקלטה,
לגבי דבריך: ממש לא מקובל. הוא דיבר בלשון רבים. והוא כלל אחרים בדבריו. אפשר לדון ואף לחלוק, אבל לשמור על תרבות הדיון במכלול.
עדיף להימנע מזריקת השערות בדפי שיחה ולהמשיך הלאה. (אני מדבר בעיקר על הדיון שם: [] וגם על הדיון כאן)
אני לא חושב שזו דרישה כזו מופרכת.