נחל פארן
 | |
| שפך נחל פארן | |
| אורך | 150 ק"מ |
|---|---|
| ספיקה ממוצעת | נחל אכזב. ספיקה מרבית: ב-6 בנובמבר 1970, 1,150 מ"ק לשנייה |
| מוצא | מדבר פארן |
| שפך | נחל הערבה |
| מדינות באגן הניקוז | ישראל, מצרים |
 | |
| תוואי הנחל | |
נַחַל פָּארָן (בערבית: ואדי אל-גֵ'רַאפִי) הוא נחל האכזב הגדול ביותר[דרושה הבהרה] בישראל, והשלישי בגודלו בין כלל הנחלים אחרי נהר הירדן ונחל הירמוך. כמו כן, הוא הנחל הרחב ביותר בישראל.
אורכו כ-150 קילומטר, החל ממקורותיו בחצי האי סיני (במדבר פארן) ועד לשפכו בנחל הערבה. בין יובליו נמנה גם נחל אשל. בנחל זה קיימת זרימה רק בעת שיטפונות בזק. אגן הניקוז הגדול של הנחל, ששטחו אלפי קמ"ר, יוצר מישורים רחבים שמפרידים בין הרי הנגב הגבוהים שבצפון, לבין הרי אילת שבדרום.
בעבר, בזמן שיטפונות, כמו שאר הנחלים הגדולים של הנגב, הזרימה בנחל פארן הציפה את כביש הערבה (הדרך הראשית לאילת), עד הקמתו של גשר מעל הנחל. בנחל זה נרשמה הספיקה הגבוהה ביותר בישראל, בשיעור 1,150 מ"ק/שנייה, ב-6 בנובמבר 1970. ב-2004 נשבר שיא זה בספיקה של 1,280 מ"ק לשנייה שנמדדה בנחל צין. ב-18 בינואר 2010, במהלך שיטפונות שאירעו בנחל ניצנה, נמדדה ספיקת שיא של 1,420 מ"ק/שנייה. מדובר בספיקה הגבוהה ביותר שנמדדה אי פעם בישראל. זוהי ספיקה של יותר ממחצית הספיקה הממוצעת של נהרות כדוגמת הריין (2,290 מ"ק/שנייה) והנילוס 2,830 (מ"ק/שנייה).[1] לשם השוואה הספיקה הממוצעת בנהר הירדן העליון היא 16 מ"ק/שנייה.
קרוב לכניסתו לערבה, מתבצעים קרוב לנחל קידוחי מי תהום שמספקים מים בכמות נאה ליישובי הערבה. המים מלוחים מעט ולכן הם עוברים התפלה.
הערות שוליים
