התפלה בישראל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בישראל פועלים מתקני התפלה גדולים אחדים, המספקים כמחצית מצריכת מי השתייה במדינה, ומאפשרים להתגבר על המחסור במים ואף לייצא מים לירדן.

היסטוריה

מאזן המים של ישראל הוא שלילי, כלומר המדינה משתמשת ביותר מים מכמות הגשם הנאגרת. מיום הקמתה של מדינת ישראל לא חדלה סוגיית המחסור במים בארץ הצחיחה להטריד את קברניטיה. ראש הממשלה הראשון, דוד בן-גוריון, הכריז ש"הצורך במקורות מים נוספים הוא לא רק חיוני, אלא גורלי בשביל ישראל",[דרוש מקור] ועל כן חיפשה ישראל מראשיתה פתרונות לבעיית המים, כשרעיון ההתפלה עומד בבסיס רוב התוכניות.

מפעל ההתפלה באילת אותו הקים אלכסנדר זרחין, 1964

בתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20 הוקם באילת מתקן להדגמת תהליך זרחין. התהליך, שהומצא על ידי אלכסנדר זרחין, היה מבוסס על הקפאת חלק ממי הים המוזנים למתקן הנמצא תחת ואקום, הפרדת הקרח הנוצר מהתִּמְלַחַת הנותרת והתכתו לקבלת מים מותפלים, שכן הקרח הקופא אינו מכיל מלח. תהליך זה הסתבר כלא יעיל (אף על פי שאלכסנדר זרחין חלק על מסקנה זו) ונזנח. המדחס שהיווה את לב המתקן, שימש כחלק מרכזי במתקני זיקוק אדים דחוסים שיוצרו על ידי החברה המקימה, ששמה שונה בהמשך ל"איי.די.אי. טכנולוגיות". חברה זו הקימה בעולם מתקני התפלה בשיטות שונות. בתחילת שנות ה-70 הקימה החברה באילת מתקן התפלה שפעל על עקרון הזיקוק הרב-שלבי.[1] מתקן זה פעל בהצלחה מספר שנים כשהקיטור הדרוש להנעתו התקבל מדוד קיטור ייעודי שהיווה חלק ממתקן זה.

באמצע שנות ה-60 נעשה ניסיון לקדם הקמת מתקן התפלה בהיקף גדול,[2] אולם הדבר לא יצא אל הפועל.

בשנת 1973 התאימה חברת "מקורות" את שיטת האוסמוזה ההפוכה לצרכים המיוחדים של אזור ים המלח, הערבה הדרומית ואילת. בנוסף, הוקמו באזור זה 17 מתקנים להתפלת מים מליחים עבור יישובים שאינם מחוברים לרשת המים הארצית.

בשנת 1975 נחתם הסכם בין ממשלת ישראל וממשלת ארצות הברית על הקמה במימון משותף של מתקן התפלה באשדוד, בשיטת זיקוק באידוי רב שלבי, על ידי חברת הנדסת התפלה.[3] הקמת המתקן, שנבנה בצמוד לתחנת הכוח אשכול, הושלמה בשנת 1981 והוא החל לספק מים בתפוקה של 20,000 קוב ליממה. לאחר שנה וחצי של הפעלה החליטה חברת מקורות להשבית את המתקן משיקולי כדאיות כלכלית ולאחר חורף שבו ירדה כמות משקעים גבוהה מהממוצע.[4]

בשנת 1997 הוקם במתקן התפלה אילת מערכת ראשונה בישראל להתפלת מי ים בשיטת האוסמוזה ההפוכה (עד אז הותפלו במתקן רק מים מליחים). מתקני ההתפלה באילת מספקים את מלוא הצריכה של תושבי העיר. בשנת 2004 שיפרה "מקורות" את תהליך ההתפלה, עם הוספת אמצעים לסילוק בור מהמוצר, למניעת נזקים לגידולים חקלאיים.

מתקן התפלה בפלמחים, שהוקם בשנת 2007
מתקן התפלה בחדרה
פנים מתקן ההתפלה בפלמחים

המכרזים הראשונים

בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20, על רקע מיעוט הגשמים והבצורת באותן שנים. ועל רקע גידול צפוי של כ-300 מיליון מ"ק בתצרוכת המים לשימוש ביתי ולתעשייה, מ-650 מיליון מ"ק ב-1997 ל-850 מיליון מ"ק ב-2005 ולמיליארד מ"ק ב-2010, דבר שהיה מוביל למחסור של כ-200–350 מיליון מ"ק מים, החלו דיונים על הקמת מתקני התפלת מים לאורך מישור החוף. בדצמבר 1999, קיבלה ועדת השרים לכלכלה בראשות שר האוצר, אברהם שוחט, ההחלטה על הקמת מספר מתקני התפלה.[5] בדצמבר 2000, גם הוגשה תוכנית להקמת שישה מתקנים להתפלת מים מליחים בהיקף של 117 מיליון מ"ק.[6]

שטח להקמת המתקן הראשון אותר באתר חברת קו צינור אילת אשקלון בחוף אשקלון,[7] המכרז להקמת מתקן התפלה אשקלון בשיטת בנה-הפעל-העבר (BOT), פורסם בסוף שנת 2000. בפברואר 2001 הודיע שר האוצר שוחט על מכרז שני לשלושה מתקני התפלה נוספים, שיפיקו כ-50 מיליון מ"ק מים בשנה כל אחד. זאת לאחר שנציבות המים התריעה שיש להקים, תוך חמש השנים, לפחות עוד ארבעה מתקנים להתפלת מים, שיפיקו כ-200 מיליון מ"ק מים בשנה, כדי להתמודד עם המחסור הצפוי במים.[8] הוחלט שהמכרז השני יבוצע כשותפות ציבורית-פרטית בשיטת BOO - build–own–operate (הזכיין הפרטי מממן את המיזם ומפעיל אותו והוא גם הבעלים של המיזם). בנוסף על הזכיינים היה לאתר שטח מתאים למתקנים סמוך לחוף הים. בשלב הראשון, באוגוסט 2001, בחר משרד התשתיות ב-17 מבין 21 אתרים שהוצעו על ידי קבוצות יזמים שונות.[9] שש הצעות הוגשו במסגרת מכרז ההתפלה השני.[10]

בספטמבר 2001, זכתה קבוצת VID Desalination להקמת מתקן התפלה אשקלון, לאחר שהציעה את ההצעה הזולה ביותר, מחיר של 52 סנט למ"ק מים.[11] באוגוסט 2002, נבחרה במכרז השני ההצעה של קבוצת "ויה מאריס" להקמת מתקן התפלה פלמחים סמוך לחוף פלמחים, לאחר שהציעה מחיר של 54 סנט למ"ק מים.[12] באוקטובר 2002, זכתה גם במכרז של מקורות להקמת מתקן התפלה אשדוד (מכרז זה בוטל ומקורות הקימה את המתקן בעצמה כעשר שנים אחר כך).[13]

שתי קבוצות זכו בשני מכרזים נוספים. באוגוסט 2002, קבוצת "כרמל התפלה" זכתה במכרז להקמת מתקן להתפלת מי ים והפקת אנרגיה במפרץ חיפה.[14] הקבוצה לא הקימה לבסוף את המתקן, ושילמה למדינה 35 מיליון שקל בגין הפרת ההסכם.[15] באפריל 2003, זכתה קבוצת "יובלים" במכרז להקמת מתקן התפלה בעכו.[16] הקבוצה לא הצליחה להשיג את המימון הדרוש והמתקן לא הוקם.[17]

הגדלת היקף ההתפלה

החלטת הממשלה מיוני 2008 קבעה כי יש להגדיל את היקף התפלת מי הים בישראל ל-505 מלמ"ש (מיליון מטר מעוקב לשנה) עד שנת 2013 ול-750 מלמ"ש עד לשנת 2020.[18]

בסוף העשור הראשון של המאה ה-21, לקראת הפעלתם של מתקני התפלה רבים בקרבת הים התיכון, החלה חברת מקורות בבניית המוביל הארצי החדש - מערכת שמחברת למערכת המים הארצית את חמשת מתקני ההתפלה שהוקמו לאורך חוף הים התיכון.[19] עלות הפרויקט הוערכה בלמעלה משני מיליארד ש"ח.

בעשור השני של המאה ה-21 הוקמו שלשה מפעלי התפלה (בחדרה, שורק ואשדוד) בהספק כולל של 377 מלמ"ש.

נכון לשנת 2017 קיימים בישראל חמישה מפעלים מרכזיים להתפלת מי ים: באשקלון, באשדוד בפלמחים, בשורק ובחדרה. בנוסף קיים תכנון למפעל שישי בסמוך לקיבוץ שמרת.[20] בשנת 2021 הופקו בישראל כ-660 מלמ"ש מים מותפלים מכל המפעלים בישראל. למעט מתקן ההתפלה בפלמחים, שהוקם בשיטת BOO - Build Own Operate, כל מתקני ההתפלה נבנו בשיטת BOT (בנה-הפעל-העבר). כל המפעלים המרכזיים מתפילים את המים בשיטת האוסמוזה ההפוכה.

צריכת המים הכוללת בישראל ב-2013 עמדה על 2,200 מלמ"ש,[21] שמתוכם סיפקה מערכת המים הארצית בממוצע כ-1,150 מלמ"ש מים שפירים. המים המותפלים סיפקו באותה שנה כמחצית מצריכת מי השתייה.[22]

מתקן ההתפלה אשר הוקם בשורק על ידי SDL שבבעלות איי.די.אי טכנולוגיות ו-Hutchison Water, מוסיף 150 מלמ"ש מים מותפלים נוספים למערכת המים הארצית ומתקן ההתפלה שהוקם באשדוד הוסיף 100 מלמ"ש מים נוספים לשנה. במקביל מתוכנן מתקן התפלה נוסף בגליל המערבי ונבחנת אפשרות להרחבת המתקנים הקיימים.

בשנת 2018 החל תהליך יציאה למכרז להקמת מתקן נוסף בשורק, אשר צפוי להיות בתפוקה של 200 מיליון מטר קוב מים בשנה, המתקן הגדול מסוגו בעולם.[23] ב-2019 פורסם ששתי חברות: הנדסת התפלה (IDE) והאצ'יסון ומפואה עלו לגמר, אך בנובמבר אותה שנה הודיע משרד האוצר על ביטול ההכרזה על הזוכה במכרז עקב אי סדרים שנמצאו במתקן שורק-1 ששתי החברות האלה מפעילות.[24] במאי 2020 זכתה IDE במכרז, בעקבות לחצים אמריקאיים למנוע מחברות סיניות להפעיל אתרי תשתית רגישים בישראל.[25]

מפעלי התפלה גדולים הפועלים בישראל

מיקום היקף התפלה שנתי (מיליון מ"ק) מחיר ריאלי (שקל לקוב) שנת הפעלה זכיין הערה
אשקלון 119 2.9 2005 VID‏ (קרן השקעות קיסטון+ורידיס) עם הקמתו, היה מתקן ההתפלה הגדול והמתקדם ביותר בעולם בסוגו.[26]
פלמחים 90 2.2 2007 Via Maris עלות ההקמה - 100 מיליון דולר.[27] בשנת 2013 הוכפלה קיבולת הייצור של המתקן.
חדרה 127 2.65 2010 H2ID ‏(IDE + שיכון ובינוי) באתר אורות רבין של חברת החשמל. היה בעת הפעלתו המתקן הגדול מסוגו בעולם.[28]
שורק 150 2.01 2013 SoreK Desalination Ltd.-SDL ‏(IDE + האצ'יסון ומפואה) התחיל לפעול באוגוסט 2013 במחצית מכושר הייצור הסופי[29] ומנובמבר אותה שנה בתפוקה מלאה.[30] בעלות של חברת האצ'יסון ומפואה היא דרך חברת בת HWIH - Hutchison Water Israel Holdings Pte. Ltd.
אשדוד 100 2.4 2015 מקורות באוקטובר 2021 נמכרה לג'נריישן קפיטל וחברת שפיר עקב כשלים טכניים ומימוניים[31]
שורק 2 200 1.6 2023 (מתוכנן)[32] IDE IDE זכה במכרז[25]
גליל מערבי 200 ? 2025 (מתוכנן) אושר בקבינט הדיור[33][34]

מתקני התפלת מים מליחים:

  • "מתקן התפלה אילת" - הוותיק מבין המפעלים בארץ, המספק את מי השתייה באזור.
  • ברמת הנגב ישנן כמויות גדולות של מי תהום מליחים. בדצמבר 2002, החל לפעול במקום מתקן התפלה המספק את מי השתייה באזור.[35]
  • "מעגן התפלה" - מפעל התפלת מים מליחים במעגן מיכאל (12.5 מלמ"ש ב-2011), פועל מ-2004.[36]
  • "מתקן תלמי יפה" - הוקם על ידי חברת GES להתפלת מים שמקורם בבארות מליחים, ליד המושב תלמי יפה הסמוך לאשקלון. המתקן נחנך במאי 2011, בהשקעה של כ-60 מיליון שקל, ומתפיל כ-20 אלף קוב מים מליחים מדי יום.[37]
  • מתקן כפר מסריק - מספק כ-8 מיליון מ"ק לשנה מים מליחים מותפלים.[38]

נכון לשנת 2018, כושר הפקת מים מותפלים בישראל עומד על כ-660 מלמ"ש (מיליון מ"ק לשנה), מתוכם 585 מלמ"ש מחמישה מתקנים להתפלת מי ים – אשקלון, פלמחים, חדרה שורק ואשדוד, וכ־75 מלמ"ש ממתקנים נוספים להתפלת מים מליחים.

תעלת הימים

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – תעלת הימים

במסגרת מיזם תעלת הימים תוכננו גם תוכניות אזוריות גדולות להתפלת מים. התוכניות משלבות את האפשרות לייצר אנרגיה באגן ים המלח עם תוכניות להתפלת מים והובלת התמלחת לים המלח. רעיונות נוספים היו להתפלת מים לחופי הים התיכון (אולי בחדרה) או בעמק בית שאן, הובלת המים המותפלים לכנרת, שימוש בכנרת כמאגר מים מרכזי לאזור וחלוקת המים למדינות האזור. מפעל מים זה יקצה כמויות מתאימות של מים שפירים או תמלחת ממפעל ההתפלה בעמק בית שאן, להזרמה לים המלח. התוכנית בגלגוליה השונים נמצאת על הפרק כבר עשרות שנים. היא הוצעה למדינות השכנות אולם נדחתה על ידן.

חלק מהתוכניות שהוצעו היו להשתמש בעומד ההידרוסטטי בבית שאן ובים המלח כדי ליצור ישירות את האנרגיה הדרושה להתפלה. השימוש בעומד ההידרוסטטי להתפלה עשוי לחסוך הוצאות אנרגיה בתהליך ההתפלה. השימוש בתהליך זה היה בבסיס הרעיונות לתעלות הימים של ים סוף ים המלח בשנות ה-90 של המאה ה-20 ופרויקט בית שאן.

פרויקט נוסף העוסק בהתפלת מים בקנה מידה אזורי הוא פרויקט 'מובל השלום' להובלת מי ים מים סוף שמפרץ אילת לים המלח. פרויקט זה משתמש בעומד ההידרוסטטי לייצר אנרגיה לרשת החשמל ומשתמש בחשמל מהמערכת לצורך ההתפלה. התמלחת הנוצרת בתהליך ההתפלה תשמש לייצוב ירידת מפלס ים המלח. המים המותפלים יספקו את צריכת המים בעמאן, הערבה, אגן ים המלח ואזור יריחו. הפרויקט יסייע לירדן להתגבר על המחסור הגדול במים הצפוי בשנים הקרובות.[39]

התפלה ובריאות הציבור

בתחילת העשור השני של המאה ה-21 התגלה על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית והמרכז הרפואי ברזילי, חשד שהעלייה בשימוש במים מותפלים קשורה במחסור יוד[40] ובהפרעות כתוצאה ממחסור היוד. ממחקר ישראלי שבוצע ביוזמתו של ד"ר יניב עובדיה (תזונאי-דיאטן קליני),[41] עולה כי חלה עלייה בעשור האחרון בשימוש בתרופות לטיפול בתחלואת בלוטת התריס, דבר העלול להעיד על עליה בשכיחות של מחסור ביוד.[42] עוד נמצא על ידם כי ערכי תירוגלובולין (thyroglobulin - Tg) מוגברים בדם קשורים במחסור יוד בתזונה ובזפקת.[43]

מנתוני סקר ארצי ראשון שנערך בישראל עולה עוד כי בקרב 62 אחוזים מהילדים בגיל בית הספר ובקרב 85 אחוזים מהנשים ההרות שנבדקו, רמות היוד שנמצאו היו נמוכות מהמינימום המומלץ על ידי ארגון הבריאות העולמי. התוצאה עלולה להיות ירידה של בין 7 ל-12 נקודות ברמות ה-IQ של האוכלוסייה.[44] בשנה שקדמה לעריכת הסקר, כמות המים שהופקה ממתקני ההתפלה היוותה כ-50% מכמות המים השפירים המסופקת לכל הצרכים וכ-80% מכמות המים המסופקת לצרכים הביתיים והתעשייתיים.[45]

לקריאה נוספת

  • דניאל הופמן, התפלת מים ויישומה בישראל, הרשות הממשלתית למים ולביוב, ינואר 2011

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מיתקן המתקה חדיש שיפיק 3,700 ממ"ע ביממה יוקם באילת, דבר, 14 באוקטובר 1971
  2. ^ מילא אהל, לא רק הצורך במים - יקבע הקמת מיתקן ההמתקה, מעריב, 5 בדצמבר 1965.
  3. ^ דוד מושיוב, יפותח מיתקן להמתקה בזיקוק רב שלבי, דבר, 23 ביוני 1975
  4. ^ אברהם פלג, התפלת מים - פתרון טפל?, מעריב, 15 ביוני 1986
  5. ^ דוד חיון, ‏הממשלה מתמודדת עם המחסור במים: שנת 2010 - נקודת המבחן, באתר גלובס, 27 בדצמבר 1999
    משה ליכטמן, ‏החמיץ את הסרט: תשתיות - אברהם שוחט, באתר גלובס, 25 בדצמבר 2002
  6. ^ דליה טל, ‏תוכנית להתפלת 117 מיליון מ"ק מים מליחים בשישה מתקנים, באתר גלובס, 3 בדצמבר 2000
  7. ^ מקורות מציעה להקים מתקני התפלה בעלות נמוכה, באתר גלובס, 7 בדצמבר 1999
  8. ^ דליה טל, ‏שוחט: יוקם מיתקן התפלה נוסף למתוכנן באשקלון; צוות יקבע את מיקומו ודרך הקמתו, באתר גלובס, 13 בפברואר 2001
  9. ^ דליה טל, ‏משרד התשתיות בחר ב-17 מבין 21 אתרים שהוצעו להקמת מתקן ההתפלה השני, באתר גלובס, 20 באוגוסט 2001
  10. ^ אלי דניאל, 6 הצעות הוגשו במסגרת מכרז ההתפלה השני, בהן של תשובה, דנקנר ומאיר דור, זלקינד ובני גאון, באתר TheMarker‏, 24 בינואר 2002
  11. ^ אלי דניאל, קבוצת דנקנר-תשובה-עופר-ויוונדי זכתה במכרז להקמת מתקן התפלת מי ים באשקלון ב-150 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 3 בספטמבר 2001
  12. ^ עמירם כהן, קבוצת ויה מאריס תשקיע 62 מ' ד' בהקמת מתקן ההתפלה בפלמחים, באתר הארץ, 2 באוגוסט 2002
  13. ^ אלי דניאל, ויה-מאריס זכתה גם במכרז מקורות: תקים באשדוד מתקן התפלה בהשקעה של כ-90 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 6 באוקטובר 2002
  14. ^ כרמל התפלה, מקבוצת ברן, זכתה במכרז לפרויקט הקמת מתקן להתפלת מי ים והפקת אנרגיה באזור חיפה, באתר TheMarker‏, 19 באוגוסט 2002
  15. ^ שרון קדמי, כרמל התפלה תשלם למדינה 35 מיליון שקל בגין הפרת הסכם להקמת מתקן התפלה, באתר הארץ, 30 בינואר 2006
  16. ^ דליה טל, ‏קבוצת יובלים זכתה במכרז להקמת מתקן התפלה ליצור 30 מיליון מ"ק מים בעכו, באתר גלובס, 8 באפריל 2003
  17. ^ גל ניסים, ‏נציגי החשכ"ל ויובלים הסכימו: יחולטו 10 מיליון שקל מתוך ערבות של 35 מיליון שקל, באתר גלובס, 20 בדצמבר 2006
  18. ^ החלטה מס. 3533 של הממשלה - סקירה בנושא משק המים בישראל ותוכנית חירום להתמודדות עם המשבר הקשה במים, באתר של משרד ראש הממשלה, 1 ביוני 2008
  19. ^ המוביל הארצי החדש באתר מקורות
  20. ^ אבי בר-אלי, ישראל מתייבשת, אבל כבר לא מתרגשת מזה, באתר TheMarker‏, 5 ביולי 2017.
  21. ^ יובל מן, על רטוב: מתקן ההתפלה בשורק מספק מים, באתר ynet, 5 באוגוסט 2013.
  22. ^ קובי ישעיהו, ‏מוכנים לבצורת: מתקן ההתפלה בשורק החל לספק מים, באתר גלובס, 5 באוגוסט 2013.
  23. ^ סוניה גורודיסקי, ‏7 קבוצות ניגשו לשלב המיון המוקדם בפרויקט ההתפלה שורק ב', באתר גלובס, 7 באוקטובר 2018.
  24. ^ ליאור גוטמן, האוצר ביטל ההכרזה על הזוכה במכרז להקמת מתקן התפלה חדש, באתר כלכליסט, 4 בנובמבר 2019
  25. ^ 25.0 25.1 ליאור גוטמן, IDE הישראלית גברה על האצ'יסון הסינית במכרז להקמת מתקן ההתפלה הגדול בארץ, כלכליסט, 26 במאי 2020
  26. ^ Ashkelon Desalination Plant Project Page, באתר IDE Technologies(הקישור אינו פעיל, 23.8.2021)
  27. ^ יואב כהן, מתקן התפלה נחנך בפלמחים, אתר גלי צה"ל און ליין, 5 בספטמבר 2007
  28. ^ מתקן התפלה חדרה, לוחות זמנים, באתר החשב הכללי
    זה קורה: מתקן ההתפלה בחדרה התחיל לפעול, 23 בדצמבר 2009, אתר ynet
    מתקן התפלת מי-הים הגדול מסוגו בעולם נחנך היום בחדרה, 16 במאי 2010, tashtiot.co.il
  29. ^ אבי בר-אלי, החלה אספקת המים ממתקן ההתפלה בשורק - הגדול בישראל, באתר TheMarker‏, 5 באוגוסט 2013.
  30. ^ אתר הרשות להתפלה
  31. ^ בר-אלי, אבי; רוכוורגר, מיכאל (2017-04-30). "הקריסה הגדולה בתולדות המדינה: הממשלה בדרך להסדר חוב של 1.2 מיליארד שקל". TheMarker. נבדק ב-2018-03-07.
  32. ^ אתר למנויים בלבד אורה קורן, התנועה לאיכות השלטון: "לחקור את מעורבותן של IDE והאצ'יסון בפרשת שורק", באתר TheMarker‏, 29 באוגוסט 2019
  33. ^ ליאור גוטמן, אושר פה אחד: מתקן התפלה שביעי יוקם בגליל המערבי, באתר כלכליסט, 17 בדצמבר 2019
  34. ^ אורה קורן, קבינט הדיור אישר הקמת מתקן התפלה בצפון ב-2.6 מיליארד שקל, באתר TheMarker
  35. ^ מקורות הפעילה את מתקן התפלת המים ברמת הנגב, שהוקם ע"י טמבור אקולוגיה, באתר גלובס, 19 בדצמבר 2002
  36. ^ דליה טל ודוד חיון, ‏מתחילים להתפיל: נחנך מתקן התפלה של 8.5 מיליון מ"ק בקיבוץ מעגן מיכאל, באתר גלובס, 8 ביוני 2004
  37. ^ יובל אזולאי, ‏הושלמה בניית מתקן התפלה נוסף ליד אשקלון, באתר גלובס, 16 במאי 2011
  38. ^ אבי בר-אלי, כחול-ירוק תקים עם קיבוץ מסריק מתקן התפלה ב-40 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 10 בפברואר 2008
  39. ^ ים המלח - תוכנית בדיקת היתכנות להולכת מים; טיוטה לדוח בדיקת היתכנות סופי, ספטמבר 2012
  40. ^ Ovadia YS, Troen AM, Gefel D, Seawater desalination and iodine deficiency: is there a link?, IDD Newsletter.
  41. ^ אתר למנויים בלבד עידו אפרתי, צפריר רינת, חוקרים: השימוש במים מותפלים בישראל עלול להגביר את התחלואה בבלוטת התריס, באתר הארץ, 14 בספטמבר 2016.
  42. ^ מערכת מידעון הפקולטה, מחסור ביוד מוביל לפגיעה באינטליגנציה - גם במדינות המפותחות, מידעון הפקולטה, האוניברסיטה העברית, קמפוס רחובות, 2014
    Yaniv S. Ovadia, Dov Gefel, Dorit Aharoni, Svetlana Turkot, Can desalinated seawater contribute to iodine-deficiency disorders? An observation and hypothesis, Public Health Nutrition 19, 2016-10-01, עמ' 2808–2817 doi: 10.1017/S1368980016000951.
  43. ^ Yaniv S. Ovadia, Dov Gefel, Svetlana Turkot, Dorit Aharoni, Elevated Serum Thyroglobulin and Low Iodine Intake Are Associated with Nontoxic Nodular Goiter among Adults Living near the Eastern Mediterranean Coast, Journal of Thyroid Research 2014, 2014-12-14, עמ' 1–6 doi: 10.1155/2014/913672
    יניב עובדיה ועמיתים, הערכת מצב וצריכת יוד בבוגרים בעלי תפקודי תריס תקינים החשופים למים מדוללי-יוד, חוברת התקצירים של הכנס השנתי - איגוד רופאי בריאות הציבור ובתי הספר לבריאות הציבור, עמ' 7–26, מאי 2014
  44. ^ קרין לויט פרידריך, מחקר ישראלי: מחסור מסוכן ביוד בקרב נשים הרות וילדים, באתר ynet, ‏28 בגמרץ 2017.
  45. ^ רשות המים, התפלה, באתר http://www.water.gov.il, ‏1 באפריל 2017.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=התפלה_בישראל&oldid=1927297"