נחשב כצג באיתון
פיוט נחשב כצג באיתון
|
|---|
|
נֵחָשֵׁב כְּצָג בְּאִיתוֹן, דְּחוֹת בְּפִלּוּלִי עֲקַלָּתוֹן, וְנַקְדִישְׁךָ בְּשַׁבַּת שַׁבָּתוֹן, קָדוֹש. הַיּוֹם בְּפׇתְחֲךָ סְפָרִים, חוֹן אוֹם שִׁמְךָ מְפָאֲרִים, וְנַקְדִישְׁךָ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, קָדוֹשׁ. מַסְטִין בְּכֶבֶל אֱסוֹר, וְתִקְוַת אֲסִירַי בְּשׂוֹר, וְנַקְדִישְׁךָ בְּצוֹם הֶעָשׂוֹר, קָדוֹשׁ.
|
נחשב כצג באיתון הוא פיוט מסוג קיקלר הנאמר אצל האשכנזים בתפילת מוסף של יום הכיפורים.
מבנה ותוכן
הפיוט הוא חלק ה' מפיוט הקדושתא לתפילת מוסף, ובדומה לרבים מסיומות הקדושתאות הקליריות הוא בנוי בצורת "קיקלר". הקיקלר הוא מבנה פיוטי יחודי, בו הבתים מסודרים במחרוזת תלת-טורית לפי סדר אקרוסטיכוני, כאשר בכל בית שלישי הסדר נקטע, והפיוט עובר לסדר אחר, או מבנה אחר חסר סדר[1]. בפיוט 21 בתים מסודרים באקרוסטיכון היוצר את ראשי התיבות "אלעזר בירבי קליר", ובכל בית שלישי נקטע הסדר לסירוגין עלי ידי הרפרנים: "נחשב", "היום" ו"מסטין".
הפיוט חובר על ידי רבי אלעזר הקליר, כשכל קטע מסתיים באחד מכינויי היום, ונקדישך ב- "שבת שבתון", "יום הכיפורים", "צום העשור" , קדוש. בפתיחת הפיוט הפייטן מדמה את עצמו לכהן גדול שעמד ב"שער האיתון" - שער ניקנור, ומבקש לדחות את קטרוג השטן - "נחש עקלתון".
את המילים "משטין בכל אסור" ביאר רבי לוי יצחק מברדיטשוב[דרוש מקור], שהקב"ה אינו נותן רשות לשטן לקטרג ביום כיפור, והוא פושט את כפות רגליו שהוא ככף רגל עגל[2] כדי להזכיר את חטא העגל, לכן מבקשים שיאסור אותו שלא יוכל לפשוט את רגליו.
מנהגים באמירת הפיוט
החתם סופר נהג לפתוח את ארון הקודש באמירת פיוט זה[3].
בחסידות סקווירא מנגנים פיוט זה בנעימה מיוחדת, רבי יעקב יוסף מסקווירא אמר בשם זקינו רבי יצחק מסקווירא שניגון זה ניגנו המלאכים[4].
הבית אהרן מקרלין אמר בשם רבי אהרן מטיטיוב שכל עבודות יום הכיפורים נרמזים בפיוט זה, ולכן ציווה לשליח ציבור להאריך בנגינת הפיוט[5].
קישורים חיצוניים
- הפיוט במהדורה מדעית עם ביאור, בתוך: דניאל גולדשמידט, מחזור לימים הנוראים לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם, כרך ב: יום כפור, ירושלים (ה'תש"ל), עמ' 341 - 344.
- הרב צבי קאהן, נוסח הפיוט באתר קול הלשון.
- דרשה על הפיוט באתר רעותא.
הערות שוליים
- ^ אודות הקיקלר ראו אצל עזרא פליישר, לחקר תבניות הקבע בפיוטי הקדושתא, בתוך: סיני - סה, באתר אוצר החכמה.
- ^ ספר יחזקאל, פרק א', פסוק ז'.
- ^ הרב יהודה שטראסער, קובץ אור ישראל, ירח האיתנים במחיצתו של מרן החתם סופר עמוד קמז, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ לוח מעגל השנה - סקווירא, עמוד נ', באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ ספר בית אהרן, דף קנ"ט.