ניגון זלוטשוב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ניגון זלוטשוב הוא ניגון שחיברו רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, תלמידו של רבי ישראל בעל שם טוב. על פי המסורת החב"דית מקובל שהבעש"ט קרא לניגון זה בשם 'ניגון התעוררות רחמים רבים'[1], על שם התעוררות הרחמים בכוח ניגון זה.

היסטוריה

בקרב נכדיו מקובל כי את הניגון הזה חיברו הרבי יחיאל מיכל מזלוטשוב בעת שהתקרב לרבו רבי ישראל בעל שם טוב, את הקטע הראשון חיבר בעת שיצא מביתו, את הקטע השני בהיותו בדרכו למעז'יבוז', את השלישי בהכנסו לעיר, ואת הקטע האחרון והמסיים חיבר בעת שהגיע אל פתח חדרו של הבעל שם טוב[2].

גירסא שונה מקובלת בחסידות חב"ד, שפעם אחת נחלש רבי יחיאל מיכל, ונמנע ממנו לנסוע אל רבו הבעל שם טוב, מרוב געגועים אל רבו, חיבר את ניגון הגעגועים הזה, שבו הוא מבטא את רגשיו כלפי רבו, בחלק הראשון של הניגון הוא מביע את הכמיהה והגעגוע לראות את פני רבו, החלק השני מביע את גודל שמחתו בעת שהותו אצל רבו, ובחלק המסיים הוא מביע את ההתבטלות וההכנעה שלו בפני רבו[3].

מפורסם כי טרם פטירתו של רבי ישראל בעל שם טוב בחג השבועות, ביקש מתלמידיו לזמר את הניגון, ולאחר שניגנו התלמידים את הניגון בהתעוררות, אמר הבעש"ט: מבטיח אני לדורות, שבכל זמן ובכל מקום, כל מי שישורר ניגון זה בהתעוררות תשובה, אזי בכל מקום שאהיה, אקשיב לו ואף אני אשורר עמו לעורר רחמים רבים על המשורר בעל התשובה. בפעם אחרת אמר הבעל שם טוב 'הצדיק רבי מיכל נכנס בתדירות להיכל השיר, ובוחר משם ניגוני התעוררות ותשוקה'[4].

צדיקי החסידות ייחסו חשיבות גדולה לניגון זה. נכדו של רבי יחיאל מיכל - רבי שלמה גולדמן האדמו"ר מזווהיל, אמר על ניגון זה, כי קבלה מאבותיו שכאשר מנגנים ניגון זה בהתעוררות תשובה זוכים לסייעתא דשמיא, ולמחילת עוונות[5]. רבי שמואל שניאורסון (המהר"ש) אמר שתוכנו של הניגון הוא "ואשפוך את נפשי לפני ה'", רבי שלום דובער שניאורסון האדמו"ר מליובאויטש, אמר על ניגון זה: הניגון פועל פתיחת הלב, יראת כבוד של חסידות, געגוע ותקווה[6].

מבנה הניגון

הניגון הינו בן ארבע בתים, הוא נפתח בתנועה שקטה ומעוררת, והוא הופך להיות משתפך יותר בבתים הבאים. הניגון מושר בקביעות בחסידויות רבות, ואף בקרב שאינם חסידים, והוא מושר בזמני התעוררות כסעודה שלישית וחופה. לניגון שני גירסאות, הגירסא המוכרת ביותר[7] היתה מקובלת אצל נכדיו האדמורי"ם, והיא המושרת ברוב חצרות החסידויות. ישנו גירסא אחרת מקובלת בחסידות חב"ד[8], שהאדמו"ר הרש"ב העיד שהיא הנוסחא האמיתית, והאדמו"רים הרש"ב, הריי"צ והרבי מליובאוויטש לימדו את הניגון לחסידיהם[9].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר מליובאויטש, ספר השיחות, שנת תש"ג, עמ' קע"ב
  2. ^ חדוותא דמלכא, מדור 'בתוף וכינור יזמרו לו', ירושלים: מוסדות זווהיל, תשע"ג
  3. ^ ספר השיחות לרבי יוסף יצחק מליובאויטש, שנת ת"ש, עמ' קלג.
  4. ^ חדוותא דמלכא, מדור 'בתוף וכינור יזמרו לו', ירושלים: מוסדות זווהיל, תשע"ג
  5. ^ משנת המגיד מזלאטשוב, עמוד שצ"ה
  6. ^ חדוותא דמלכא, מדור 'בתוף וכינור יזמרו לו', ירושלים: מוסדות זווהיל, תשע"ג
  7. ^ ניגון המגיד מזלוטשוב ,בביצוע סמפוניית כינורות של יהושע פריד באתר יוטיוב
  8. ^ הקלטה מהיכל הנגינה.
  9. ^ ראה כאן בפיסקא "הניגון אצל הרבי".