רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב
מקום פעילות ברודי, קאלק, זלוטשוב, יאמפולי
השתייכות תנועת החסידות
רבותיו הבעל שם טוב
המגיד ממזריטש
תלמידיו רבי משולם פייבוש הלר, רבי חיים טירר, רבי דוד שלמה אייבשיץ ורבי מרדכי מנישכיז.

רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב (ה'תפ"ו[1] - כ"ה באלול ה'תקמ"ו), מכונה "המגיד מזלוטשוב". מתלמידי הבעל שם טוב והמגיד ממזריטש.

קורות חייו

נולד בברודי בשנת ה'תפ"ו. אביו, רבי יצחק מדרוהוביטש, התנגד תחילה לבעל שם טוב, אולם אחר כך הפך למעריצו ושלח אליו את בנו הצעיר, רבי יחיאל מיכל, שהיה לתלמידו ואף שימש אותו שנים אחדות.

נשא את הרבנית מרים בת רבי מאיר פופריש. לאחר פטירת הבעל שם טוב למד רבי יחיאל מיכל אצל המגיד ממזריטש. הצטיין בכשרון דרשני רב, ושמו יצא לתהילה כמוכיח ומגיד. הוא נעשה כמגיד מישרים בקהילות ברודי, קאלק, זלוטשוב ויאמפיל נהג להתפלל מאוחר ואמר כי בדומה לשבט דן שצועד בסופו של מחנה ישראל ואוסף את האבדות, הוא אוסף את כל התפילות שהיו ללא כוונה ומעלה אותם למקורם. הוא חי בעניות גדולה[2] ורק באחרית ימיו זכה רבי מיכל לעשירות, ואמר כי העשירות מרחיבה דעתו של אדם לעבודת ה'[דרוש מקור]. שימש כמגיד בזלוטשוב עד פטירתו וקבורתו ביאמפיל (ימפולי) בכ"ה באלול ה'תקמ"ו.

המגיד מזלאטשוב לא חיבר ספרים, אולם בניו ותלמידיו מרבים לצטט את דבריו בספריהם.

בשנת תשנ"ט הדפיסו מכון 'אל ההרים' שעל ידי מוסדות זוועהיל ספר תורת המגיד מזלאטשוב בשני כרכים הכוללים את תורותיו, הנהגותיו ותולדותיו.

תלמידיו הבולטים היו רבי ישכר בער מזלוטשוב, רבי חיים טירר בעל ה'באר מים חיים', רבי משולם פייבוש הלר בעל ה'יושר דברי אמת', רבי דוד שלמה אייבשיץ בעל ה'לבושי שרד' ו'ערבי נחל' ורבי מרדכי מנשכיז.

ניגוניו

רבי מיכל הלחין מספר ניגונים. ניגונו המפורסם נקרא "התעוררות רחמים רבים". החסידים מספרים שבשעת פטירתו ביקש הבעש"ט מתלמידיו לשיר ניגון זה, ובסופו הבטיח לכל אדם שישיר את הניגון הזה ברגש של התעוררות תשובה בכל עת, שהוא יצטרף לשירה בנשמתו ויעורר עליו רחמים רבים לפני ה'. מוטיבים מניגון זה נכללו בתוך הפואמה של ארנסט בלוך בפרק השני "ניגון".

בשנת תשע"ד יצא דיסק בשם "רחמים רבים" ובו עשרה ניגונים המיוחסים לפי מסורות שונות, לרבי יחיאל מיכל מזלוטשוב.

יחוסו

אביו היה רבי יצחק מדרוהוביטש, תלמידו של הבעל שם טוב. מצד אביו היה מיוחס למשפחת רבנים וצדיקים גדולה. סבו - אבי אביו - היה רבי יוסף ספראווידליוור רב בפיסטין, שכונה "רבי יוסף איש אמת", ואשתו - אמו של רבי יצחק - הייתה יענטה שכונתה "יענטה הנביאה". אביו של רבי יוסף היה רבי משה מסווירז'. סבו של רבי משה היה רבי יצחק חיות (רח"צ - ש"ע), רבה של פראג, גיסו של המהר"ל מפראג, ומחבר ספר "אפי רברבי", שמשפחתו מתייחסת אל רש"י ואל דוד המלך[3]. בשם רבי יוסף מימפלא, בכור בניו של רבי יחיאל מיכל, מובא כי שבעים ושניים דורות לא פסקה רוח הקודש מבית אבותיהם. מוצאו של רבי יחיאל מיכל זכה לציון כבר בחייו בקרב תלמידיו, שביקשו לקשור את בית זלוטשוב למסורת מהימנה ומקודשת. הערכה זו באה לביטוי בכינוי 'בן של קדושים צדיק בן צדיק' שמכנה אותו תלמידו, רבי משולם פייבוש הלר.

צאצאיו

היו לו חמשה בנים, עליהם נהגו לומר: "חמשה ארזים, נטיעות טובות אשר נטע והאירו בכל העולם, שעליהם נאמר כי הם נגד חמשה חומשי תורה"[4].

  1. רבי יוסף מיאמפולה, אבי שושלת יאמפולה.
  2. רבי מרדכי מקרמניץ.
  3. רבי יצחק מראדוויל, בעל הספר "אור-יצחק"[5] אבי חסידות ראדוויל.
  4. רבי משה מזוועהיל, מייסד חסידות זוועהיל.
  5. רבי בנימין זאב (וולף) מזבאריז.
  6. חתנו (בזיוו"ש) רבי דוד מסטעפין.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. גרסה אחרת מוסרת:ה'תצ"א.
  2. מספרים כי אשתו לחצה עליו למכור את תפיליו של אביו כדי לקנות מזון, אך הוא סירב בתוקף לוותר עליהן, אך כאשר קרב חג הסוכות ולא היה לו כסף לרכוש ד' מינים הוא מכר את התפילין וקנה ד' מינים, אשתו כעסה על כך והאתרוג נפסל, אך רבי יחיאל מיכל עצר בעצמו ואמר 'אוכל אין, תפילין אין, אתרוג אין, ועכשיו גם אכעס?!' ולא כעס.
  3. ראו כאן.
  4. תורת המגיד מזלאטשוב, בפתח הספר
  5. הספר יצא לאור לראשונה רק בתשכ"א. ד"ר רון וקס, רצון, הכרח ובחירה חופשית בהגותו של רבי יצחק מראדויל.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0