נצי הפת"ח
נִצי הפת"ח (בערבית: صقور فتح תעתיק: צֻקוּר פַתח) הוא שמם של שני ארגונים פלסטיניים: הראשון היה ארגון נוער בגדה המערבית וברצועת עזה בשנות ה-80. השני הוא ארגון טרור בעל קשרים לפת"ח, שהתפלג מגדודי חללי אל-אקצא. ארגון זה אחראי למספר פעולות נגד ישראלים, בעיקר ברצועת עזה.
במהלך האינתיפדה הראשונה, שהחלה ב-1987, נצי הפת"ח הונהגו על ידי צעירים מן הערים הגדולות בגדה וברצועה: שכם, טולכרם, רמאללה, בית לחם, עזה וח'אן יונס. מרבית הפעולות בתקופה זו היו באמצעי לחימה מאולתרים: יידוי אבנים, דקירות, שימוש בכלי נשק גנובים. כמות הנשק שהדור הראשון של הארגון קיבל ממקורות אש"ף מחוץ לשטחים הייתה זניחה, והפעולות הקטלניות שלהם היו פיגועי דקירה או מארבים של כלי רכב. ארגון זה פורק במצוות ישראל (כחלק מהסכמי אוסלו) ב-1996. אחד מפעילי הארגון החשובים באותה תקופה היה מוחמד דחלאן, שפיקד על נצי הפת"ח ברצועה.
הדור השני של נצי הפת"ח הופיע לראשונה באינתיפאדה השנייה, אז טען לאחריות משותפת עם חמאס למתקפה על מעבר רפיח, ב-12 בדצמבר 2004, בה נהרגו 5 חיילי צה"ל ונפצעו עשרה נוספים. הארגון פעל ברצועה בלבד.
אחרי מותו של יאסר ערפאת סבלו נצי הפת"ח מירידה בתמיכה בהם, לעומת חמאס. מספר התקיפות שהארגון ביצע פחתו. הפעולה האחרונה של נצי הפת"ח הייתה ב-2005, כשאנשי הארגון חסמו כביש ברשות הפלסטינית ומנעו מבכירים לעבור בו, במחאה על כך שהארגון לא קיבל מקום במערכת הביטחון של הרשות.
בחלקו העליון של סמל הארגון מופיע פסוק מהקוראן, מתוך סורת הניצחון (110), פס' 1: "إِذَا جَآءَ نَصۡرُ ٱللَّهِ وَٱلۡفَتۡحُ", "כאשר יבוא הניצחון מעִם א-ל וההכרעה"[1]. המילה בפסוק המתורגמת כ"הכרעה" (גם "ניצחון") היא "פתח" (فتح), כשמו של הארגון.
הערות שוליים
- ^ הקוראן בתרגום אורי רובין
