נס הנזיד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נס הנזיד, הוא נס המופיע בספר מלכים ב', פרק ד', פסוקים ל"ח-מ"א שאותו חולל אלישע הנביא. ישנו רעב בארץ, ואלישע, היושב בגלגל, מבקש מנערו לבשל לבני הנביאים נזיד. אחד מבני הנביאים יוצא ללקט אורות עבור הנזיד, ובדרכו מוצא גפן שדה שצומחות עליה פקועות (פטריות). לאחר שהוא מכניס את הפקועות לנזיד ומגיש לבני הנביאים, הם מגלים שהפטריות היו רעילות. אלישע מצווה להשליך לתוך הנזיד קמח, והקמח מרפא את הנזיד והוא איננו רעיל יותר.

הסיפור המקראי כלשונו

(לח) וֶאֱלִישָׁע שָׁב הַגִּלְגָּלָה, וְהָרָעָב בָּאָרֶץ, וּבְנֵי הַנְּבִיאִים, יֹשְׁבִים לְפָנָיו; וַיֹּאמֶר לְנַעֲרוֹ, שְׁפֹת הַסִּיר הַגְּדוֹלָה, וּבַשֵּׁל נָזִיד, לִבְנֵי הַנְּבִיאִים. (לט) וַיֵּצֵא אֶחָד אֶל-הַשָּׂדֶה, לְלַקֵּט אֹרֹת, וַיִּמְצָא גֶּפֶן שָׂדֶה, וַיְלַקֵּט מִמֶּנּוּ פַּקֻּעֹת שָׂדֶה מְלֹא בִגְדוֹ; וַיָּבֹא, וַיְפַלַּח אֶל-סִיר הַנָּזִיד--כִּי-לֹא יָדָעוּ. (מ) וַיִּצְקוּ לַאֲנָשִׁים, לֶאֱכוֹל; וַיְהִי כְּאָכְלָם מֵהַנָּזִיד וְהֵמָּה צָעָקוּ, וַיֹּאמְרוּ מָוֶת בַּסִּיר אִישׁ הָאֱלֹקִים, וְלֹא יָכְלוּ, לֶאֱכֹל. (מא) וַיֹּאמֶר, וּקְחוּ-קֶמַח, וַיַּשְׁלֵךְ, אֶל-הַסִּיר; וַיֹּאמֶר, צַק לָעָם וְיֹאכֵלוּ, וְלֹא הָיָה דָּבָר רָע, בַּסִּיר.

ניתוח הסיפור המקראי

הסיפור משתייך לסוגת השבח הקצר, סיפור שעיקר מטרתו להפגין את גדולתו של הנביא כמחולל נסים, ומקורו אולי במסורות שהתהלכו בעל-פה בקרב חוגי "בני הנביאים".

קישורים חיצוניים

הנזיד והלחם - שני נסים סמוכים זה לזה - הרב אלחנן סמט, מתוך "אתר התנ"ך" של מכללת הרצוג

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0