נעמה צבר בן-יהושע

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נעמה צבר בן-יהושע (נולדה ב-23 ביוני 1938) היא פרופסור אמריטה לחינוך באוניברסיטת תל אביב, וראש התוכנית לתואר שני ב"תרבות עם ישראל והוראתה" במכללת האקדמית אחוה. עוסקת בחקר החינוך היהודי, בתכנון לימודים ובשיטות מחקר איכותניות.

ביוגרפיה

נעמה צבר בן-יהושע נולדה ב-1938 בתל אביב לחנה (לבית מטוסביץ') וגדליה רבצ'ינסקי. היא דור שישי למייסד שושלת החסידות - ר' ישראל מרוז'ין. בוגרת תיכון עירוני א' בתל אביב במגמה ביולוגית. הייתה פעילה בתנועת הצופים ומילאה שורה של תפקידים: מדריכה, ראש גדוד, מדריכה שליחה, מדריכה ארצית, ראש רשות הצופות והנציבה הבין-לאומית של התאחדות הצופים והצופות בישראל.

מוסמכת M.Sc למחלות צמחים ומיקרוביולוגיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים. Ph.D בהוראת המדעים אף הוא באוניברסיטה העברית עשתה בהדרכת פרופ. א'. מייבר-פוליאקוב. החל משנת 1970 הצטרפה לבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב, יזמה את הקמתה של המגמה הראשונה בארץ לתוכניות לימודים (ביחד עם פרופ. דוד חן ופרופ. משה זילברשטיין). בשנים ההן עמדה בראש צוות לפיתוח תוכניות לימודים בביולוגיה לחטיבות הביניים "בעלי חיים במים" לכיתות הטרוגניות מטעם ניסוי טיפוח על יסודי (נט"ע), וכן הייתה חלק מצוותי היישום של תוכנית ה-BSCS בישראל. בשנת 1977 יצאה ללימודי פוסט-דוקטורט באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA).

בשנת 2008 פרשה לגמלאות, והוזמנה לעמוד בראש התוכנית לתואר שני .M.Ed ב"תרבות עם ישראל והוראתה" במכללה האקדמית אחווה.

פרסמה 10 ספרים בעברית, באנגלית, בפורטוגזית ובסינית, מעל 100 מאמרים, ופרקים בספרים בבמות שפיטות ועשרות מאמרים לציבור הרחב.

תרומתה לשדה החינוך בהוראת המדעים, בתכנון לימודים, בשיטות מחקר איכותניות ובחינוך יהודי פלורליסטי זיכתה אותה בפרסים ובתארים שונים: הייתה כלת פרס החינוך של עיריית תל אביב-יפו לשנת 2005, בשנת 2008 זכתה לאות הוקרה מהמרכז הישראלי למחקר איכותני של האדם והחברה בישראל, בשנת 2010 הייתה ל"יקירת הצופים". ב-2011 זכתה לתואר Distinguished Senior Fellow של הפקולטה לחינוך באוניברסיטת קליפורניה בדייוויס. ב-2012 הוענק לה במכון שכטר למדעי היהדות פרס מרק והניה ליבהבר לסובלנות דתית, בו זכתה יחד עם הרב פרופ. דוד הרטמן. ב-2012 לרגל פרישתה מהאוניברסיטה, הוקדשה לה אסופת מאמרים בינלאומית בעברית ובאנגלית: "שבילים במחקר פלורליסטי - יהדות בדרכי נעמ (ה)".[1] העמידה דורות של תלמידים ביניהם רבים הבולטים במנהיגות חינוכית במחקר ובמעשה.

שימשה בעשרות ועדות בארץ ובחו"ל ביניהן יו"ר הוועדה לקידום המורים במסגרת ועדת דוברת; במסגרת המל"ג: היו"ר הראשון של הוועדה למינוי פרופסורים במכללות, הוועדה לאקדמיזציה של המכללות, המזכירות הפדגוגית ועוד.

במהלך השנים היא מילאה תפקידים רבים, ביניהם ראש החוג להכשרת מורים ומ"מ ראש בית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב. הייתה יועצת ושותפה להקמת "בית הספר הבינלאומי לעם היהודי" בבית התפוצות, שימשה חברה בכוח המשימה הלאומי לשיפור החינוך - ועדת דוברת ויו"ר ועדת המשנה להכשרת מורים והתפתחותם המקצועית. לאורך שנים הייתה חברה במזכירות הפדגוגית של משרד החינוך והתרבות. הייתה היו"ר הראשונה של הוועדה למינוי פרופסורים במכללות לחנוך במל"ג.

במסגרות חוץ אקדמיות הייתה יו"ר ועדת החינוך של "שותפות 2000" תל אביב לוס אנג'לס. עמדה בראש הצוות לאיסוף נתונים לפיתוח קוד אתי ביוזמת עמותת המורים.

עד היום היא חברה בדירקטוריון של מט"ח ובוועדה למינוי פרופסורים במכללות לחינוך של המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג).

נעמה צבר בן-יהושע היא בת זוגו של פרופ. שמשון בן-יהושע, אם לחמישה ילדים, ביניהם פרופסורית גליה צבר, תושבת קריית אונו.

המחקר האיכותני

תוך כדי מחקריה על הפעלת תוכניות לימודים עמדה צבר בן-יהושע על היעדר כלים שאינם כמותניים לתיאור והבנת התרבות הבית-ספרית. במהלך שבתון באורלנדו פלורידה בשנים 3–1982 נחשפה לשיטות מחקר איכותניות ונשבתה בעוצמתן.[2] השימוש בשיטות מחקר איכותניות פתח בפניה תחומי מחקר חדשים ובהם הגירת ישראלים ללוס אנג'לס, שהיוותה זרז לכניסתה לעולם החינוך היהודי הציוני בישראל.

צבר בן-יהושע הייתה בין החוקרים הראשונים והבודדים שהכירו בתרומתן של שיטות מחקר איכותני בישראל ולחמו להכרת מקומן בין הפרדיגמות המחקריות. כבר בשנות ה-80 המאוחרות, זכתה ללמד את הקורס הראשון באוניברסיטת תל אביב ב"שיטות מחקר נטורליסטיות". בהמשך חיברה את ספר הלימוד בעברית "מחקר איכותי בהוראה ובלמידה", כספר מבוא שיצא לאור ב-1990. יחד עם פרופ. יצחק קשתי ופרופ. מרדכי אריאלי ז"ל, שהתמחו בסוגה פרשנית, הפכה את בית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב למוביל במחקר איכותני. עם היווצרות גוף רציני של חוקרים בעלי ניסיון בעריכת מחקרים איכותניים רבים בישראל, יזמה ב-2001 את הכנס הבינלאומי הראשון לשיטות מחקר איכותיות. בכנס זה הושק ספר הלימוד השני למתקדמים, בעריכתה: "מסורות וזרמים במחקר האיכותי". לאור השינויים הרבים שחלו בתחום, זכה ספר זה ב-2016 למהדורה מורחבת ומעודכנת בהוצאת מכון מופ"ת. ב-2019 יצא ספרה "מחקר איכותני בחינוך" בסינית לפי הזמנת Beijing Normal University Press. ייסדה והובילה מסגרות התמקצעות ללומדים ולחוקרים בשיטות אלה, בחסות מכון מופ"ת. הבולטות מביניהן: "קבוצת עניין למחקר איכותני", הפועלת משנת 2004.

תרומתה לשיפור המתודולוגיה של המחקר האיכותני מתמקדת בדרכי הוראתו, באבחנות שבין הסוגות השונות ובעיקר בהעלאת המודעות לחקר הדילמות האתיות והבאתן לקדמת הבמה.

חינוך יהודי

במהלך שהותה בשבתון בלוס אנג'לס בשנת 1988, נתקלה בתופעת יוצאי קיבוץ רבים שהתיישבו בה. כחוקרת איכותנית, אימצה את הגישה הנרטיבית ושמעה את סיפורי החיים של כמה עשרות צעירים מכל הקשת הפוליטית שחינוכם במסגרת הקיבוצית היה בשנות ה-70. תוצאות מחקרה הניבו את ספרה "קיבוץ .L.A", שזיכה אותה בפרס, והיווה השראה למחזה בשם זה בתיאטרון באר שבע. המסקנות שהסיקה מן המחקר, הובילוה לעיסוק נרחב בשדה החינוך והעמיות היהודית. ב-2001 מונתה לראש הקתדרה לחינוך יהודי ע"ש קונסטנטינר באוניברסיטת תל אביב. בשנה זו נבחרה גם כיו"ר מתנדב של ועדת החינוך של שותפות תל אביב לוס אנג'לס.

ב-2005 התבקשה על ידי נשיא אוניברסיטת תל אביב להוביל את החינוך בבית התפוצות, וכפועל יוצא מכך הביאה יחד עם שני עמיתים נוספים, לייסוד "בית הספר הבינלאומי ללימודי העם היהודי בבית התפוצות". במסגרת זו היא הובילה לפיתוחו ובנייתו של מתווה מקיף לחינוך לעמיות יהודית - ראשון בישראל ובעולם.[3]

מחקריה בחינוך יהודי ממוקדים בהיבט הפלורליסטי שאותו היא חשפה בקרב החינוך הממלכתי, בתנועה הקיבוצית ואפילו במסגרת של חינוך בנות בתנועת חב"ד. תרומתה המרכזית של צבר בן-יהושע היא בהדגשת היהדות כתרבות (ולא בפן האמוני) בהכנת חומרי למידה ובעיקר בהובלת התוכנית לתואר שני בתרבות עם ישראל והוראתה במכללה האקדמית אחווה ואשר בה המרצים והסטודנטים - מורים בפועל, מגיעים מכל הקשת האמונית, ומתמקדים באוריינות יהודית תרבותית.

מבין ספריה

כתיבה

  • תוכנית לימודים בגלגוליה, תל אביב: יחדיו, 1988.
  • המחקר האיכותי בהוראה ובלמידה, בן-שמן: מודן, 6 מהדורות, 1990.
  • קיבוץ .L.A, תל אביב: עם עובד, 1996.
  • Kibbutzniks in the Diaspora, Albany, N.Y. Sunny, 2000
  • (ביחד עם דושניק ל' וביאליק ג') מי אני שאחליט על גורלם? דילמות אתיות של מורים. ירושלים: מאגנס, 2007.
  • (ביחד עם גליה צבר), שני בתים וילד: סיפורן של משפחות משולבות בישראל, תל אביב, שוקן, 2012.
  • Qualitative research in education. 教学中的定性研究” Beijing: Beijing Normal University Press, 2019.

עריכה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שבילים במחקר פלורליסטי - יהדות בדרכי נעמ (ה)
  2. ^ נעמה צבר-בן יהושע, תולדות המחקר האיכותני בישראל - מסע אישי, שבילי מחקר 17, 2011
  3. ^ נעמה צבר-בן יהושע, גדעון שמעוני ונורית חמו, עמיות יהודית : מתווה עיוני ומעשי להוראה ולמידה, אוניברסיטת תל-אביב : בית התפוצות, מוזיאון העם היהודי : קרן נדב, תשע"א
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29697111נעמה צבר בן-יהושע