תנועת הצופים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סמל תנועת הצופים (פלר דה ליס)

הצופים או תנועת הצופים היא תנועה חברתית כלל עולמית. מטרתה היא לפתח אנשים צעירים גופנית ורוחנית כך שהנוער יוכל לקחת מקום מועיל יותר בחברה. מטרה זו מושגת באמצעות חינוך בלתי פורמלי עם דגש על פעילויות מעשיות בחוץ, בטבע. התנועה נוסדה ב-1907 על ידי רוברט באדן פאוול, לוטננט-גנרל במילואים מהצבא הבריטי. הוא היה גם באותה תקופה חבר בכיר ב"בריגדת הבנים" (ארגון נוער נוצרי). כיום כוללת התנועה למעלה מ-42 מיליון חברים ב-217 מדינות וטריטוריות.

במחצית הראשונה של המאה ה-20, התנועה גדלה באופן משמעותי והתרחבה לכל העולם באמצעות ארגון הצופים העולמי, עם דגש על ילדים ובני נוער, כאשר בשנת 1910, הוקם ארגון המדריכות הבנות המיועד לצופות.

התנועה דוגלת בשיטת החינוך הצופית, תוכנית חינוך בלתי פורמלי עם דגש על פעילויות חוץ מעשיות, הכוללות מחנאות, עמלנות, ספורט מים, טיולים, ספורט ועוד. מאפיין בולט נוסף של התנועה הוא התלבושת הצופית, אשר מטרתה היא להסתיר כל הבדל של מעמד חברתי במדינה וליצור שוויון. התלבושת כוללת עניבת צופים ותגים שונים (טלאי זרוע). סמל תנועת הצופים העולמי הוא שילוב של הפלר דה ליס (במקור סמל הצופים הבנים) ועלה התלתן (במקור סמל הצופות).

היסטוריה

רקע

במערכת החינוך באנגליה של סוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 ניבעו פרצות חמורות. ככל שהתפשטה האימפריה הבריטית, כן גדל הצורך בכוח אדם חדש בעלי הכשרה ויוזמה למילוי תפקידים אחראיים ברחבי האימפריה. ואולם, מקורות המילואים רק נתדלדלו משנה לשנה. כוחות המילואים באו משכבה דקה של האצולה האנגלית - תלמידי בתי-ספר תיכוניים פרטיים שעברו לאחר מכן ללמוד באוניברסיטאות. ההוצאות הכרוכות בהשתלמות בבתי ספר אלו היו גדולות ושיטת המלגות לבעלי כשרונות ומחוסרי האמצעים הנפוצה בימינו לא הייתה רווחת בתקופה זו. לפיכך זכו רק בני האמידים בחינוך במוסדות לחינוך גבוה. האזרחים הפשוטים נאלצו להסתפק בבתי הספר העממיים של הממשלה והכנסייה, ובין שתי מערכות חינוך אלה נוצרה והלכה ברבות הימים תהום גדולה, מערכות החינוך יצרו פערים גדולים בחברה האנגלית.

באותה התקופה ידועה הייתה חיבתם של האנגלים לתחום הספורט. התחום הפך להיות לאחד הנכסים הלאומיים היקרים ביותר לעם זה עד כי האזרח האנגלי הממוצע התעניין יותר בחדשות הספורט ופחות במאורעות הפוליטיים. האנגלים התייחסו מאז ומתמיד לספורט הלאומי ברגש של גאווה לאומית. כך לדוגמה, כשניצחו בקרב ווטרלו את נפוליאון, התפארו המצביאים האנגלים באמרם כי ההכשרה הצבאית היעילה ניתנה לנוער האנגלי במגרשי הספורט של איטון והארו (שני בתי-ספר תיכוניים בעלי-שם).

ואולם, לוטננט־גנרל סר רוברט באדן-פאוול חש כי מספר העוסקים בספורט הולך וקטן. אמנות הספורט, שהייתה נחלת הכלל, הפכה להיות עניין לבעלי מקצוע ואילו רוב העם הפך למסתכל סביב. האזרחים מילאו את יציעי הספורט ועקבו במתיחות אחר תנועותיהם של השחקנים המקצועיים. באדן-פאוול השווה את האימפריה הבריטית של ראשית המאה ה-20 לאימפריה הרומית במאה הרביעית לספירה; בתקופה זו הפסיקו הרומאים את האימונים הצבאיים ומצאו פורקן במחזות ההיאבקות של עבדים נגד חיות טרף. זו הייתה ראשית נפילתה של האימפריה הרומית. באדן-פאוול חזה הידרדרות דומה אצל העם האנגלי אם ימשיך להתעלם מהתופעה.

הקמת התנועה

בעקבות הירידה במספר העוסקים בספורט והחיץ החברתי ההולך וגדל החליט באדן-פאוול בשנת 1907 להקים את תנועת הצופים העולמית בממלכה המאוחדת.

את ההשראה להכשרת נוער שאב באדן-פאוול מניסיון חייו הצבאיים. כקצין בצבא הבריטי שירת באדן-פאוול במאלטה, בהודו ובאפריקה, והתמחה בסיירות ובשדאות צבאית, ואף פרסם ספר בנושא. במהלך מלחמת הבורים שבין השנים 1899 ו-1902 פיקד על כוח המשמר בעיירה מאפקינג שבדרום אפריקה, שהייתה נתונה במצור ממושך. בהגנה על העיירה השתתפה גם קבוצת בני נוער מתנדבים שכונתה כוח הצוערים של מאפקינג. הנערים לבשו בגדי חאקי וביצעו משימות תומכות לחימה כמו סיור, העברת ידיעות וטיפול בפצועים. פעילות הצוערים עזרה בהגנה המוצלחת על העיר במהלך מספר חודשים בסוף שנת 1899 ותחילת שנת 1900. העמידה המוצלחת במצור והסרתו העלו משמעותית את מצב הרוח של הצבא הבריטי והפכו את באדן-פאוול לגיבור לאומי. באדן-פאוול אמנם לא היה מעורב בפעילות הצוערים, אך התרשם מתרומתם של בני הנוער המתנדבים וכתב עליה מאוחר יותר בספריו.

כתוצאה ממעמדו כגיבור לאומי כתב באדן-פאוול חוברת אימון צבאי בשם Aids to Scouting ("עזרים לצופיות"). בשנה בה נכתבה, עוד בשנת 1899, הייתה החוברת לרב-מכר ונעשה בה שימוש על ידי מורים וארגוני נוער בכל רחבי אנגליה.

בשנת 1906 שלח ארנסט תומפסון סטון, קנדי שנולד בבריטניה וגר בארצות הברית, לבאדן-פאוול את ספרו The Bichbark Roll of the Woodcraft Indians. לאחר מכן נפגשו השניים ושיתפו רעיונות של תוכניות אימון לנוער.

באדן-פאוול קיבל עידוד לכתוב מחדש את "עזרים לצופיות" כדי שתתאים לקהל קוראים צעיר יותר. עד 1907 הוא סיים טיוטה שנקראה Boy Patrols ("סיירות בנים"). על מנת לבחון חלק מרעיונותיו הוא אסף 21 בנים מרקע סוציאלי שונה וקִיים מחנה למשך שבוע. המחנה התחיל ב-1 באוגוסט באותה שנה והתקיים באי בראונסי שבנמל פול, דורסט, אנגליה. השיטה הארגונית שלו נודעה כ-"שיטת הסיור" והיוותה חלק חשוב באימון כיוון שאפשרה לבנים לארגן את עצמם לקבוצות קטנות עם מנהיג סיור נבחר. בכך הקים למעשה באדן-פאוול את תנועת הצופים העולמית.

בסתיו של 1907, אחרי פרסום הטיוטה שלו ומחנה מוצלח מאחוריו, נסע באדן-פאוול לסיבוב נאומים נרחב שאורגן על ידי המוציא לאור שלו, פירסונס, כדי לקדם את ספרו. הטיוטה יצאה לבסוף כשש כתבות נפרדות בירחון דו-שבועי לבנים החל מינואר 1908. החלקים שהופיעו בכתבות פורסמו בסופו של דבר בספר שנקרא Scouting for Boys ("צופיות לבני הנעורים")[1]. הספר נחשב כיום לגרסה הראשונה של המדריך לצופה (Boy Scout Handbook) שנמצא בשימוש בעיקר בארצות הברית[2].

כוונתו של באדן-פאוול הייתה שהספר יספק רעיונות לארגונים קיימים ומבוססים, בפרט ארגון בריגדת הבנים שבה החזיק בתפקיד סגן נשיא לזמן מה. עם זאת, נערים ייסדו באופן ספונטני סיירות צופים והציפו את באדן-פאוול בבקשות לעזרה. הוא עודד אותם, והתנועה התפתחה מעצמה. ככל שהתנועה התפתחה יותר, כך הצטרפו לתוכניות שלה יחידות ייעודיות כגון צופי האוויר וצופי הים.

באדן פאוול לא היה יכול לייעץ לבדו לכל הנוער שביקש את עזרתו. על מנת לספק מנהיגות בוגרת, נדרש אימון מתאים. קורס תג היער פותח כבסיס לאימון מדריכים מבוגרים. ב-1919, נרכש גילוול פארק שעל יד לונדון על מנת שישמש אתר הדרכה וכמחנה צופים. באדן-פאוול אף כתב ספר הדרכה למדריכים בצופים שנקרא Aids to Scoutmastership ("עזרים למדריך בצופים") בשנת 1919.

בנות בצופים

במקור, באדן פאוול דמיין את הצופים כתנועה לבנים בין הגילאים 11 ל-18 אך כבר בשנת 1909 מדריכי הצופים עמדו בפני בעיה של "אחים קטנים" שרוצים להצטרף לחוויה. חלק מהמדריכים פשוט העלימו עין מגיל הנערים ואחרים הקימו קבוצות וגדודי צופים נפרדים לילדים צעירים יותר. הבעיה לא הייתה רק אצל אחים קטנים אלא גם אצל אחיות. בשנת 1909 ביקר באדן פאוול אצל קבוצת צופים שנקראה Girl Scouts ("צופים לבנות").

בתחילה, באדן פאוול תמך ברעיון לאפשר לבנות להצטרף לצופים (בגדודים נפרדים), אך נאלץ לשנות את דעתו עקב הלחץ מצד החברה. זה לא נחשב נכון שנערות צעירות יסתובבו בטבע, יקימו מחנות ויעשו טיולים רגליים. הוא טיפל בבעיה דרך הקמת תנועת האחות "הבנות המדריכות" (Girl Guides) בשנת 1910, עם עזרתה של אחותו, אגנס באדן-פאוול ואחר-כך עם עזרתה של אשתו, אוליב.

השפעות תפיסתיות

לאלמנטים רבים של הצופיות המסורתית יש מקור בהשכלה ובחינוך הצבאי של באדן-פאוול עצמו. אולם, יש לזכור כי הרעיונות שאותם קידם היו מהפכניים בתחום החינוך בתקופתו. הוא היה גנרל צבאי בגיל פרישה שיכול היה לעורר השראה ולהלהיב אלפי בני נוער, מכל חלקי החברה, במטרה לערב אותם בפעילויות חדשות. הארגון היחיד שאותו ניתן להשוות לצופים (בחיי דוברי האנגלית), בריגדת הבנים, מעולם לא הצליח להתפתח ולצמוח כמו תנועת הצופים.

מספר מאפיינים של התנועה ספגו ביקורת בטענה כי הם בעלי אופי צבאי. מאפיינים כמו מדים בסגנון צבאי, דרגות, טקסי דגלים ותזמורות התקבלו בברכה בשנים המוקדמות מכיוון שהיו חלק מהחברה של אותה תקופה, אך תכונות רבות ננטשו בשנים מאוחרות יותר. תנועות נוער פופולריות רבות אחרות אימצו לעצמן תכונות צבאיות דומות בהצלחה.

השפעה מקומית הייתה אף היא חלק גדול מאד בתרבות התנועה. בשל אימוץ ושינוי השקפות עולם ושיטות מקומיות, התקבלה תנועת הצופים במגוון רחב של חברות. בישראל, לדוגמה, שמה לה תנועת הצופים העבריים מטרה להשתתף בבניין הארץ, בחלוציות ובהוויה הישראלית. עצם שם התנועה עצמה מראה את אימוץ השקפות העולם המקומיות.

התפשטות התנועה

תנועת הצופים החלה להתפשט במהירות ברחבי בריטניה ואירלנד לאחר פרסום הספר "צופיות לבנים". התנועה המוכרת הראשונה מעבר לים נוסדה (קיבלה זיכיון) בגיברלטר ב-1908, וזמן קצר אחריה נוסדה גם יחידה במלטה. קנדה הפכה לדומיניון הראשון מחוץ לבריטניה עם תוכנית צופים בנים מאושרת, ואחריה אוסטרליה, ניו זילנד ודרום אפריקה. צ'ילה הייתה המדינה הראשונה מחוץ לדומיניון הבריטיים בעלת תוכנית צופים מוכרת. אספת הצופים הראשונה נערכה בארמון הזכוכית בלונדון בשנת 1910. היא משכה אליה 10,000 בנים ומספר בנות, שהתכנסו כולם למען תערוכה זו של צופיות. עד 1910 תנועת הצופים התפשטה גם להודו, סינגפור, שוודיה, דנמרק, צרפת, רוסיה, פינלנד, גרמניה, נורווגיה, מקסיקו, ארגנטינה, יוון וארצות הברית.

כיום מהווה ארגון הצופים העולמי (WOSM) הגוף המושל של הזרם העיקרי של תנועת הצופים. בנוסף להיותו הגוף המושל הוא מארגן את הג'מבורי העולמי אחת ל-4 שנים. ישנם למעלה מ-38 מיליון חברים, מ-216 מדינות וטריטוריות, הרשומים בארגון הצופים העולמי. 15 המדינות בעלות מספר הצופים הגבוה ביותר (החברות בארגון הצופים העולמי) הם (מהגדולה לקטנה): ארצות הברית, אינדונזיה, הודו, פיליפינים, הממלכה המאוחדת (בריטניה), קוריאה הדרומית, יפן, קנדה, קניה, גרמניה, טנזניה, צרפת ואיטליה. רק ב-5 מדינות בעולם אין צופים: קובה, בורמה, לאוס, צפון-קוריאה ואנדורה.

ב 7 באוגוסט 2007 הצופים הוכרו רשמית כתנועת הנוער הגדולה ביותר בעולם.


תנועת הצופים בישראל

סמל תנועת הצופים העבריים
Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – התאחדות הצופים והצופות בישראל

פילוג בתנועה

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – תנועת הצופים: ארגונים בינלאומיים

שיטת החינוך

כתובת אש של סמל הצופים

כמעט לכל תנועות צופים בעולם יש שבועה, סיסמה ומידות, המחייבות את כל הצופים החברים בתנועה באשר הם. את השבועה, המכונה שבועת הצופים או הבטחה צופית, נושאים בגילאים שונים, בדרך כלל בין גיל הכניסה לצופים עד גיל 18. סיסמת הצופים היא Be Prepared, ובעברית "היה נכון".

צופיות היא שיטה חינוכית, שמטרתה לפתח נפשית וגופנית את הנוער עם דגש על מיומנות היחיד ושיתוף פעולה קבוצתי תוך התנסות במיומנויות ובתפקידים שאינם עוסקים בהם ביומיום, למשל - מחנאות, שדאות, עמלנות, הפעלת מערכות גלגלות, מעבר בתחנות אתגר, תכנון מבנה ובנייתו, ניווט והתמצאות, בישולי שדה ועוד, תוך יצירתיות מחשבתית ומעשית. תנועות נוער רבות בארץ משתמשות בשיטה זו בפעולות במחנות ובטיולים.

מרכיבי הצופיות

לצופיות שלושה מרכיבים: קבוצה (הדרכה), חיק הטבע ולמידה בהתנסות. הרעיון העומד מאחורי השיטה הוא הצבת אתגרים (פיזיים, חשיבתיים, אישיים וקבוצתיים) לקבוצה, שלא בסביבתה הטבעית, תוך רכישת מיומנויות חדשות ועיבוד התהליך הקבוצתי.

צוות/קבוצה הינם שותפויות בעלות פוטנציאל עצום. סדנאות צופיות מאפשרות לפוטנציאל זה לבוא לידי ביטוי תוך עיסוק בתקשורת בין אישית, מנהיגות, אחריות אישית וקבוצתית, ניהול זמן, בניית אמון, היחיד בקבוצה ועוד. הצופיות מגבירה ומפתחת את הקשר לטבע ולסביבה.

שדאות ויציאה אל הטבע מפתחים תושייה ויכולת התמצאות טובה כמו גם פיתוח יוזמה ויכולת התמודדות אישית וקבוצתית.

הבטחה צופית

מאז פרסום הספר "צופיות לבני הנעורים" בשנת 1908, חברי תנועת הצופים בעולם כולו עשו "הבטחה צופית" או "הצהרה" שמעתה הם יחיו על-פי עקרונות התנועה ויהיו כפופים לחוקי הצופים. המילים "הבטחה צופית" או "שבועת הצופים" משתנות ממקום למקום וממדינה למדינה. בזמן אמירת ההבטחה מצדיע הצופה עם יד ימין את הצדעת הצופים. בישראל החניכים עוברים את טקס ההבטחה בכיתה ח'-(מבטיחים) ומאז הם נחשבים כחברים בתנועת הצופים באופן רשמי.

בספרו המקורי על תנועת הצופים, באדן פאוול הציג את ההבטחה הצופית כך:

Before he becomes a scout, a boy must take the scout's oath, thus: On my honour I promise that--- 1. I will do my duty to God and the King. 2. I will do my best to help others, whatever it costs me. 3. I know the scout law, and will obey it. While taking this oath the scout will stand, holding his right hand raised level with his shoulder, palm to the front, thumb resting on the nail of the digitus minimus (little finger) and the other three fingers upright, pointing upwards:--- This is the scout's salute.

צופיות לבני הנעורים

תוכן ההבטחה בהתאחדות הצופים והצופות בישראל מעודכן לפי שנת 2010:

” הינני מבטיח הבטחה שלמה לעשות כל שביכולתי למען עמי ארצי ומולדתי לעזור לזולת בכל עת ולקיים את חוקת הצופה ”

תוכן ההבטחה בהתאחדות הצופים והצופות בישראל מעודכן לשנת 2016[3]:

"הנני מבטיח הבטחה שלמה

לעשות כל שביכולתי 

לשרת את עמי ואת מדינתי,

לעזור לזולת בכל עת,

ולקיים את חוקת הצופה".

המנון הצופים

היה נכון למלא חובתך
נאמן לעמך ולארצך
בכל עת לזולת תעזור
חוקתך הצופה שמור תשמור
היה נכון נכון תמיד
היה נכון נכון תמיד
היה נכון חוקתך לשמור
היה נכון נכון תמיד
היה נכון נכון תמיד
היה נכון חוקתך לשמור

עשר מידות הצופה

מאז פרסום הספר "צופיות לבני הנעורים" בשנת 1908, כל הצופים והצופות מסביב לעולם, ביחד עם ארגונים ותנועות נוער אחרים, קיבלו על עצמם את ההבטחה הצופית, התחייבו לחיות על פי האידיאלים של התנועה וחתמו על חוקת הצופה, אשר תורגמה בעברית למידות הצופה. מילות ההבטחה ומידות הצופה השתנו קלות לאורך הזמן ובקרב ארגוני הצופים השונים.

בישראל, תנועות השומר הצעיר ולאחר מכן המכבי הצעיר וגורדוניה ביססו את עשר המידות של התנועות על אלו.

היסטוריה

מקורן של מידות הצופה נובע מההתפתחות המקבילה של תוכניות חוץ וטבע בצפון אמריקה ובבריטניה. כשכתב את הספר צופיות לבני הנעורים, באדן פאוול שאב השראה מעבודתו של ארנסט תומפסון סיטון, שייסד את תנועת ה Woodcraft האינדיאנית בקנדה ובארצות הברית בשנת 1902, ולאחר מכן סייע רבות להפיץ את הצופיות ברחבי צפון אמריקה. באדן פאוול, בעידוד סיטון בשנת 1904, החל להקים את הצופים הבנים באנגליה. חוקיו של סיטון במדריך של Woodcraft משנת 1907 נראים לא קשורים למידות הצופה, מכיוון שהם מהווים רשימה פרקטית של איסורים ("אסור למרוד", "אסור להדליק אש מתפשטת" וכו'.) ולא הגרסה האידיאלית, החיובית וייפת הנפש של הצופים. עם זאת, בצורה הפרימיטיבית הזו היה המקור לרעיון של סדרת קודים עבור מידות הצופה.

עשר המידות על פי צופי ישראל:

  1. הצופה - דברו אמת.
  2. הצופה נאמן לעמו, לארצו, למדינתו ולשפתו.
  3. הצופה חבר מועיל בחברה, אוהב עבודה ועוזר לזולת.
  4. הצופה רע לכל אדם ואח לכל צופה.
  5. הצופה אדיב.
  6. הצופה חובב את החי והצומח ומגן עליהם.
  7. הצופה איש משמעת.
  8. הצופה חסכן.
  9. הצופה אינו נופל ברוחו, ובצר לו מצטחק.
  10. הצופה טהור בדיבורו ובמעשיו.

תג החברות העולמי

תג החברות העולמי (World Membership Badge) הוא חלק מהמדים הרשמיים של הצופים בכל חלקי העולם (עם זאת, בישראל הוא נענד בעיקר על ידי בעלי תפקידים בכירים בתנועת הצופים). זהו סמל סגול בצורת עיגול, עם סמל דמוי פרח השושן (fleur-de-lis) במרכזו, אשר מוקף חבל קשור בקשר שטוח. זהו סמל עתיק שאומץ ושונה לשימושי התנועה. ראש החץ מסמל את הקודקוד הצפוני במצפן, והוא מיועד כדי להנחות צופים בדרך לשירות ואחדות. שלושת הקודקודים מסמלים במקור את תפקידי הצופה: לאלוקים, לעצמו ולאחרים. שני הכוכבים המחומשים מסמלים אמת וידע, ואילו עשרת הקודקודים שלהם מסמלים את עשר מידות הצופה. הקשר בבסיס הפרח מראה את אחדות הצופים. החבל המקיף מסמל את האחדות ואת המשפחה של תנועת הצופים העולמית. תג החברות העולמי (בצבעים הפוכים) משמש כסמל של WOSM, ארגון הצופים העולמי.

השפעה

אלמנטים חשובים של הצופיות המסורתית נוצרו בעקבות חוויותיו של באדן פאוול בחינוך ובהכשרה הצבאית. כאשר ייסד את תנועת הצופים הוא היה גנרל צבא בדימוס בן 50, ורעיונותיו המהפכניים היוו השראה לאנשים צעירים מכל חלקי החברה, להיות מעורבים בפעילויות שרובם מעולם לא שקלו להצטרף אליהן לפני כן. ארגונים מקבילים שהיו קיימים בעולם דובר האנגלית הם "בני הבריגדה" והתנועה הלא-צבאית של ה- Woodcraft Folk; עם זאת, הם מעולם לא התפתחו וגדלו כמו תנועת הצופים[4].

היבטים של המתודה הצופית זכו לביקורת כמיליטריסטיים מידי[5]. מדים בסגנון צבאי, דרגות, טקסי דגל, ותזמורות כלי נשיפה היו מקובלים מאד בשנים הראשונות, כי הם היו חלק מחברה רגילה, אך מאז הצטמצמו או ננטשו הן בתנועת הצופים והן בחברה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Robert Baden-Powell, Elleke Boehmer, Scouting for Boys: A Handbook for Instruction in Good Citizenship, OUP Oxford, 2005-02-10
  2. ^ Scouting Founded | Our History, history.oa-bsa.org
  3. ^ ההבטחה וההצדעה הצופית בתנועת הצופים, באתר תנועת הצופים
  4. ^ "Scout-like Organizations", Troop 97, ‏2006
  5. ^ The Reverend Michael Foster SSC MIWO MIC, MILITARISM AND THE SCOUT MOVEMENT
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0