רבי נפתלי הירצקא העניג

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי נפתלי הירצקא העניג
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה ה' באייר ה'תרנ"ח
סיגעט
פטירה י"ד בניסן ה'תשמ"ה (בגיל 86)
קרית יואל
מקום קבורה קרית יואל
מדינה רומניה
מקום מגורים שארמאש
תחומי עיסוק רב וראש ישיבה
רבותיו רבי חיים צבי טייטלבוים, רבי ישעיה זילברשטיין, רבי ישכר דוב מבעלז, רבי צבי אלימלך שפירא מבלאז'וב, רבי אברהם יהושע פריינד, רבי יואל טייטלבוים
חיבוריו תפארת נפתלי

רבי נפתלי הירצקא העניג (ה'שארמאש'ער רב') (ה' באייר תרנ"ח - י"ד בניסן תשמ"ה) היה רב העיר שארמאש ברומניה, ויושב ראש התאחדות הרבנים בארצות הברית.

ביוגרפיה

נולד בה' באייר תרנ"ח בסיגעט, לרב שמחה יוסף העניג ולחנה בת רבי יעקב פרץ הלוי זילברמן[1]. בילדותו היה נוהג לחזור בכל ליל שבת על כל המשניות מסדר מועד ומסכת אבות בעל פה.

בגיל 10 החל ללמוד בישיבתו של רבי חיים צבי טייטלבוים מסיגעט, שם רכש בקיאות במסכת שבועות ובשולחן ערוך יורה דעה חלק א'. לאחר שנתיים עבר ללמוד בישיבתו של רבי יהודה גרינוולד מסאטמאר. לקראת הבר מצווה חזר לישיבתו של הרב טייטלבוים בסיגעט, עד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה.

בשנת תרע"ד עבר עם משפחתו לגור בווייטצען שם למד אצל רב העיר רבי ישעיה זילברשטיין. קיבל היתר הוראה מרבותיו: רבי חיים צבי מסיגעט ורבי ישעיה זילברשטיין מווייטצען.

בשנות המלחמה נסע מספר פעמים לרבי ישכר דוב מבעלז ששהה בראצפערט. לאחר המלחמה קירבו ידידו רבי אהרן ראטה, עמו למד בווייטצען, לרבו רבי צבי אלימלך שפירא מבלאז'וב, ומאז נסע אליו והחשיבו לרבו המובהק.

בשארמאש

נשא את פרומט בתו של הרב שלמה יהודה בראך מלעכניץ[2]. לאחר נישואיו ירד חמיו מנכסיו ואיבד את היכולת לפרנסו, והוא חי במשך תקופה חיי דוחק עד שנת תרפ"ד - אז נבחר לרבה של שארמאש ברומניה. בבואו מצא חיי יהדות ירודים מאוד בעיר, ואף מקווה טהרה לא היה שם. רבי נפתלי ייסד מקוה ומינה שוחטים יראי שמים, וכן פתח ישיבה ומסר שיעורים לתלמידים. בימיו פרחה הקהילה עד שרובם היו תלמידי חכמים.

לאחר פטירת רבו מבלאזוב - היה תלמידו של רבי אברהם יהושע פריינד מנאסויד. רבי אברהם יהושע היה מורה לשואליו לשלוח את בניהם לישיבה בשארמאש. לאחר פטירתו - היה תלמידו של רבי יואל טייטלבוים מסאטמאר.

בשואה

במלחמת העולם השנייה הכניס לביתו פליטים רבים, על אף הסכנה שהייתה כרוכה בכך. בכ' באלול תש"ד כבשו ההונגרים את שארמאש שהיתה על הגבול, ובכ"ט באלול - ערב ראש השנה - ביצעו את טבח סרמאשו, בה נרצחו 126 יהודים, ביניהם אשתו וארבע בנותיו של רבי נפתלי הירצקא. רבי נפתלי הירצקא עצמו ברח עם חמשה מצאצאיו לטורדא ומשם לבוקרשט. בחורף תש"ה חזר לשארמאש כדי לקבור את החללים, אחר כך עבר לקלויזנבורג שם שהה במשך שנה וישב שם בבית דין להתרת עגונות עם רבי יהודה הורוביץ מדז'יקוב ורבי אברהם שלמה כ"ץ מריסקווא.

בסוף החורף של שנת תש"ו עבר למחנה העקורים פלדאפינג ופתח שם ישיבה, הוא נהג ליסוע בכל שבוע למינכן לשבת בבית הדין להתרת עגונות שהוקם שם. בחודש שבט תש"ט עבר למחנה העקורים פרנוולד וגם שם המשיך ללמד תורה לתלמידים.

בארצות הברית

בט' באלול תש"ט הגיע לארצות הברית והתיישב באיסט סייד וייסד שם בית מדרש. בראש השנה וביום הכיפורים היה מתפלל אצל רבי יואל טייטלבוים מסאטמאר והיה שם המקריא, ובשנתו האחרונה (תשל"ט) שימש כבעל תוקע. כשייסד רבו מסאטמאר את התאחדות הרבנים בארצות הברית וקנדה - מינהו ליושב ראש ההתאחדות.

בשמיני עצרת תשט"ו נשרף בית מדרשו עם שבעה ספרי תורה, ובשנת תשי"ט עבר לויליאמסבורג וייסד בה מחדש את בית מדרשו. בשנת תשל"ט עבר לגור בקרית יואל.

בשנת תשמ"ב חלה ונפטר בערב פסח י"ד ניסן תשמ"ה. הוא נקבר בבית העלמין בקרית יואל, ועל פי צוואתו מילא את מקומו חתנו רבי יואל מורגנשטרן.

בשנת תשמ"ו נדפס ספרו שו"ת תפארת נפתלי, עם תולדותיו.

צאצאיו

  • הרב צבי העניג.
  • הרב שמחה יוסף העניג.
  • חתנו הרב אברהם יצחק יונגער.
  • חתנו הרב יצחק ווייס.
  • חתנו הרב משה הכהן גרוס.
  • חתנו ממלא מקומו, הרב יואל מורגנשטרן (ייד').
  • חתנו הרב אפרים צבי שמילאוויטש.
  • חתנו רבי יונה יצחק דוב וואלנר.
צאצאיו שנהרגו בשואה
  • רבקה.
  • חיה רחל.
  • רויזא בלומא.
  • אסתר עטיא.
  • אריה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בנו של רבי נפתלי הירצקא מרצפרט
  2. ^ בנו של רבי שמואל בראך אב"ד מאד