ערב ראש השנה
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
בערב ראש השנה, הוא כ"ט באלול, נהוגים מנהגים אחדים הקשורים בחג שבא מיד אחריו, ראש השנה (זאת בנוסף למנהגים הכלליים של ערב חג).
לפי הכלל לא אד"ו ראש ערב ראש השנה אינו חל בימים שבת, שלישי וחמישי, כלומר הוא יכול לחול רק בימים ראשון, שני, רביעי או שישי[1].
בהלכה
ביום זה נהגו להרבות בשחיטה וממכר בשר לכבוד יום טוב. לצורך המצוה תקנו חז"ל שהקונה חלק בבהמה אינו זקוק למשיכה אלא קונה בנתינת הכסף כדין תורה. כמו כן על המוכר בהמה ליידע את הקונה אם מכר את אמה לקונה אחר באותו היום, שלא יכשל באיסור אותו ואת בנו, כיון שסביר שזו תשחט היום[2]. בשנת שמיטה ברגע האחרון של היום נשמטים החובות[3], לפיכך על המלוה לערוך פרוזבול ביום זה או לפני כן כדי שחובותיו לא יישמטו[4].
מנהגי ישראל
- משכימים לאמירת סליחות ומתעוררים לתשובה[5], למנהג אשכנז מרבים בסליחות ופיוטים רבים, שהמרכזיים שבהם הם "שופט כל הארץ" שחיבר רבי שלמה אבן גבירול, ו"זכור ברית[6]", שחיבר רבנו גרשום מאור הגולה.
- עריכת התרת נדרים בפני שלשה אנשים, כדי שיכנסו לראש השנה בלי עוון נדרים[7].
- אין אומרים תחנון בתפלת שחרית מפני שנחשב ליום טוב, אבל אומרים בסליחות של ערב ראש השנה אף אם כבר עלה עמוד השחר[8].
- קהילות הנוהגות לתקוע בשופר בחודש אלול מפסיקות זאת בערב ראש השנה[9], כדי ליצור הפסקה בין התקיעות שאינן אלא מנהג לבין התקיעות בראש השנה, שהן מצווה מן התורה[10], אולם מותר לבעל תוקע להתאמן בתקיעות בחדר סגור[11].
- מסתפרים ומכבסים ולובשים בגדים נאים לכבוד היום, להראות הבטחון בחסדי ה' שיוציא לצדק דיננו[12]
- יש הנוהגים לטבול במקווה[13].
- יש הנוהגים להתענות בערב ראש השנה עד חצות היום[14], על פי המדרש שמתענים גדולי הציבור והקב"ה מוחל לישראל שליש עוונותיהם[15]. ויש מן הראשונים שכתבו שאין להתענות, משום איסור חוקות הגויים שנהגו להתענות בערב חגיהם[16], ומטעם זה יש שכתבו להשכים לאכול לפני עלות השחר[17].
- יש הנוהגים להשתטח על קברי צדיקים[18] כדי לבקש רחמים בזכותם[19].
- נוהגים לברך אחד את השני בברכת שנה טובה בדיבור או בכתיבה [20]. נוסח הברכה הוא בדרך כלל 'שנה טובה', אך יש המברכים בנוסח 'לשנה טובה תיכתבו ותיחתמו', ויש המוסיפים אף 'לאלתר לחיים טובים ולשלום'. אצל התימנים הנוסח המקובל הוא 'תיכתב בספר החיים ובספר הזיכרון'.
מנהגים נפוצים
- ראשי הסגל הדיפלומטי בישראל מברכים את נשיא המדינה לרגל השנה החדשה[21].
- העיתונים בישראל יוצאים בגיליונות גדולים במיוחד, הכוללים סיכומים שונים של השנה החולפת בישראל, דברי ספרות ועוד. כאשר מונה גרשום שוקן לעורך "הארץ" הוא החל מסורת שנמשכה שנים רבות, של פרסום סיפור מאת ש"י עגנון בגיליון ערב ראש השנה ובגיליון ערב פסח מדי שנה.
לקריאה נוספת
- ש"י עגנון, ימים נוראים, הוצאת שוקן, 1998, הפרק "סדר ערב ראש השנה", עמודים מד-נב.
- הרב משה הררי, מקראי קודש - הלכות ראש השנה, ירושלים תשע"ג, פרק ב: הלכות ערב ראש השנה, עמודים ק - קכט
קישורים חיצוניים
- הערך "ערב ראש השנה", באנציקלופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה
- הרב מרדכי אליהו, ערב ראש השנה, באתר "ישיבה"
- הרב אליעזר מלמד, ערב ראש השנה, באתר "פניני הלכה"
- הרב דוד יוסף, הלכות ומנהגי ערב ראש השנה
הערות שוליים
- ↑ משנה תורה לרמב"ם, הלכות קידוש החודש, פרק ז', הלכה א', שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תכ"ח, סעיף א'
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף פ"ג עמוד א', שולחן ערוך, חושן משפט, סימן קצ"ט, סעיף ג'
- ↑ ספר דברים, פרק ט"ו, פסוק א'
- ↑ תוספתא שביעית פרק ח הלכה י, שולחן ערוך, חושן משפט, סימן ס"ז, סעיף ל'
- ↑ חיי אדם סימן קלח,ה
- ↑ מקובל לכנות את ערב ראש השנה ואת לילו על שם פיוט זה: "זכור ברית" ו"ליל זכור ברית" בהתאמה.
- ↑ של"ה מסכת יומא, חיי אדם כלל קלח, ח.
- ↑ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקפ"א, סעיף ג' ומשנה ברורה סעיף קטן כג
- ↑ הרמ"א בשולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקפ"א, סעיף ג', ויש שמפסיקים מספר ימים קודם לכן.
- ↑ מגן אברהם תקפא, יד על פי הלבוש. ובמהרי"ל הלכות ימים הנוראים כתב טעם אחר כדי לבלבל השטן לחשוב שיום הדין עבר, והובא במטה משה. בקצת קהילות אשכנז המערבי, מפסיקים לתקוע שלשה ימים קודם ראש השנה.
- ↑ משנה ברורה, סימן תקפ"א, סעיף קטן כ"ד בשם אליה רבה
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת ראש השנה, פרק א', הלכה ג' שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקפ"א, סעיף ד'
- ↑ הרמ"א בשולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקפ"א, סעיף ד'.
- ↑ מנהג אשכנז המובא בטור ושולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקפ"א, סעיף ב'
- ↑ ויקרא רבה, פרשה ל', מדרש תנחומא פרשת אמור פיסקא כב ופסיקתא פיסקא כז, לגירסת הראבי"ה חלק ב סימן תקכט, וראו בספר האגור סימן תתקכ
- ↑ הגהות מימוניות, על משנה תורה לרמב"ם, הלכות שופר וסוכה ולולב, פרק א', הלכה א'.
- ↑ המפה, על שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקפ"א, סעיף ב'.
- ↑ רמ"א בשולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקפ"א, סעיף ד', דיני חודש אלול, סעיף יג בקיצור שולחן ערוך
- ↑ משנה ברורה
- ↑ ארבעה טורים, אורח חיים, סימן תקפ"ב ובשולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקפ"ב, סעיף ט' ברמ"א שם
- ↑
אנשי הסגל הדיפלומטי בישראל מברכים את יוסף שפרינצק ערב ראש השנה תשי"א. יומני כרמל ספטמבר 1950 (התחלה 2:05)
| ראש השנה | ||
|---|---|---|
| מצוות החג | תקיעת שופר |  |
| מנהגים | מנהגי ערב ראש השנה • התרת נדרים • סימני ראש השנה • שנהיה לראש ולא לזנב • תפוח בדבש • תשליך | |
| תפילות החג | תפילות ראש השנה • תפילת תשע • מלכויות זכרונות ושופרות | |
| פיוטי ראש השנה | אחות קטנה • הנני העני ממעש • ונתנה תוקף • וכל מאמינים • היום הרת עולם • ארשת שפתינו • עת שערי רצון להפתח • לא-ל עורך דין | |
| מראש השנה עד ליום הכיפורים | עשרת ימי תשובה • ימים נוראים • תפילת אבינו מלכנו • סליחות • בין כסה לעשור • כפרות | |
ערב ראש השנה35953764Q25493059