ערב ראש השנה
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
בערב ראש השנה, הוא כ"ט באלול, נהוגים מנהגים אחדים הקשורים בחג שבא מיד אחריו, ראש השנה (זאת בנוסף למנהגים הכלליים של ערב חג).
לפי הכלל לא אד"ו ראש ערב ראש השנה אינו חל בימים שבת, שלישי וחמישי, כלומר הוא יכול לחול רק בימים ראשון, שני, רביעי ושישי[1] .
בהלכה
ביום זה נהגו להרבות בשחיטה וממכר בשר לכבוד יום טוב. לצורך המצוה תקנו חז"ל שהקונה חלק בבהמה אינו זקוק למשיכה אלא קונה בנתינת הכסף כדין תורה. כמו כן על המוכר בהמה ליידע את הקונה אם מכר את אמה לקונה אחר באותו היום, שלא יכשל באיסור אותו ואת בנו, כיון שסביר שזו תשחט היום[2]. בשנת שמיטה ברגע האחרון של היום נשמטים החובות[3], לפיכך על המלוה לערוך פרוזבול ביום זה או לפני כן כדי שחובותיו לא יישמטו[4] .
מנהגי ישראל
- משכימים לאמירת סליחות ומתעוררים לתשובה[5], למנהג אשכנז מרבים בסליחות ופיוטים רבים, שהמרכזי שבהם הוא "זכור ברית", שחיבר רבנו גרשום מאור הגולה.
- עריכת התרת נדרים בפני שלשה אנשים, כדי שיכנסו לראש השנה בלי עוון נדרים[6].
- אין אומרים תחנון בתפלת שחרית מפני שנחשב ליום טוב, אבל אומרים בסליחות של ערב ראש השנה אף אם כבר עלה עמוד השחר[7].
- קהילות הנוהגות לתקוע בשופר בחודש אלול מפסיקות זאת בערב ראש השנה[8], כדי ליצור הפסקה בין התקיעות שאינן אלא מנהג לבין התקיעות בראש השנה, שהן מצווה מן התורה[9], אולם מותר לבעל תוקע להתאמן בתקיעות בחדר סגור[10].
- מסתפרים ומכבסים ולובשים בגדים נאים לכבוד היום, להראות הבטחון בחסדי ה' שיוציא לצדק דיננו[11]
- יש הנוהגים לטבול במקווה[12].
- יש הנוהגים להתענות בערב ראש השנה עד חצות היום[13], על פי המדרש שמתענים גדולי הציבור והקב"ה מוחל לישראל שליש עוונותיהם[14]. ויש מן הראשונים שכתבו שאין להתענות, משום איסור חוקות הגויים שנהגו להתענות בערב חגיהם[15], ומטעם זה יש שכתבו להשכים לאכול לפני עלות השחר[16].
- יש הנוהגים להשתטח על קברי צדיקים[17] כדי לבקש רחמים בזכותם[18].
- יש להדליק נר שיבער לפחות 26 שעות, על מנת שאפשר יהיה לקחת ממנו אש להדלקת נרות בלילה השני של ראש השנה.
מנהגים נפוצים
- יהודים מתברכים זה מזה בברכת "שנה טובה", בפגישות פנים אל פנים, בטלפון, באיגרת שנה טובה ובדואר אלקטרוני וכו'. מנהג זה מתחיל כבר ימים אחדים לפני החג.
- ראשי הסגל הדיפלומטי בישראל מברכים את נשיא המדינה לרגל השנה החדשה[19].
- העיתונים בישראל יוצאים בגיליונות גדולים במיוחד, הכוללים סיכומים שונים של השנה החולפת בישראל, דברי ספרות ועוד. כאשר מונה גרשום שוקן לעורך "הארץ" הוא החל מסורת שנמשכה שנים רבות, של פרסום סיפור מאת ש"י עגנון בגיליון ערב ראש השנה ובגיליון ערב פסח מדי שנה.
לקריאה נוספת
- ש"י עגנון, ימים נוראים, הוצאת שוקן, 1998, הפרק "סדר ערב ראש השנה", עמודים מד-נב.
- הרב משה הררי, מקראי קודש - הלכות ראש השנה, ירושלים תשע"ג, פרק ב: הלכות ערב ראש השנה, עמודים ק - קכט
קישורים חיצוניים
- הרב מרדכי אליהו, ערב ראש השנה, באתר "ישיבה"
- הרב אליעזר מלמד, ערב ראש השנה, באתר "פניני הלכה"
- הרב דוד יוסף, הלכות ומנהגי ערב ראש השנה
הערות שוליים
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות קידוש החודש, פרק ז', הלכה א', שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תכח, סעיף א
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף פג עמוד א, שולחן ערוך, חושן משפט, סימן קצט, סעיף ג
- ^ ספר דברים, פרק ט"ו, פסוק א'
- ^ תוספתא שביעית פרק ח הלכה י, שולחן ערוך, חושן משפט, סימן סז, סעיף ל
- ^ חיי אדם סימן קלח,ה
- ^ של"ה מסכת יומא, חיי אדם כלל קלח, ח.
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקפא, סעיף ג ומשנה ברורה סעיף קטן כג
- ^ הרמ"א בשולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקפא, סעיף ג .
- ^ מגן אברהם תקפא, יד על פי הלבוש. ובמהרי"ל הלכות ימים הנוראים כתב טעם אחר כדי לבלבל השטן לחשוב שיום הדין עבר, והובא במטה משה.
- ^ משנה ברורה, סימן תקפ"א, סעיף קטן כ"ד בשם אליה רבה
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת ראש השנה, פרק א', הלכה ג' שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקפא, סעיף ד
- ^ הרמ"א בשולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקפא, סעיף ד .
- ^ מנהג אשכנז המובא בטור ושולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקפא, סעיף ב
- ^ ויקרא רבה, פרשה ל', מדרש תנחומא פרשת אמור פיסקא כב ופסיקתא פיסקא כז, לגירסת הראבי"ה חלק ב סימן תקכט, וראו בספר האגור סימן תתקכ
- ^ הגהות מימוניות, על שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:רמב"ם) אין הלכות א.משנה תורה לרמב"ם, ספר שופר, הלכות א, פרק א'.
- ^ המפה, על שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקפא, סעיף ב .
- ^ רמ"א בשולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקפא, סעיף ד , דיני חודש אלול, סעיף יג בקיצור שולחן ערוך
- ^ משנה ברורה
- ^
אנשי הסגל הדיפלומטי בישראל מברכים את יוסף שפרינצק ערב ראש השנה תשי"א. יומני כרמל ספטמבר 1950 (התחלה 2:05)