נצח והוד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
אין לראות דף זה כערך אנציקלופדי. יש לשכתבו באופן יסודי ולהתאימו לשאר ערכי המכלול.
דף זה יובא מאתר חב"דפדיה. ייתכן שהוא אינו מנוסח בצורה אנציקלופדית, ללא מקורות מסודרים, מחקר מקורי של חב"דפדיה או לא מובן כל הצורך לקורא. אתם מוזמנים לשכתב אותו, ולהשלים בו פרטי רקע חסרים.
אין לראות דף זה כערך אנציקלופדי. יש לשכתבו באופן יסודי ולהתאימו לשאר ערכי המכלול.
דף זה יובא מאתר חב"דפדיה. ייתכן שהוא אינו מנוסח בצורה אנציקלופדית, ללא מקורות מסודרים, מחקר מקורי של חב"דפדיה או לא מובן כל הצורך לקורא. אתם מוזמנים לשכתב אותו, ולהשלים בו פרטי רקע חסרים.


ספירות הנצח וההוד הם שני הספירות הראשונות מבין ספירות נה"י. שני ספירות אלו קשורות האחד בשני הן בתכונותם הדומות ובמיקומם הדומה במערכת הספירות, והן בפעולתם המשותפת. שני ספירות אלו נמשלות לרגליים המעמידות את הגוף[1]. כמו כן נקראים בשם "כליות יועצות" ו"תרין בעין" המבשלות את הזרע, כלומר את השפע שנשפע בספירת הספירת היסוד.

ענינם

ענין ספירות אלו הוא שהם התפשטות המידות. שספירות החג"ת הם עיקר המידות, וספירות נה"י הם ענפיהם והתפשטות שלהם.

ספירות נצח והוד נקראות בשם "בדי ערבות" שאין בהם לא טעם ולא ריח. שענינם הוא שעושה הדבר שכן כך הוסכם אצלו, ולא שיש לו טעם פנימי בדבר. וכך ספירת הנצח היא ענף של ספירת החסד, שענינה שעושה חסד מחמת שהוסכם אצלו להיות חפץ חסד וכבר נסתלק הטעם והשכל שהיה בזה, מאיזה טעם הסכים כן, רק נשאר ההסכם בלבד. ספירות נצח והוד נקראות בשם "ירכין" שהם "לבר מגופא".

אמנם, מבואר כי נצח והוד שרשם הוא מהספירת הכתר, שגבוה מן החג"ת ומן חכמה ובינה. ולכן הם בחינת רגלים, המעמידים את הגוף ואת הראש ונושאים את הראש. וגם לרפואת הראש הוא על ידי הרגל, שמשימין במים חמים וכדומה, לפי שיש גידי הראש ברגל כי נעוץ תחילתן בסופן.

ביחס לספירת היסוד

ספירות נצח והוד נקראות בשם "כליות יועצות" המבשלות את הזרע הנשפע בספירת היסוד.

בעולמות

הכלים של ספירות נצח והוד של עולם האצילות הוא שם צבא-ות. ענין שם זה הוא המשכת האלוקות לעולמות בי"ע שהם עולמות נפרדים ובהם צבאות של מלאכים. מספירות נצח והוד ומן שם צבא-ות נמשך ענין הנבואה. ולכן נזכר שם צבא-ות על ידי חנה תחילה, ומצוי הוא בספרי הנביאים.

הערות שוליים

  1. ^ שני ספירות אלו נקראות בפתח אליהו בשם "תרין שוקין".


סמל חבדפדיה.png
הערך באדיבות חב"דפדיה, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון GFDL