צבא-ות
ערך זה עוסק בכינוי לצְבָא-וֹת (נהגה גם צְבָקוֹת) הוא אחד משמותיו של אלוקים ביהדות. שם זה מופיע בנביאים ובכתובים החל מספר שמואל. בכל הופעותיו במקרא, הוא לא מופיע בפני עצמו, אלא כתוספת לשמות הוי"ה, אלקים או אדנות.
במקרא
הכינוי צבא-ות מופיע לראשונה בתחילת ספר שמואל, ובסך הכל מופיע 273 פעמים בתנ"ך בצירופים: ה' צְבָאֹ-ות (242), ה' אֱ-לֹהֵי צְבָאֹ-ות (12), ה' אֱ-לֹהֵי הַצְּבָאֹ-ות (3), ה' אֱלֹקים צְבָאֹ-ות (11), אֲדֹנָ' ה' אֱ-לֹהֵי הַצְּבָאֹ-ות (1), ה' אֱלֹקים צְבָאֹ-ות (4), אֱלֹקים צְבָאֹ-ות (2). לפי חלק מהפרשנים הכינוי מופיע גם בפני עצמו מספר פעמים.[1]
הכינוי אינו מופיע כלל בחמישה חומשי תורה ובספרים יהושע ושופטים, ועל כך אמרו חז"ל כי את השם צבא-ות חידשה חנה: ”אמר רבי אלעזר מיום שברא הקב"ה את עולמו לא היה אדם שקראו להקב"ה צבא-ות, עד שבאתה חנה וקראתו צבא-ות” (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ל"א עמוד ב').
משמעות
חז"ל נחלקו מהי משמעות הכינוי. לדעת רבי יוסי פירוש הכינוי צבא-ות הוא 'א-לוהי צבא-ות ישראל' ולדבריו המילה צבא-ות נסובה על ישראל ולא על האלוקים.[2] ריש לקיש מפרש את המילה כהלחם של צבא-אות – אות הוא בצבא שלו, כלומר שהאלוקים מיוחד וניכר גם בין המלאכים.[3] יש שחילקו בין מקומות שבהם מופיע הכינוי בסמיכות כמו 'אלוקי צבא-ות' – שאז פירושו 'אלוקים של הצבא-ות', לבין מקומות שבהם מוזכר בפני עצמו כמו 'אלוקים צבא-ות' שאז הוא כינוי לאלוקים.[4] גם בתרגום תהילים מתורגם אלוקי צבא-ות – 'א-להא על כל חיילי מרומא'[5] – אלוקים על כל צבא השמיים, ו'אלוקים צבא-ות' אינו מתורגם.[6] במדרש רבה מבואר שאלוקים מכונה 'צבא-ות' כאשר הוא עושה מלחמה ברשעים.[7] באבות דרבי נתן מוצעים פירושים נוספים: "צבא-ות – שכל הצבא-ות לו. צבא-ות – שלו כל הצביונות. צבא-ות – שהוא צבא על כל צבאיו. צבא-ות – שהכל צבויים בו. צבא-ות – שכל המצוות בו.[8]
הרד"ק כתב ש'צבא-ות' פירושו 'אדון צבא השמיים',[9] יש שפירשו שהכוונה אדון על צבא המלאכים.[10] יש שפירשו צבא-ות מלשון 'רצון',[11] (צבי בארמית = רוצה) ויש שפירשו מלשון הסתר.[12]
בהלכה
לדעת רבי יוסי ש'צבא-ות' הוא כינוי לישראל אין בשם זה קדושה, ולכן מותר למוחקו, והנשבע או המקלל בו אינו נחשב כנשבע ומקלל בשם. לדעת חכמים שם זה קדוש כשאר השמות, ואסור למוחקו. בעל הלכות גדולות, רב סעדיה גאון והרשב"א פסקו כרבי יוסי. רבינו חננאל, הרי"ף והרמב"ם פסקו כחכמים. לדעת בעל ספר האשכול, גם לפוסקים כחכמים אין בשם קדושה כאשר הוא נזכר בסמיכות כמו 'אלוקי צבא-ות', כי שם משמעותו חולין.[4]
משום כך, רבים נוהגים שלא להזכיר שם זה כצורתו, אלא לשנות ל"צבקות" וכדומה, כדי לא להוציא שם שמים לבטלה. אולם, בעבר לא היה נהוג להחמיר בכך כלל. כדי להסביר מנהג זה, סבר הרב אברהם דוד הורביץ שאפילו לשיטת חכמים ישנו איסור רק במחיקת שם זה, אך מותר להזכירו אף שלא לצורך,[13] והסכימו עמו הרב שלמה זלמן אוירבך,[14] והרב שמואל וואזנר.[15] הרב מנשה קליין סבר כי יש לחלק בין מקרים שהשם נזכר לאחר שם אחר, כגון "ה' צבא-ות", שאז הוא ודאי שם קודש שאסור להזכירו לבטלה, לבין מקרים בהם הוא נזכר לבדו, שאז אם אינו מתכוון בפירוש להזכיר שם ה', אינו נחשב שם ומותר להזכירו לבטלה.[16] מאידך, יש סוברים שאכן אסור לומר צבא-ות ויש לשנות ל'צבקות' וכדומה.[17]
לקריאה נוספת
- דוד יצחקי, שיטות הקדמונים אם צבא-ות הוא שם קודש או חול או לפעמים קודש ולפעמים חול, קובץ תורני אור ישראל גיליון לה' עמודים ריט – רכג, באתר היברובוקס
- שמעון ויסברג, קנאת ה' צבקות בתוך 'פתשגן כתב הדת' שמות עמודים 338–547, בני ברק ה'תשע"ב, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- משה יחיאל הלוי אפשטיין, אש דת חלק ו' פרק חמישי, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ התרגום לשיר השירים מפרש את הפסוק הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִַם בִּצְבָאוֹת (מגילת שיר השירים, פרק ב', פסוק ז') כשם קודש ולא כפירוש המקובל – נקבות הצבי. גם את הפסוק מַלְכֵי צְבָאוֹת יִדֹּדוּן (ספר תהילים, פרק ס"ח, פסוק י"ג) יש שפירשו ככינוי לאלוקים, ראו פירוש 'עיטור סופרים' למסכת סופרים פרק ד' הלכה ב', באתר היברובוקס
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבועות, דף ל"ה עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף ט"ז עמוד א'
- ^ 4.0 4.1 ספר האשכול מהדורת אלבק עמוד 165, באתר היברובוקס
- ^ תרגום על ספר תהילים, פרק פ"ט, פסוק ט'
- ^ תרגום על ספר תהילים, פרק נ"ט, פסוק ו' ועוד.
- ^ שמות רבה, פרשה ג', פסקה ו'
- ^ אבות דרבי נתן נוסח ב' פרק לח'
- ^ פירוש הרד"ק לתהילים סט' ז'. המונח 'צבא השמיים' מתייחס בדרך כלל לכוכבים
- ^ אברהם אזולאי, אור החמה על זוהר בראשית, באתר היברובוקס
- ^ שמעון לביא, כתם פז חלק א', באתר היברובוקס
- ^ פנחס וולף, אבני כיס, באתר היברובוקס
- ^ אברהם דוד הורביץ, קניין תורה בהלכה חלק ג' סימן קי', באתר היברובוקס
- ^ הליכות שלמה תפילה פרק כב הערה 32, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- ^ שמואל וואזנר, שבט הלוי חלק ט' תשובה רי"ז, באתר היברובוקס
- ^ מנשה קליין, משנה הלכות חי"ג סימן קצ"ח, באתר היברובוקס
- ^ ראו שמעון ויסברג בקונטרס 'קנאת ה' צבקות' המצוין להלן
