רצח אנואר סאדאת
 | ||||||||||||||
| קברו של סאדאת באנדרטת החייל האלמוני בקהיר | ||||||||||||||
| תאריך הסכסוך | 6 באוקטובר 1981 | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | קהיר | |||||||||||||
| עילה | סכסוך פוליטי | |||||||||||||
| תוצאה | מות סאדאת | |||||||||||||
| ||||||||||||||
רצח אנואר סאדאת אירע ב-6 באוקטובר 1981 במהלך מצעד הניצחון השנתי, שנערך בקהיר בירת מצרים לציון חגיגת מבצע בדר, שבמהלכו חצה צבא מצרים את תעלת סואץ והחזיר חלק קטן מסיני (שהיה נתון בשליטת ישראל) בראשית מלחמת יום הכיפורים. פתווה שאישרה את ההתנקשות בנשיא מצרים אנואר סאדאת, ניתנה בידי עומר עבד אל-רחמן, איש דת מוסלמי, שהורשע בארצות הברית שנים לאחר מכן על חלקו בפיגוע במגדלי התאומים ב-1993.
הרצח בוצע על ידי ארבעה פעילי הג'יהאד האסלאמי המצרי, ששירתו כחיילים בצבא מצרים.
רקע
_-_The_Triple_Handshake.jpg)
בעקבות ביקור נשיא מצרים סאדאת בישראל וחתימתו על הסכמי קמפ דייוויד, שהובילו לחתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים, הופנה זעם רב אל סאדאת ברחוב המצרי ובעולם הערבי. בעקבות כך גם הושעתה חברות מצרים בליגה הערבית. בשנות כהונתו כנשיא פעל סאדאת בשונה מקודמו בתפקיד גמאל עבד אל נאצר, ואישר שחרור נרחב של אנשי האחים המוסלמים מבתי הכלא, במסגרת מהפכת התיקונים תוך ניסיון לשלבם בחברה המצרית, בחודשיו האחרונים כנשיא החלו התקוממויות עממיות כנגד, אך הוא דחה את הטענות בנוגע להתקוממויות, וטען כי מדובר בגורמי חוץ הרוצים לערער את שלטונו. ביוני 1981, לאחר ניסיון הפיכה צבאית כושל בראשות אבו אל-זומאר (אנ'), החל סאדאת בגל מעצרים נרחבים של חברי האופוזיציה ומתנגדיו.
ההתנקשות
ב-6 באוקטובר 1981 נערך מצעד ניצחון בקהיר לציון יום השנה השמיני לחציית תעלת סואץ במסגרת מבצע בדר. סאדאת היה מאובטח על ידי שמונה שומרי ראש, ותחת מעטפת הגנה רחבה. התהלוכה הצבאית הייתה צריכה להיות בטוחה ללא משתתפים חמושים, בשל כללי הבטיחות, האוסרים על החיילים במיצג לנוע עם נשק חי. במהלך המצעד חלפו מטוסי מיראז של חיל האוויר המצרי מעל הצופים, ופלטו פסי צבע כחלק מהתצוגה. דבר זה הסיח את הקהל אשר הביט לשמים. באותה העת כוחות הקרקע של הצבא המצרי, חיילים ומשאיות אשר גררו ארטילריה כתצוגת ראווה, התקרבו אל אזור הצפייה והטריבונה בו נכח הנשיא סאדאת. משאית אחת הכילה את כיתת המתנקשים בראשותו של סגן ח'אלד איסלמבול. כאשר חלפה המשאית על פני הטריבונה שבה ישבו הצופים, פקד איסלמבול על הנהג לעצור באיומי נשק. משם ירדו המתנקשים, ואיסלאמבול התקרב לסאדאת עם שלושה רימוני יד חבויים מתחת לקסדתו. סאדאת קם על מנת לקבל את ההצדעה (אחיינו של אנואר, טלעת אל סאדאת, אמר מאוחר יותר, ”הנשיא חשב שהרוצחים היו חלק מההצגה כאשר הם התקרבו לירי, ולכן הוא הצדיע להם”). מיד לאחר שהגיע למרחק של כ-15 מטרים מהטריבונה, זרק איסלאמבול את שלושת הרימונים שלו לכיוונו של סאדאת, אך רק אחד מהם התפוצץ. אז החל איסלאמבול בריצה חזרה לכיוון המשאית. לאחר מכן, שלושת המתנקשים הנוספים זינקו מהמשאית. תוך שהם יורים ללא אבחנה בעזרת רובי קלשניקוב לתוך היציעים עד אשר אזלה התחמושת שלהם ואז ניסו לברוח. אחרי שסאדאת נפגע ונפל ארצה, זרקו אנשים כיסאות סביבו, כדי להגן עליו מפני פגיעה נוספת.
ההתקפה נמשכה כשתי דקות. סאדאת ועשרה אחרים נהרגו באירוע, או שסבלו מפצעים קטלניים ונפטרו מאוחר יותר, בהם שגריר קובה במצרים, הגנרל העומאני והבישוף הקופטי הראשי. עשרים ושמונה בני אדם נפצעו, ביניהם סגן נשיא מצרים חוסני מובארכ, שר ההגנה האירי, ג'יימס טולי, מאבטח שב"כ שאבטח את השגריר הישראלי[1] וארבעה קציני קישור צבאיים. כוחות הביטחון קפאו לרגע, אך הגיבו תוך 45 שניות. השגריר השוודי אולוב טרנסטרום שהיה סמוך לסאדאת הצליח להימלט ללא פגע. אחד מהמתנקשים נהרג בזירה, ושלושת האחרים נפצעו ונאסרו. סאדאת הועבר לבית חולים הצבאי בקהיר, שם טופל בידי 11 רופאים. הוא מת מפצעיו כמעט שעתיים לאחר שנלקח לבית החולים. מותו של סאדאת יוחס ל"זעזוע עצבי אלים ודימום פנימי בחלל החזה, שם נקרעה הריאה השמאלית וכלי הדם העיקריים שמתחתיה".
לאחר מותו
לאחר מותו מונה באופן זמני לתפקיד נשיא מצרים, יושב ראש הפרלמנט המצרי סופי אבו טאלב, אך לאחר כשמונה ימים מונה סגן הנשיא חוסני מובארכ לתפקיד הנשיא. בהלווית סאדאת השתתפו נציגי מדינות רבות, ביניהם גם מנחם בגין ושלושה נשיאי ארצות הברית לשעבר. אולם, מקרב חברות הליגה הערבית שלחו רק סומליה, עומאן וסודאן נציגים. ג'עפר נומיירי, נשיא סודאן, היה מנהיג המדינה הערבי היחיד שהשתתף בהלוויה.
גורל המתנקשים
המתנקש נעצר מיד לאחר הרצח וכן נעצרו 23 קושרים נוספים. כולם הועמדו לדין בפני בית משפט צבאי. איסלמבולי ו-3 קושרים נוספו נידונו למוות והוצאו להורג בפני כיתת יורים ב-15 באפריל 1982. בעקבות הוצאתו להורג הכריז שליט איראן על איסלמבולי כשהיד.
קישורים חיצוניים
- הווידאופדיה: רצח אנואר סאדאת, באתר (מאקו)
- "בוגדים! התקיפו!" רצח סאדאת, השבוע לפני, באתר (ynet)
- פסח מלובני, להשתלט על מצרים: הערכה כי האיראנים עמדו מאחורי רצח הנשיא המצרי המנוח אנואר סאדאת, באתר IsraelDefense, תאריך 19/02/2021
הערות שוליים
- ^ דובר השב"כ, חילוץ שגריר ישראל במצרים מאזור ההתנקשות בנשיא סאדאת, ההתנקשות בסאדאת, 5 באוקטובר 1981
