נשים קטנות
ערך זה עוסק בספרה של לואיזה מיי אלקוט. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו | מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | לואיזה מיי אלקוט |
| שפת המקור | אנגלית |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה | 1868 |
| מספר עמודים | 467 (מהדורה ראשונה) |
| הוצאה בעברית | |
| הוצאה | הוצאת י. צ'צ'יק (מהדורה ראשונה) |
| תאריך | 1954 (מהדורה ראשונה) |
| תרגום | שלמה ערב (מהדורה ראשונה) |
| מהדורות נוספות | |
| תאריך מהדורות נוספות | ראה מהדורות בעברית |
נשים קטנות (באנגלית: Little Women) הוא ספרה המפורסם ביותר של לואיזה מיי אלקוט. הספר מגולל את קורותיה של משפחה בקונקורד, עיירה סמוכה לבוסטון שבמסצ'וסטס בארצות הברית. הסיפור מתרחש בזמן מלחמת האזרחים האמריקנית ולאחריה. גיבורותיו הן ארבע האחיות - מרגרט (מג) הבכורה, שחלומה הוא להקים משפחה ולקחת חלק בחברה הגבוהה, ג'וזפין (ג'ו) המרדנית והפרועה, שחלומה הוא להיות סופרת עצמאית וחופשייה, אליזבת' (בת') המוזיקלית, הצייתנית וטובת הלב, ואיימי הצעירה ביותר והמפונקת ביותר, שחלומה להיות ציירת ולחיות חיי מותרות.
בגוף הספר מתייחסת אליו המספרת כאל ״דרמה משפחתית״. ניתן לראות בספר רומן חניכה נשי, והוא מסווג לרוב כרומן אוטוביוגרפי או אוטוביוגרפי למחצה[1][2], שבו אלקוט ביססה את דמותה של ג׳ו על עצמה.
הספר תורגם לשפות רבות וזכה לעיבודים רבים לקולנוע, טלוויזיה, רדיו, קומיקס ועוד.
רקע לכתיבת הספר
בשנת 1868, המליץ ללואיזה מיי אלקוט תומאס ניילס, המוציא לאור שלה, לכתוב ספר על בנות שיפנה לקהל קוראים רחב[3]. אלקוט התנגדה תחילה, והעדיפה לפרסם אוסף של סיפורים קצרים שכתבה. ניילס לחץ עליה לכתוב קודם את הספר על הבנות ולשכנועה נעזר באביה, עמוס ברונסון אלקוט, שקרא לה גם הוא לעשות זאת[3].
במאי 1868, כתבה אלקוט ביומנה: "ניילס, שותפו של רוברטס, ביקש ממני לכתוב ספר בנות. אמרתי שאנסה."[4] אלקוט קבעה את התרחשות הרומן שלה בבית אורצ'רד הדמיוני, שנושא את שם מקום מגוריה בעת כתיבת הרומן: בית אורצ'רד בקונקורד, מסצ'וסטס[3]. מאוחר יותר כתבה בזכרונותיה שהיא לא חשבה שהיא יכולה לכתוב ספר מוצלח לבנות ולא נהנתה לכתוב אותו[5]. "אני ממשיכה לדשדש משם", כתבה ביומנה, "אם כי אני לא נהנית מסוג זה של דברים"[4].
בחודש יוני באותה השנה, שלחה אלקוט את תריסר הפרקים הראשונים לניילס, ושניהם הסכימו כי אלה היו משעממים. אבל אחייניתו של ניילס, לילי אלמי, קראה אותם ואמרה שנהנתה מהם[5]. כתב היד השלם הוצג לכמה בנות, שהסכימו שזה היה "נפלא". אלקוט כתבה "הן המבקרות הטובות ביותר, כך שאני בהחלט צריכה להיות מרוצה."[4] היא כתבה את "נשים קטנות" "במהירות שיא בשביל הכסף"[6], אך הצלחתו המידית של הספר הפתיעה גם אותה.
לדברי מבקרת הספרות שרה אלברט, במונח "נשים קטנות", התכוונה אלקוט למשמעותו הדיקנסית; הוא ייצג את התקופה בחייה של אישה צעירה שבו ילדות ונערות היו "חופפות" עם נשיות צעירה. כל אחת מהאחיות מארץ', גיבורות העלילה, עברה חוויה מחרידה שמזכירה לה ולקורא כי "תום הילדות" היה בעבר, וכי "בעיית האישה הבלתי נמנעת" היא כל מה שנשאר[6]. מבטים אחרים מצביעים על כך שהכותרת נועדה להדגיש את נחיתותן של נשים בהשוואה לגברים, פירוש מוקשה לאור יציאת הספר "גברים קטנים" על ידי אותה מחברת ממש. לחלופין, שם זה נועד לתאר את חייהם של אנשים פשוטים, "לא חשוב" במובן החברתי[7].
מהדורות בעברית
- תרגם שלמה ערב, צייר אלברט דה מי ז'וסה, הוצאת י. צ'צ'יק תל אביב, 467 עמודים, 1954. הודפס שוב בשנת 1979 בהוצאת יבנה, ובשנת 2001 בהוצאת י. אורנשטיין.
- תרגם חיים תדמון, הוצאת ש. פרידמן תל אביב, 104 עמודים, 1962.
- תרגמה עליזה נצר, הוצאת מ. מזרחי תל אביב, 48 עמודים, 1967.
- תרגם אליעזר כרמי, הוצאה מעובדת לילדים, הוצאת רביבים תל אביב, 28 עמודים. 1980.
- תרגמה טלי נתיב-עירוני, הוצאת כתר ירושלים, 519 עמודים, 1992. הודפס שוב בשנים 1993 ו-2014.
- תרגמה שולה מודן, מקוצר לילדים, הוצאת מודן תל אביב, 96 עמודים, 1995.
- תרגום בינה אופק, הוצאת עופרים תל אביב, 135 עמודים, 1997.
- תרגם עשי וינשטיין, הוצאת קוראים קריית גת, 93 עמודים, 2001.
- תרגום איטלה רימיני, איורים ג'ינטה, הוצאת דני ספרים תל אביב, 32 עמודים, 2002.
- תרגמה שרון פרמינגר, אייר לואיס ג'מבור, הוצאת משכל תל אביב, 636 עמודים, 2011
עיבודים
קולנוע
מלבד הגרסאות האילמות בשנת 1917 ו-1918, נשים קטנות עובד לקולנוע חמש פעמים נוספות: על ידי ג'ורג' קיוקור ב-1933, מרווין לרוי ב-1949, גורדון הסלר ב-1978, גיליאן ארמסטרונג בשנת 1994 וגרטה גרוויג ב-2019.[1]
טלוויזיה
ה-BBC הפיק ארבעה עיבודים טלוויזיוניים לספר: האחד בשנת 1950, בשנת 1958 ובשנת 1970. בדצמבר 2017 שודרה מיני-סדרה בשלושה פרקים בהפקת ה-BBC בהשתתפות אמילי ווטסון, מייקל גמבון ואנג'לה לאנסברי.
ב-1978 שודרה מיני-סדרה בשני חלקים, "נשים קטנות", בכיכובה של סוזן דיי בתפקיד ג'ו מארץ'.
בשנות השמונים הספר עובד שוב לטלוויזיה, הפעם ביפן, בגרסת האנימה. הראשונה, "Little Women" שודרה ב-1981, והשנייה - "Tales of Little women" שיצאה בשנת 1987 ושודרה בישראל בטלוויזיה החינוכית בתחילת שנות התשעים תחת השם "נשים קטנות".
מחזות זמר ואופרה
המחזמר "נשים קטנות" עלה בברודוויי בשנת 2005, ולאחר מכן יצא לסיור הופעות ברחבי ארצות הברית. ההצגה עלתה גם בסידני, אוסטרליה, ב-2008
אופרת יוסטון גרנד הזמינה וביצעה את האופרה "נשים קטנות" ב-1998, והביצוע אף שודר ברדיו ברשת NPR בארצות הברית. האופרה שודרה בטלוויזיה ב-2001, וכבר עלתה בבתי אופרה נוספים מאז הבכורה.
במה
גרסאות בנות מערכה אחת[8] כבר הופקו בארצות הברית, בריטניה, איטליה, אוסטרליה, אירלנד, סינגפור מאז 2010.
מרישה צ'מברלין גם יצרה עיבוד למחזה באורך מלא[9].
וידאו בלוג
עיבוד מודרני של הרומן, שכותרתו "מכתבי משפחת מארץ'", הופק על ידי Cherrydale productions ומופץ על ידי Pemberly Digital ב-YouTube. ההרצה המקורית החלה ב-25 בדצמבר 2014.
תסכית רדיו
ב-4 בספטמבר 2012 יצאה גרסת שמע מומחזת בהפקת Focus ב-Family Radio Theatre[10].
רומן גרפי
בשנת 2019 יצא בעברית הרומן הגרפי ״מג, ג׳ו, בת׳ ואיימי״ בהשראת הספר. הרומן מתאר את חיי משפחת מארץ׳ בברוקלין המודרנית, כאשר אבי המשפחה חייל בצבא ארה״ב המשרת מחוץ לארה״ב. הרומן הגרפי מתאים לחלק הראשון של הספר.
ראו גם
לקריאה נוספת
- שי רודין, "'אל תסתגרי רק מפני שאת אשה': על פמיניזם רדיקלי, ליברלי ומטריאליסטי ברומן נשים קטנות ללואיזה מיי אלקוט". ספרות ילדים ונוער, חוברת 133, יולי 2012, עמ' 56–75.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: נשים קטנות |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נשים קטנות |
- לואיזה מיי אלקוט, נשים קטנות, בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- לואיזה מיי אלקוט, פותחים ספר: נשים קטנות, באתר הארץ, 12 בינואר 2011
- אריאנה מלמד, מה נשים רוצות?, באתר ynet, 30.01.04
- נטע גורביץ', ספר משלך, באתר ynet, 18 בינואר 2011
- לילך וולך, על נשים ועל בנות: על התרגום החדש של "נשים קטנות", באתר וואלה!, 7 בפברואר 2011
- אריאנה מלמד, אשה בורחת מתקופה, באתר ynet, 16 בפברואר 2011
- מאשה צור-גלוזמן, "נשים קטנות" מאת לואיזה מיי אלקוט, כנגד ארבע בנות, באתר הארץ, 9 במרץ 2011
- מרית בן ישראל, על הספר הזה, "נשים קטנות", אוגוסט 2014
הערות שוליים
- ^ Cullen Sizer, Lyde (2000). The Political Work of Northern Women Writers and the Civil War, 1850-1872. Univ of North Carolina Press. p. 45. ISBN 9780807860984.
- ^ Reisen, Harriet (2010). Louisa May Alcott: The Woman Behind Little Women. Macmillan. ISBN 9780312658878.
- ^ 3.0 3.1 3.2 Cheever, Susan (2011). Louisa May Alcott: A Personal Biography. Simon and Schuster. ISBN 978-1416569923.
- ^ 4.0 4.1 4.2 Madison, Charles A. (1974). Irving to Irving: Author-Publisher Relations 1800–1974. New York: R. R. Bowker Company. ISBN 0-8352-0772-2.
- ^ 5.0 5.1 Matteson, John (2007). Eden's Outcasts: The Story of Louisa May Alcott and Her Father. New York: W. W. Norton & Company. ISBN 978-0-393-33359-6.
- ^ 6.0 6.1 Elbert, Sarah (1987). A Hunger for Home: Louisa May Alcott's Place in American Culture. New Brunswick: Rutgers University Press. ISBN 0-8135-1199-2.
- ^ Little Women-Foreword. HarperCollins UK. 2010. p. vi. ISBN 9780007382644.
- ^ Murphy, Gerald P. "Little Women". Lazy Bee Scripts.
- ^ "Little Women (full-length)". Playscripts.com.
- ^ "Little Women (Audio Drama) by Focus on the Family Radio Theatre on iTunes". iTunes.