נתמר הלל
נתמר הלל טרונך סלם (באמהרית: אנט-מר טירונך; נולדה ב-1964) היא עולה מאתיופיה, עובדת סוציאלית, ואחת מחוקרי פרשת הדם בוועדת נבון[1]. הדליקה משואה בערב יום העצמאות ה-43 למדינת ישראל.
ביוגרפיה
נתמר הלל נולדה בשנת 1964 במחוז גונדר שבמדינת אמהרה (צפון אתיופיה) לאם טגן אבבה והאב סלאם (מגשר וסנגור של יהודים בבית המשפט), היא גדלה במשפחה יהודית והייתה השנייה מבין תשעה ילדים. בשל ריבוי הבנים במשפחה קיבלה מאמה את השם אנט-מר שפירושו הראשון "תסלח לאמא" ופירושו השני "אמא מתוקה כמו דבש". האזור בו היא ומשפחתה התגוררו בתוך גונדר נקרא "צדא" ובאזורם היו יהודים בלבד, באזור המשפחות היו עובדות את האדמה ולכל משפחה היה שטח חקלאי גדול.[2]
בראיון סיפרה הלל כי הנוצרים שהיו גרים כקילומטר ממנה היו מכנים אותה ואת שכניה "פאלשים". משפחתה המורחבת של הלל הייתה נפגשת תמיד בחגים והיה נהוג שכל הילדים עוזרים למשפחה, תפקידה של הלל בתור בת היה לעזור לאמה בהבאת מים מהבאר, בישולים, ניקיון וטיפול באחים הקטנים. כבר בגיל חמש הייתה מכינה הלל אינג'רה, לומדת מאמה איך לבשל ולהכין כלים (אגלגיל) להכנת אוכל ולשמירת תכשיטים, בגדים ועוד.[2]
מאביה למדה לקרוא ולכתוב וכאשר נפתח באזור בית הספר של ארגון אורט הלל המשיכה בו את לימודיה, תחילה למדו מתחת לעץ וכשסיימה את כיתה ג' בית הספר כבר היה בנוי. הוריה של הלל התעקשו כי עליה לסיים לימודיה טרם תתחתן, על אף מספר הצעות שקיבלה הלל מבנים באתיופיה. את כיתה ז' החלה הלל בבית הספר בעיירה אזזו ושכרה שם דירה עם אחיה. למען בטחונה האישי הקפידה שלא לצאת מביתה לבד. בבית הספר נאלצה להסתיר את היותה יהודית בשל האנטישמיות ששררה באזור ולעיתים אף התלוותה עם חבריה הנוצרים לכנסייה.[2]
כשמפלגת הדרג הדיחה את הקיסר היילה סלאסי ותפסה את השלטון, היו בעם חילוקי דעות רבים, וקרעים פוליטיים אפילו בקרב משפחות או קבוצות חברים, באותה התקופה הצטרפה הלל בסתר לארגון המורדים איהאפה (Ehapa)[2].
החיים בישראל
בגיל 17 הלל עלתה לבדה ארצה והחלה ללמוד בפקולטה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב. לפרנסתה עבדה במכינה לעולים ושם הכירה את בעלה לעתיד ארי (אהרון) הלל (בנו של חבר הכנסת שלמה הלל) שעמד להחליפה במקום העבודה. שש שנים לאחר שעלתה לארץ סיימה תואר בעבודה סוציאלית ובגיל 26 נישאה לארי הלל.[3]
הלל עובדת כיועצת בכירה ועובדת סוציאלית במנהל לחינוך התיישבותי ועליית הנוער ביחידה הקלינית באגף הפסיכו-סוציאלי. ביחידה זו היא מבצעת איבחונים קליניים, מדריכה עובדים סוציאליים ומלווה צוותים חינוכיים בפנימיות שונות. בעבודתה היא מצאה פתרונות לבעיות הנובעות מפערי התרבות והחינוך, בעיקר בקרב בני נוער. בין השאר, היא מעבירה במרכזי חינוך ברחבי הארץ סדנאות מבוקשות וקורסים על הפחד מהשונה וגזענות. הלל כיהנה בוועדות ציבוריות שונות אשר תפקידן לקדם את העדה האתיופית ולמנוע בעיות של פשיעת נוער בקרב העדה.[4]
כאשר נחשפה פרשת דם הייתה הלל חברה בוועדת נבון שדנה בהשמדת תרומות הדם של אתיופים וצאצאיהם על ידי בנק הדם, בשל הפחד שזה הוא אינו 'דם בטוח'.[1]
בערב יום העצמאות ה-43 למדינת ישראל נבחרה הלל להדליק משואה אותה הקדישה לכל משפחות העולים ולמיזוג וקבלת העדות השונות בארץ ישראל.[5]
ב-1999 חיברה והנחתה הלל, יחד עם אברהם היימן את "לדבר על הטראומות"; טיפול קבוצתי למען יוצאי אתיופיה.[6]
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 נתמר הלל, הוועדה לבירור פרשת תרומות הדם של עולי אתיופיה: דין וחשבון, משרד ראש הממשלה, תשנ"ו-1996, עמוד 30, סעיף 3, עמוד 33–34, סעיף 7, תת-סעיף הפן הציבורי.
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 נתמר הלל טרונך סלם, באתר זכרונות מאתיופיה
- ^ ארכיון מעריב, כתבה: צדיקה כנתמר, באתר www.makorrishon.co.il
- ^ דיון בכנסת - מסגרות הטיפול והתמיכה בבני הנוער חסרי העורף המשפחתי המתגוררים בפנימיות - לרגל יום העובד הסוציאלי הבינלאומי, באתר oknesset.org
- ^ נתמר הלל הדלקת משואה, נבדק ב-2022-04-26
- ^ לדבר על הטראומות : טיפול קבוצתי ליוצאי אתיופיה - רקע, התנסות, תוצאות ומסקנות / הנחו וחיברו נתמר הלל ואברהם היימן ; כתבה וערכה ניבי דיין | הלל, נתמר (היימן, אברהם (פסיכולוג) | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- פעילות חברתיות ישראליות
- עובדים סוציאליים ישראלים
- ביתא ישראל
- פעילים חברתיים ישראלים
- עובדות סוציאליות ישראליות
- משיאי משואה ביום העצמאות: 1991
- ישראלים ילידי אתיופיה
- ישראליות ילידות אתיופיה
- עולות בשנות ה-1980
- עולים בשנות ה-1980
- יועצים ישראלים
- יועצות ישראליות
- בוגרות אוניברסיטת תל אביב
- בוגרי אוניברסיטת תל אביב
- ישראליות שנולדו ב-1964
- ישראלים שנולדו ב-1964