סארי (בגד)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: חוסר דיוק בפרטים, טעויות וטענות לא נכונות.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: חוסר דיוק בפרטים, טעויות וטענות לא נכונות.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.

סארי הוא בגד הודי מסורתי לא תפור אלא נכרך על הגוף מיריעת בד מלבנית שאורכה בין 4.5 ל 9 מטרים, ורוחבה הוא בין 60 ל-120 ס"מ. היא נכרכת מעל חולצה וחצאית או מכנסיים הכריכה מתחילה במותן עוברת מעל כתף אחת ונכרכת סביב יתר הגוף, המכוסה כול על ידי הסארי. הסארי נעטף פעם אחת סביב הגוף, ואז מקפלים את רובו קדימה ואחורה בקפלי אקורדיון ודוחפים אותו פנימה לתוך המותניים בחזית. החלק האחרון של הבד עוטף את הגוף ומושלך מעל כתף שמאל.

בעבר היה נהוג ללכת גם עם סארי שאורכו 9 מטרים, שבחלקו התחתון נכרך בין הרגליים כמכנס.

ניתן למצוא את הסארי במגוון רחב של בדים, סינתטיים וטבעיים ושלל גוונים ודוגמאות. הבד הוא בדרך כלל דק מאוד משום שרב השנה חם בהודו, ובתקופת המונסון ובחודשים שלפניה הטמפרטורות מגיעות למעל 40 מעלות צלזיוס ברב תת-היבשת ההודית. סארי עולה בין 150 רופיות (כ-15 ש"ח) לבד כותנה או לבד סינתטי פשוט עם הדפס, ועד לעשרת אלפים רופיות (כ-1000 ש"ח) ויותר לסארי ממשי עם רקמה עבודת יד.

כיום עדיין לובשות נשים רבות בהודו ובנפאל את הסארי, אף שצעירות רבות מעדיפות את השלוואר קמיז, הכולל טוניקה, מכנס וצעיף. באירועים חגיגיים ילבשו הנשים סארי יוקרתי ממשי.

בדרום קראנקטה ישנו אזור שבו נהוג ללבוש את הסארי הפוך, כך שקצה הסארי מושלך קדימה ולא לאחור.

ישנו אף נוהג, שנשים לבושות בסארי אדום הן נשים נשואות ואלה הלבושות בלבן הן אלמנות.

מיחזור משביח לבד הסארי

בגלל גודלו והעבודה הרבה הכרוכה ביצירת הבד ויופיו, אין זורקים בד שנפגם, אלא ממחזרים אותו. למשל בבנגלדש נהוג לתפור שכבות של סארי זו על גבי זו [1], לתפור/לרקום בתכים שונים שיטת קנטה. ולהפכם לשמיכות דקות או פיסות כריות דקות.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Kantha Embroidery, UTSAVPEDIA (באנגלית)
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0