סוויסלץ' (מחוז מוהילב)
| מדינה |
 בלארוס |
|---|---|
| מחוז |
 מוהילב |
| מחוז משנה | אסיפוביצ'י |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 678[1] (2009) |
| אזור זמן | UTC +3 |
סוויסלץ' (בבלארוסית: Свiслач (מידע • עזרה); בפולנית: Świsłocz, שוויסלוץ'; ברוסית: Свислочь, סוויסלוץ'; מכונה לעיתים ביידיש: סוויסלאָוויטש, סוויסלוביץ') היא עיירה במחוז משנה אסיפוביצ'י במחוז מוהילב בבלארוס. העיירה נמצאת במקום בו נשפך נהר סווסלץ' אל נהר ברזינה, כ-25 קילומטרים צפון-מזרחית לעיר אסיפוביצ'י וכ-150 קילומטרים דרום-מערבית לבירת המחוז מוהילב. בעיירה מתגוררם 678 תושבים (נכון ל-2019).[1]
היסטוריה
ההתיישבות במקום החלה באזור המאה ה-12, אז נבנתה במקום טירה ועיירה, שהפכה למרכז אזורי בתוך הדוכסות הגדולה של ליטא. העיירה הותקפה ונחרבה בהתקפות של טטרים ושל נסיכות מוסקבה במאה ה-16. במאה ה-17 סוויסלץ' עברה לבעלותם של אצילי משפחת רדזיוויל.[2]
לאחר חלוקת פולין ב-1793 האזור נכלל בשטחי האימפריה הרוסית, כחלק מפלך מינסק. בעיירה התקיימו ירידים פעמיים בשנה.[2]
ב-1918, בסוף מלחמת העולם הראשונה, האזור נכבש לזמן קצר על ידי הקיסרות הגרמנית. לאחר מכן היה חלק מהרפובליקה העממית של בלארוס קצרת הימים וכעבור זמן קצר הפך לחלק מהרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הבלארוסית במסגרת ברית המועצות. למשך שנים ספורות סוויסלץ' הייתה בירת מחוז משנה.[2]
ב-29 ביוני 1941,[2] במסגרת מבצע ברברוסה, סוויסלץ' נכבשה על ידי כוחות גרמניה הנאצית, והייתה תחת שלטון גרמני עד ששוחררה על ידי הצבא האדום ב-17 ביולי 1944.[3][4]
הקהילה היהודית
העדויות הראשונות לקהילה יהודית במקום הם ממסמך שמראה שהקהילה שילמה מיסים לשלטון ב-1717.[2] ב-1766 התגוררו בסוויסלוץ' כ-100 יהודים.[2][5][6]
ב-1870 היו בעיירה בית כנסת, ישיבה וכמה חדרים.[2] ב-1897 הקהילה הגיעה לשיא גודלה, עם 1,120 יהודים שהיו יותר מ-62% מכלל התושבים.[2][6][5] בתחילת המאה ה-20 הוקם בעיירה בית ספר יהודי פרטי.[6][2]
לאחר מלחמת העולם הראשונה ועליית השלטון הסובייטי הקהילה הצטמצמה באופן משמעותי - ב-1923 נמנו 831 יהודים וב-1926 היו 742 יהודים, 41% בלבד מכלל העיירה.[2][4][5] בנוסף על כך השלטון הסובייטי פעל למיגור הדתות, והיהדות בפרט, בקרב תושבי העיר, אך היהודים הדתיים הצליחו לקיים בסתר קבורה יהודית וחגי ישראל.[2] בשלב הזה מרבית היהודים היו בעלי מלאכה, חלקאים או עסקו במסחר בהיקף קטן.[4]
השואה ולאחריה
זמן קצר לאחר תחילת השלטון הנאצי ב-1941 היהודים צוו ללבוש טלאי צהוב, אך בעיירה לא הוקם גטו מסודר בדומה לעיירות אחרות בסביבה.[2] ביולי ובאוגוסט הגרמנים לקחו קבוצות קטנות יחסית של יהודים, במצטבר כמה עשרות, אל מחוץ לעיירה, לרוב בטענה של "עבודות", ורצחו אותם באזור נהר ברזינה.[2]
ב-8 באוקטובר נלקחה קבוצה בגודל לא ידוע של גברים מסוויסלץ' ומיליזבה (בלא') אל יער וירקאו בין הכפרים וירקאו (בלא') וליאניואוקה (בלא') והם נרצחו שם בבור הריגה.[7] ב-14 באוקטובר יתר היהודים שנותרו בעיירה רוכזו והובאו לאותו היער ונרצחו אף הם בבור הריגה.[8][7] מספר הקורבנות הכולל בקרב יהודי סוויסלוץ' לא ידוע, אך ידועים שמותיהם של כ-200 מתוך הקורבנות; ב-2018 נמצא יומן של תושב גוי בעיירה ממלחמת העולם השנייה בו נאמר שלמעלה מאלף יהודים נרצחו,[2] אך נתון זה סותר עדויות על גודל הקהילה היהודית ערב השואה.
יהודים מעטים מקרב הקהילה הצליחו לשרוד את השואה בדרכים שונות, חלקם חזרו לעיירה לאחר מכן אך לא קיימו חיי קהילה או אורח חיים יהודי ונטמעו יחסית בקרב הקהילה הכללית.[2] לאחר המלחמה הניצולים שחזרו הצליחו להעביר את הקורבנות מאתר הטבח לקבורה ראויה בבית הקברות היהודי של העיר הקרובה בוברויסק והוקמה שם אנדרטה לזכרם.[4][2]
רבני העיירה
- הרב זאב וולף טורבוביץ (כיהן מה'תרכ"ו (1866) עד ה'תשל"ה (1875) - כיהן לאחר מכן כרב בקלצק, בוולפא (אנ') ובקרוז'.[9][5][10][2]
- הרב אברהם משה שבלוב (כיהן מהה'תרל"ו (1876 עד מותו בה'תרמ"ב (1882)[11]
- הרב יוסף קוקס (קוקעס/קוקיס; כיהן בתקופה כלשהי בין הרב טורבוביץ והרב אלפרט)[5][2] - כיהן גם בצ'ריקוב, פרופויסק, שוורזנה, שאצק (אנ') וברעזין.[12] בעל הספרים "עדות ביהוסף" ו"עלי הגיון"
- הרב מרדכי דוד אלפרט (אנ') (כיהן מה'תרנ"ב (1892) עד מותו בה'תרע"ט (1918) - כיהן כרב לפני כן באורלה ובמורדי, ובמקביל לכהותנו בסווסלוץ' היה דיין במינסק. חותנו של הרב שמעון יעקב גליקסברג וסבו של הצייר חיים גליקסברג.[13][5][2]
קישורים חיצוניים
- סוויסלוץ', באתר האנציקלופדיה ליהדות רוסיה (רו') (ברוסית)
- סוויסלוץ', עיירה בפלך מינסק, ביברייסקיה אנציקלופדיה (ברוסית)
- סוויסלוץ' במיזם "הסיפורים שלא סופרו - אתרי רצח יהודים בשטחי ברית המועצות הכבושים", באתר "יד ושם" (באנגלית)
- שמריהו לוין, "עיירה על שני נהרות (סביסלוץ')", יהודה סלוצקי (עורך), באברויסק: ספר הזיכרון לקהילת בוברויסק ובנותיה: יזכור-בוך פאר באברויסקער קהילה און אומגענט, תל אביב: תרבות וחינוך, תשכ"ז, עמ' 784–789 (זמין ברשת באתר המרכז לספרי יידיש, בתמונות 301–305)
- Смиловицкий, Леонид (2019-11-07). "По следам еврейских кладбищ Беларуси. Свислочь" [בעקבות בתי הקברות היהודיים של בלארוס. סוויסלץ']. Мастерская (ברוסית). אורכב מ-המקור ב-2021-05-18. נבדק ב-2022-07-18.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסיית יישובים במחוז מוהילב בהתאם למפקד 2009 (ברוסית)
- ^ 2.00 2.01 2.02 2.03 2.04 2.05 2.06 2.07 2.08 2.09 2.10 2.11 2.12 2.13 2.14 2.15 2.16 2.17 2.18 Смиловицкий, Леонид (2019-11-07). "По следам еврейских кладбищ Беларуси. Свислочь" [בעקבות בתי הקברות היהודיים של בלארוס. סוויסלץ']. Мастерская (ברוסית). אורכב מ-המקור ב-2021-05-18. נבדק ב-2022-07-18.
- ^ "Периоды оккупации населенных пунктов Беларуси". АРХИВЫ БЕЛАРУСИ (ברוסית). אורכב מ-המקור ב-2013-10-20. נבדק ב-2021-05-19.
- ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 סוויסלוץ' במיזם "הסיפורים שלא סופרו - אתרי רצח יהודים בשטחי ברית המועצות הכבושים", באתר "יד ושם" (באנגלית)
- ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 5.4 5.5 סוויסלוץ', באתר האנציקלופדיה ליהדות רוסיה (רו') (ברוסית)
- ^ 6.0 6.1 6.2 סוויסלוץ', עיירה בפלך מינסק, ביברייסקיה אנציקלופדיה (ברוסית)
- ^ 7.0 7.1 אתר ההריגה של יהודי סוויסלוץ' ביער וירקוב, באתר יד ושם (באנגלית)
- ^ אלכסנדר קרוגלוב (רו') וסוניה איסרד, אליזובו, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1669), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
- ^ רבי זאב וולף טורבוביץ, בלקסיקון הרבני "אישי ישראל"
- ^ טורבוביץ', זאב וולף, ביברייסקיה אנציקלופדיה (ברוסית)
- ^ רבי אברהם משה שבלוב, בלקסיקון הרבני "אישי ישראל"
- ^ גוטליב, שמואל נח, אהלי שם, פיעטרקוב ה'תרע"ב, עמ' 30
- ^ רבי מרדכי דוד אלפרט, בלקסיקון הרבני "אישי ישראל"
