סטניסלבצ'יק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

Станіславчик
מדינה אוקראינהאוקראינה אוקראינה
מחוז ויניצה
אוכלוסייה
 ‑ בכפר 2,813 (2001)

סטניסלבצ'יקאוקראינית: Станіславчик; ברוסית: Станиславчик) הוא כפר השוכן על גדות נהר מורפה (אנ') במחוז ויניצה, שבאוקראינה. הוא משתרע על שטח של 6.8 קמ"ר.

היסטוריה

בתחילת מלחמת העולם השנייה היה האזור תחת שלטון ברית המועצות. במהלך יולי 1941, כחלק ממבצע ברברוסה, כבשו כוחות גרמניה הנאצית ורומניה את האזור. בתחילה הוא היה נתון לשליטת הגרמנים, ובספטמבר הוא הועבר לאזור הכיבוש הרומני טרנסניסטריה (אזור הכיבוש הרומני).[1][2] ב-17 במרץ או ב-18 במרץ 1944 הצבא האדום שחרר את סטניסלבצ'יק.[1][2]

הקהילה היהודית

קומץ של יהודים חיו בסטניסלבצ'יק כבר בשנת 1765. מושל האזור הזמין בשנת בעלי מלאכה וסוחרים יהודיים מבאר, שרהורוד, קופייהורוד, בראילוב ונמירוב. היהודים פתחו שם סדנאות וחנויות בכפר וכך אוכלוסיית סנטיסלבצ'יק גדלה.[3] ב-1847 נמנו במקום 191 יהודים וב-1897 נמנו במקום 1,207 יהודים מתוך 5,142 תושבים.[4]

לאחר מלחמת העולם הראשונה, ובעקבות תהליכי עיור ותיעוש, מספר היהודים הצטמצם באופן משמעותי וערב המלחמה ישבו בסטניסלבצ'יק כ-300 יהודים בלבד.[1][2]

השואה

לפני הכיבוש הנאצי יהודים בודדים הצליחו להימלט לעומק ברית המועצות או שגויסו אל הצבא האדום.[2] עם תחילת השלטון הרומני בספטמבר 1941 הוקם בכפר גטו, ובנוסף גורשו לעיירה כ-250 יהודים מאזור בוקובינה.[1][2]

במהלך 1942 הועברו מרבית היהודים, למעט מספר בעלי מלאכה שנותרו בגטו, לחווה רעועה ונטושה בכפר הקרוב נוסקיבצי (Носківці, ברומנית: Noschiveț, נוסקיבץ; בחלק מהמסמכים הרומניים נודע הכפר בשם "זטישה" או "זטישצ'אה" (Zatișcea)), שם הם חיו בתנאים ירודים ונסמכו על גידולי בר, שאריות יבול שהשאירו מקומיים שנטשו את המקום, ותרומות שהועברו להם מקרובים ברומניה שלא גורשו.[2][1] חלק גדול מיושבי הגטו מתו בשל הרעב, הקור והמחלות, ובאזור הוקם קבר אחרים. באותו זמן, הנותרים בסטניסלבצ'יק הועבדו בעבודות כפייה שונות.[2]

בינואר 1943 ביקרה ברחבי טרנסניסטריה משלחת מטעם מרכז היהודים בבוקרשט במטרה לבדוק את מצבם של יהודי רומניה המגורשים. ב-4 בינואר המשלחת ברשות אפרים שרגא ביקרה בז'מרינקה הקרובה והגיעה לידיה מידע על כך שבסטניסלבצ'יק היו כ-200 יהודים, ובנוסקיבצי כ-1,500.[2] בהמשך השנה נמנו, ככל הנראה ללא היהודים המקומיים ששהו בגטאות אלא רק המגורשים הרומנים, כ-80 יהודים בסטניסלבצ'יק וכ-350 יהודים בנוסקיבצי.[2] בהוראת הגרמנים באפריל 1943 נבחרו יהודים מהאזור כולו, ובהם כמה מסטניסלבצ'יק, להישלח לטריחטי (אוק') שבדרום טרנסניסטריה לשם הקמת גשר מעל נהר הבוג הדרומי; לאחר מספר חודשים של עבודות פרך בתנאים ירודים הם הוחזרו למקומותיהם.[2]

בפברואר 1944, משהתקרב קו החזית, נטשו הגרמנים את העיירה, ובערך באותו זמן למגורשים מרומניה הותר לחזור אליה.[2][1] היהודים המקומיים נותרו בגטאות עד שהצבא האדום הגיע כחודש לאחר מכן.[2]

בסוף המאה ה-20, אף יהודי לא נותר בסטניסלבצ'יק.[3]

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0