סיטאגליפטין
 | |
 | |
| שם IUPAC | |
|---|---|
| (R)-4-oxo-4-[3-(trifluoromethyl)-5,6-dihydro[1,2,4]triazolo[4,3-a]pyrazin-7(8H)-yl]-1-(2,4,5-trifluorophenyl)butan-2-amine | |
| שמות מסחריים בישראל | |
| Januvia, כמו כן התרופה קיימת כרכיב בתכשירים משולבים עם מטפורמין: Januet, Januet XR | |
| נתונים כימיים | |
| כתיב כימי | C16H15N5F6O |
| מסה מולרית | 407.314 |
| נתונים פרמוקוקינטיים | |
| זמינות ביולוגית | 87% |
| מטבוליזם | התרופה לא עוברת פירוק משמעותי אבל מפורקת חלקית בכבד על ידי האנזימים CYP 2C8, 3A4 |
| זמן מחצית חיים | 12.4 שעות |
| הפרשה | 87% מופרש בשתן (ללא שינוי או כתוצרי פירוק) והיתר בצואה |
| בטיחות | |
| מעמד חוקי | תרופה המחייבת מרשם |
| סיכון לתלות | נמוך |
| דרכי מתן | פומי |
| מזהים | |
| מספר CAS | 486460-32-6 |
סיטאגליפטין (Sitagliptin נמצאת במותגים המסחריים ג'נוביה Januvia, סיטגליפטין, סיטאר פלוס, סיטמט-אבניר, ג'נואט, סטגלוז'ן)[1] היא תרופה לטיפול בסוכרת, אשר אושרה לשימוש בשנת 2006,[2] והיא התרופה הראשונה ממשפחת התרופות מעכבי האנזים Dipeptidyl Peptidase IV (הנקרא בקיצור DPP-IV). כיום המשפחה הזאת מונה כ-10 תרופות, כאשר ארבע מהן משווקות בישראל. מחלת הסוכרת היא מחלה כרונית שאחראית כיום לתחלואה ניכרת וגוברת בעולם המערבי. המחקר על מחלת הסוכרת הביא בשנים האחרונות להופעתן של תרופות חדשות עם מספר מנגנוני פעולה שונים. אחת מהתרופות החדשות היא סיטאגליפטין.
יתרונות התרופה בטיפול בסוכרת היא נטילה פומית של התרופה, שילוב אפשרי עם מטפורמין ותרופות אחרות לטיפול בסוכרת והשפעה נייטרלית על המשקל. הוספה של סיטאגליפטין לתרופה אחרת גורמת לירידה ברמות המוגלובין מסוכרר בדומה להוספת תרופה ממשפחת הסולפוניל-אוראה אך עם פחות עלייה במשקל ופחות הופעת היפוגליקמיה בהשוואה לסולפוניל-אוראה.[3].
במחקרים קליניים שנעשו על התרופה, סיטאגליפטין הראתה יעילות בהורדת רמות המוגלובין מסוכרר ורמות גלוקוז בדם לאחר צום או לאחר שעתיים מהארוחה, גם כשניתנה כתרופה לבד (מונותרפיה) וגם כאשר ניתנה בשילוב עם עוד תרופות.[4] מוות (מכל-סיבה-שהיא) התרחש ב-547 חולים בקבוצת סיטגליפטין (7.5%, 2.48 ל-100 שנות אדם) וב-537 בקבוצת הפלסבו (7.3%, 2.45 ל-100 שנות אדם) הבדל שאינו משמעותי סטטיסטית (יחס סיכון בניתוח לפי-כוונה-לטפל: 1.01, מרווח ביטחון של 95%: 0.9 עד 1.14, P = 0.88).[5]
מנגנון הפעולה
ערך מורחב – מעכבי האנזים Dipeptidyl Peptidase IV
הורמון מסוג אינקרטין הוא הורמון שמופרש מהמעי בתגובה למזון (בעיקר פחמימות) שמגיע למעי. האינקרטינים מגרים הפרשת אינסולין ותורמים להפרשת אינסולין כתלות ברמות הגלוקוז בדם. קיימים מספר הורמונים אינקרטיניים והידועים בהם הם GIP ו-GLP-1. זמן מחצית החיים של GLP-1 הוא קצר מאוד משום שהוא עובר פירוק על ידי האנזים DPP-IV. סיטאגליפטין מעכב את פעילות האנזים DPP-IV ובכך מאריך את משך הפעילות של האינקרטינים ועוזר לאזן את רמות הגלוקוז בדם[6].
התוויות נגד ואזהרות
אין להשתמש בתרופה סיטאגליפטין אם:
- קיימת רגישות יתר לסיטאגליפטין או לאחד מהמרכיבים בתכשיר.
- המטופל סובל מקטואצידוזיס
יש להיזהר בשימוש בסיטאגליפטין במצבים הבאים:
- מחלת כבד - במצב חמור מומלץ להימנע משימוש מאחר שהתרופה לא נחקרה במטופלים אלו
- מחלות כליה - נדרשת התאמת מינונים
תופעות לוואי
לכל תרופה קיימות תופעות לוואי שחלקן איננו קשור לפעילותה הפרמקולוגית של התרופה (למשל - תגובה אלרגית) וחלקן קשורות בפעילותה הפרמקולוגית:[7]
סוכר נמוך בדם (היפוגליקמיה) יכול להופיע אצל עד 1 מתוך 10 אנשים שנוטלים את התרופה, ובמיוחד נוטלים אותה יחד עם תרופה אחרת כגון סולפונילאוריאה או אינסולין. סימנים ותסמינים של סוכר נמוך בדם עלולים לכלול: כאב ראש, נמנום, חולשה, סחרחורת, בלבול, רגזנות, רעב, דופק מהיר, הזעה, תחושת מתח.
בעיות בכליות, מופיעות בשכיחות שאינה ידועה ומצריכות לפעמים דיאליזה.
תופעות הלוואי הנפוצות ביותר של סיטאגליפטין כוללות: זיהום בדרכי הנשימה העליונות, אף סתום או נוזל וכאבי גרון וכאב ראש. לסיטאגליפטין טבע יכולות להיות תופעות לוואי נוספות ,כולל: מחלת ריאות אינטרסטיציאלית, אי נוחות בבטן, שלשול, עצירות או הקאה; דלקת מפרקים ניוונית, כאבי שרירים, כאב בזרוע או ברגל וכאבי גב, גירוד, בצקות היקפיות ודווח גם על נפיחות של הידיים או הרגליים - כאשר התרופה ניטלת עם מטפורמין ורוזיגליטזון.
עוד תופעות לוואי חמורות בהקשר לסיטאגליפטין כוללות:
דלקת בלבלב
דלקת חריפה של הלבלב (פאנקריאטיטיס) היא תופעת לוואי נדירה אך עלולה להיות חמורה ולהוביל למוות.[8] יש לעקוב אחרי המטופל שנוטל את התרופה ולעקוב אחרי סימנים של דלקת בלבלב. דלקת בלבלב מתאפיינת בכאב חמור באזור הבטן שאינו חולף. הכאב יכול להקרין גם לאזור הגב ולעיתים גם להיות מלווה בהקאה.
השפעה לבבית
מחקרים שנעשו על התרופה סאקסאגליפטין[9] ואלוגיפטין,[10] שהן תרופה מאותה משפחה של סיטאגליפטין, הראו כי בקבוצת המטופלים שנטלה תרופות אלו נצפתה עלייה בשיעור האשפוזים על רקע אי ספיקת לב. לפיכך ה-FDA דרש מחברות התרופות לבדוק את הנתונים עבור כל התרופות ממשפחת מעכבי ה-DPP-IV, כולל סיטאגליפטין.
כפי הנראה, שלסיטאגליפטין אין השפעה לרעה על הלב, ומתן של התרופה לא העלה סיכון להחמרת התפקוד הלבבי או אשפוזים על רקע אי ספיקת לב.[11].
רגישות יתר
מתן של מעכבי האנזים DPP-IV, כולל סיטאגליפטין, היה כרוך בהופעת תגובות אלרגיות אשר עלולות להיות חמורות. השכיחות שאינה ידועה. הן כוללות: פריחה, סרפדת (כתמים בולטים אדומים על העור) ונפיחות הפנים, השפתיים, הלשון והגרון, אשר עלולה לגרום לקשיים בנשימה או בבליעה (אנגיואדמה).[12] גם תגובה בעור שנקראת פמפיגוס עלולה להצריך טיפול בבית חולים וכן תגובה אנאפילקטית,[13] ווסקוליטיס. תופעות לוואי אלו גם התרחשו במטופלים שנטלו מעכבי ACE או תרופות ממשפחת ה-ARB ורגישות יתר יכולה להתבטא גם ברגישות לשתי התרופות.
כאב חמור עד כדי נכות
בשנת 2015, הוסיף ה-FDA אזהרה חדשה לגבי סיכון לכאבי מפרקים "חמורים וגורמי נכות" לתוויות של כל מעכבי האנזים DPP-IV. בנוסף לסיטאגליפטין, גם מעכבי DPP-IV אחרים כגון לינגליפטין (טרג'נטה), סקסגליפטין (אונגליזה) ואלוגליפטין חייבים לשאת גם את תווית האזהרה.
תכשירים בישראל המכילים סיטאגליפטין
השם המסחרי הותיק של סיטאגליפטין בישראל הוא Januvia, והיא קיימת כטבליות במינונים הבאים:
- 100 מ"ג
- 50 מ"ג
- 25 מ"ג
המינונים הנמוכים מיועדים לחולים בהפרעות בדרגות שונות של תפקוד כלייתי.
מאחר שסיטאגליפטין מופרש בעיקר בשתן, הרמות שלו עלולות להצטבר בדם במצבים של מחלות כליה ולשם כך נדרשת התאמת מינונים למטופלים אלו.
תכשירים משולבים עם מטפורמין
מאחר שמטפורמין מהווה כיום את טיפול הבחירה בסוכרת, קיימים תכשירים המשלבים סיטאגליפטין יחד עם מטפורמין. תכשירים אלו נועדו לשפר הענות לטיפול התרופתי. השם המסחרי הותיק ביניהם הוא ג'נואט Januet.
קישורים חיצוניים
הערך "סיטאגליפטין", באתר "ויקיתרופות"
הערות שוליים
- ^ חברת מרק שארפ ודוהם, ג'נוביה - עלון לצרכן, באתר משרד הבריאות - מאגר התרופות, 10/2015
- ^ http://www.fda.gov/NewsEvents/Newsroom/PressAnnouncements/2006/ucm108770.htm
- ^ Giuseppe Derosa et al. Sitagliptin in type 2 diabetes mellitus: Efficacy after five years of therapy. Pharmacological Research 100 (2015) 127–134
- ^ Plosker GL. Sitagliptin: a review of its use in patients with type 2 diabetes mellitus. Drugs. 2014 Feb;74(2):223-42. doi: 10.1007/s40265-013-0169-1.
- ^ Jennifer B. Green, M. Angelyn Bethel, Paul W. Armstrong, John B. Buse, Effect of Sitagliptin on Cardiovascular Outcomes in Type 2 Diabetes, New England Journal of Medicine 373, 2015-07-16, עמ' 232–242 doi: 10.1056/NEJMoa1501352
- ^ Miller SA and St. Onge EL. Sitagliptin: A Dipeptidyl Peptidase IV Inhibitor for the Treatment of Type 2 Diabetes. Ann Pharmacother 2006;40:1336-43
- ^ טבע ישראל בע"מ , רחוב דבורה הנביאה 124 ,תל אביב, עלון לצרכן - סיטאגליפטין טבע, באתר מאגר התרופות - משרד הבריאות, 11/2022
- ^ Karagiannis T et al. Safety of dipeptidyl peptidase 4 inhibitors: a perspective review. Ther Adv Drug Saf. 2014 Jun;5(3):138-46. doi: 10.1177/2042098614523031.
- ^ Scirica BM, Bhatt DL, Braunwald E, et al. Saxagliptin and cardiovascular outcomes in patients with type 2 diabetes mellitus. N Engl J Med 2013;369:1317-26
- ^ White WB, Cannon CP, Heller SR, et al. Alogliptin after acute coronary syndrome in patients with type 2 diabetes. N Engl J Med 2013;369:1327-35.
- ^ Green, JB et al. Effect of Sitagliptin on Cardiovascular Outcomes in Type 2 Diabetes. N Engl J Med 2015;373:232-42. DOI: 10.1056/NEJMoa1501352
- ^ Gosmanov AR and Fontenot EC. Sitagliptin-associated angioedema. Diabetes Care. 2012 Aug;35(8):e60. doi: 10.2337/dc12-0574.
- ^ Desai S et al. Sitagliptin-associated drug allergy: review of spontaneous adverse event reports. Arch Intern Med. 2010 Jul 12;170(13):1169-71. doi: 10.1001/archinternmed.2010.188
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.
