לפילי
לפילי (מלטינית: lapillus – אבן קטנה)[1] הוא הגדרת גודל לטיפות געשיות בינוניות שגודלן 64-2 מ"מ[2] במצבי קרישה שונים ובמבנה אווירודינמי הנפלטות מהר געש בעת התפרצות געשית. טיפות אלה נוצרות ממזרקות לבה הנוצרות בעיקר בהתפרצויות סטרומבוליאנית. בהצטברותן עם חומרי טפרה אחרים הן יוצרות סלעי טוף. סלע הנוצר מהתלכדות לפילי נקרא "לפיליסטון".[3]
היווצרות
התפרצויות געשיות משליכות לאוויר טפרה – חומרים הנופלים לקרקע ומצטברים שם. מזרקות לבה עשויות להגיע לגובה של מאות מטרים, והלבה נקרעת לחלקים קטנים יותר, בהם לפילי. במעופן של הטיפות באוויר נקרש חלקן החיצוני במבנה אווירודינמי.
הטיפות נזרקות למרחק-מה מן הלוע: החלקיקים הגדולים יותר יפלו קרוב אל הלוע, והחלקיקים הקטנים יותר יפלו במרחק גדול יותר ממנו. בנפלן על הקרקע עשויות הטיפות להיצמד זו לזו בעודן חמות ורכות, וכאשר הן מתקררות ומתגבשות הן הופכות לסלע.
טיפות לפילי עשויות להצטבר ביחד עם חומרים פירוקלסטיים אחרים ליצירת טוף. כאשר החומרים המרכיבים את הטוף עדיין חמים, הם "מולחמים" זה לזה ויוצרים איגנימבריט – טוף מולחם.
לפיליסטון
לפיליסטון הוא סלע הנוצר מהתלכדות של טיפות לפילי. כאשר הטיפות הנופלות לקרקע עדיין מותכות, והן נצמדות ומולחמות זו לזו. התגבשותן יוצרת סלע סלע פירוקלסטי, וחתך בו עשוי להראות את מתאר הטיפות.
לפילי מלוכד
'לפילי מלוכדומה (accrestionary lapilli) נוצר מטיפות עגולות הנוצרות סמוך מאד ללוע הר הגעש, לרוב בעמוד האפר הגעשי, בטרם קיבלו מבנה אווירודינמי. היצמדות הטיפות זו לזו נובעת מלחות או מכוחות אלקטרוסטטיים, ועשויה ליצור כמה שכבות של טיפות בטרם נפילתן לקרקע.
לפילי משוריין
לפילי משוריין (armoured lapilli) הוא סוג של לפילי מלוכד הנוצר בתנאים של לחות גבוהה מאוד. הלחות הרבה גורמת להתלכדות טיפות הלפילי עם חומרים פירוקלסטיים אחרים המצויים בענן האפר, דוגמת פומיס, היוצרים ציפוי – מעין שריון – מסביב ללפילי. גושים מלוכדים שמקורם בתחילת ההתפרצות יימצאו בשכבות תחתונות והחלקים המרכיבים אותם ישתטחו ויידחסו כעדשות. גושים שמקורם בשלבים מאוחרים של ההתפרצות יימצאו בשכבות העליונות ולא יידחסו או ישתטחו.
ראו גם
לקריאה נוספת
- פרופסור משה ברור, "גלות געשית (לפילי)", לקסיקון גאוגרפי, (עמ' 6), הוצאת יבנה, תשס"א
- שלמה שובאל, צפונות כדור הארץ, האוניברסיטה הפתוחה, 2006, מסת"ב 965-06-0872-9
- עקיבא פלכסר, גיאולוגיה, יסודות ותהליכים, אקדמון, 1992, מסת"ב 965-350-026-0
- עמנואל מזור, גיאולוגיה בפטיש ישראלי, האוניברסיטה הפתוחה, 1994, מסת"ב 965-06-0276-3
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
| סלעים | ||
|---|---|---|
| סלעי יסוד | ||
| סלעים געשיים | אבן זפת • אגלוטינט • אגלומרט • אובסידיאן • איגנימבריט • אנדזיט • אצת פלה • בוניניט • בזלת • בזלת תולאיטית • בסניט • ברקציה געשית • דמעות אפאצ'ים • דמעות פלה • דקיט • הוואיט • היאלוטוף • היאלוקלאסטיט • טוף • טפריט • טקיליט • טרכיט • לטיט • לפיליסטון • מליליטיט • נפליניט • סידרומלן • סקוריה • פוידיט • פומיס • פונוליט • פלגוניט • פרליט • קומטיט • קרבונטיט • ריודקיט • ריוליט • שערות פלה | |
| סלעי ביניים | דיאבז • למפרואיט | |
| סלעים פלוטוניים | אנורתוזיט • גברו • גרנודיוריט • גרניט • דוניט • דיוריט • טונליט • טרוקטוליט • מונזוגברו • מונזוגרניט • מונזודיוריט • מונזוניט • מונזוסיאניט • סיאניט • פרידוטיט • קוורץ דיוריט • קימברליט | |
| סלעים מותמרים | ||
| אמפיבוליט • אקלוגיט • גנייס • הורנפלס • לווחה • לפיס לזולי • מיגמטיט • פיליט • צפחה • קוורציט • שיש • סטיאטיט | ||
| סלעי משקע | ||
| אבן בוץ • אבן גיר • אבן חול • אבן חול נובית • אואולית • ארקוזה • ברקציה • דולומיט • חוואר • חוואר הלשון • חלמיש • חרסית • אבן טין • כורכר • פצלי שמן • פצלים • צור • קונגלומרט • קירטון | ||
