סמבוק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןסמבוק
Östberga bytomt 2014e.JPG

Sambucus-berries.jpg

מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו־פסיגיים
סדרה: שלמונאים
משפחה: Adoxaceae
סוג: סמבוק
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Sambucus

סמבוק (שם מדעי: Sambucus) הוא סוג ממשפחת ה-Adoxaceae (בעבר שויך ליערתיים). הוא כולל כ-30 מינים של עצים נמוכים, שיחים ועשבים. הוא גדל באזורים ממוזגים, בעיקר בחצי הכדור הצפוני ובאזורים מסוימים באוסטרליה ובדרום אמריקה. מינים רבים מתורבתים כצמחי נוי וכן למאכל.

העלים לרוב מנוצים עם 9-5 עלעלים ולעיתים נדירות יותר 3 או 11. אורכם של העלים 30-5 ס"מ ושפתיהם משוננות. הפריחה מתרחשת בסוף האביב והיא מופיעה כאשכולות פרחים לבנים קטנים. מהם מתפתחים גרגרים שחורים, כחולים כהים או אדומים ולעיתים נדירות גם צהובים או לבנים.

שימושים

פרחי המין סמבוק אמריקאי (Sambucus canadensis)

מזון

פרחי המין סמבוק שחור (Sambucus nigra) משמשים בייצור משקה קל שנקרא סוקאטה, סירופ מתוק ומשקאות חריפים כגון אקוואויט וסמבוקה. הפירות מתוקים ונאכלים במרכז אירופה במגוון צורות. עם זאת, מומלץ לא לאכול את הפירות כשהם חיים, כיוון שחלק מהמינים רעילים במידה מסוימת. חלקי הצמח מכילים גליקוזיד שמתחבר עם ציאניד שעלול להצטבר בגוף ולגרום להרעלה. קיימים לעיתים דיווחים על מקרי הרעלה כתוצאה מאכילת חלקי הצמח[1].

צמחי נוי

מספר מינים תורבתו והם מגודלים בחצרות לנוי, בגלל עלוותם ופרחיהם ובגלל פירותיהם, כמו גם למשיכת ציפורים ופרפרים.

רפואה עממית

הסמבוק השחור משמש מזה מאות שנים כצמח מרפא עממי[2] וקיימות טענות שהוא מסייע בריפוי שפעת, בהקלה במקרי אלרגיה ובחיזוק דרכי הנשימה[3][4]. ברפואה סינית משמש הצמח לטיפול בראומטיזם ובפציעות טראומטיות.

מוזיקה

בסלובקיה ובהונגריה משמשים ענפי הצמח ליצירת חלילים מסורתיים.

אקולוגיה

פירות הצמח משמשים מאכל למיני ציפורים, פרפרים וחרקים אחרים. פטריות המאכל אזנונית יהודה גדלות בעיקר על עצי סמבוק[5].

אזכורים תרבותיים

בספר השביעי בסדרת ספרי הארי פוטר מוזכר עץ הסמבוק כצמח שממנו עשוי "שרביט הבכור" - השרביט החזק ביותר שיוצר על ידי מלאך המוות עצמו.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סמבוק בוויקישיתוף

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0