סנט'אנטיוכו
 סמל סנט'אנטיוכו | |
 | |
| הגשר לאי על פני הלגונה | |
| מדינה |
 איטליה |
|---|---|
| מחוז |
 סרדיניה |
| שטח | 115.59 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 11,730 (2001) |
| ‑ צפיפות | 101.59 נפש לקמ"ר (2001) |
| קואורדינטות | 39°04′N 08°27′E / 39.067°N 8.450°E |
| http://www.comune.santantioco.ca.it | |
סנט'אנטיוכו (Sant'Antioco) הוא שמם של אי ושל עיר בנפת קרבוניה איגלסיס, בדרום-מערב סרדיניה שבאיטליה. העיר נמצאת 87 ק"מ מערבית לקליארי, באזור המכונה בשם "סולסיס" (Sulcis). בתקופה הפיניקית ובאי היה מקומו של ישוב עתיק בשם "סולסי" (Sulci), הנחשב לעיר העתיקה השנייה בסרדיניה.
העיר והאי מחוברים ליבשה, אל האי סרדיניה במעבר יבשתי אשר אורכו כ-3 ק"מ ובבסיסו היה גשר רומאי. המעבר היבשתי בנוי היום לרוחב "מיצר-ים" לגונה על בסיס איים אשר המצויים במפרץ "פלמס" (Golfo di Palmas). האי בנוי מסלעים געשיים.
בעיר אתר היסטורי ואתר תיירות. בו הנקרופוליס פיניקי עם קברי הילדים המכונה "תופת" (Tophet). במקום קטקומבות, ביניהם שתים עבריות, עדות העתיקה לקיום יהודים באי.
ליד האי יש אי נוסף בשם סנט פיאטרו (St Pietro) ובו העיר קרלופורטה (Carloforte). בעיר התיישבו תושבי ג'נובה אשר היגרו לתוניסיה ושבו לסרדיניה. מנהגיהם וניב שפתם הוא מג'נובה.
תולדות המקום
האי היה מיושב כבר בעידן הפרהיסטוריה וראשית ההיסטוריה - (protostorica) - לפי הממצאים שהתגלו במערה הטבעית ב"טפיי" (Tapei - Calasetta) ובשלוש מערות מלאכותיות ב"איס פרויניס" (Is Pruinis) ובאתרי קבורה.
באי נמצאו מצבות של ענקים (le tombe di giganti) באתרים: Su niu de su crobu ו- Monte Noccus. לפי מפקד שנעשה בשנת 1849 נמצאו באי 27 אתרים נוראגנים
במחצית השנייה של המאה ה-7 לפנה"ס הגיעו לאי הפיניקים. הם הקימו במקום נמל חשוב ומרכז מסחרי (Emporio). שמם הפיניקי של העיר היה סולסיס, אולי "הצלחה" בשפה הפיניקים. היא הייתה מקום התיישבות חשוב למהגרים השמים. בעיר היו שני מושלים שכונו שַפֶטִים (sufeti) - מונח מהשפות שמיות המקביל למונח שופט המקראי.
במקום מרכזי בעיר נבנה ה"תופת" שהוקדש לאלים: תנית, בעל האמון, בעל ואדיר. היה זה המרכז הפיניקי החשוב ביותר באי. מרכז העיר הוגבה ובוצר להגנה.
הרומאים כבשו את העיר במהלך המלחמה הפונית הראשונה בשנת 258 לפנה"ס. הכיבוש הושלם בשנת 238 לפנה"ס והאי סרדיניה הוכרז כפרובינקיה בשנת 277 לפנה"ס. הרומאיים חיברו את האי ליבשה בגשר שעבר מעל המצר-הים. הם גם שיפרו את מבנה הנמל. הסחורה ששווקה ממנו הייתה בעיקר עופרות כסף שנחצבו ממכרות ב"מטללה" (Metalla) ליד איגליס.
במאות הראשונות לאחר הספירה הגיעו לעיר קבוצות ניכרות של נוצרים. דתם הייתה אסורה והקבורה בוצעה בקטקומבות. עמם הייתה גם אוכלוסייה יהודית. השטח שבו נמצאו הקטקומבות שייך לכנסייה שבמקום. עיקר הממצאים הם מהמאה ה-5.
גילוי הקטקומבות
הקטקומבות סנט'אנטיוכו התגלו בשנת 1894 בעיירה. התגלו שתי קטקומבות נוצריות ושתים עבריות. אשר לקטקומבות העבריות, אלו הם הממצאים העתיקים ביותר באי. באחת הקטקומבות העבריות נמצאו כתובות וציורים המעידים על דתם של אלו שנקברו בהם.
הארכאולוג טרמלי (Taramelli) פרסם בשנת 1922 דו"ח על הממצאים בקטקומבות אשר בעיר בולסי הקדומה. עיקרם היו נוצריות ורק לאחר מכן התגלו העבריות. הן לא נבנו למטרה זו מראש, כמו ברומא העתיקה עם רחוב ראשי קארדו ודקומנוס (decumanus) החוצה אותו כפי שנמצאו ברומא.
הן בנויות על בסיס ארבעה נקרופוליס, אתרי קבורה פניקי מהמאה ה-1 לפנה"ס קיימים. אלה הורחבו והותאמו לקטקומבות. השימוש בהן החל כבר במאה ה-2, שופרו במאה ה-3 והיו בשימוש מאסיבי מהמאה ה-5 עד המאה ה-8. באותו אזור של בית קברות התגלה בית קברות מיוחד לילדים המכונה tophet - אתר מקודש קרתגי. ממצאים ייחודיים נמצאו במערה המכונה tomba dell’affresco“. חלק גדול מהם במוזיאון הארכאולוגי הלאומי של קליארי ובמוזיאון בסנ'אנטיוכו.
הקטקומבות בנויות בצורה מלבנים, המחולקים במחציתם על ידי קיר המגיע למחצית מגובה האולם. בין הממצאים שיש עליו תבליט של מנגן בחמת חלילים (bagpipes) מהתקופה הביזנטית המאוחרת. נמצאו גם ציורים על פני בקבוקי זכוכית בגובה של 35 ס"מ ו-39 ס"מ, האופייניים לעם הסרדי אך ממוצא רומאי וכן מנורות אחדות וכתובות.
שתי הקטקומבות הידועות הן: S. Antioco ו- S. Rosa .
צפונית מהאזור התגלו שתי קטקומבות עם כתובות האפייניות לקבורה יהודית.
קטקומבה קטנה התגלתה מתחת לכיכר פרוקיה (Piazza Parrocchia) מימין לכנסייה. שם נמצא ציור של המנורה בעלת שבע זרועות וכן הכתובת : "“Beronice in pace iuvenis moritur, vir bonus in pace bonus”, “salom”. התיארוך הוא מהמאה ה-4.
בקטקומבה אחרת, צפונית מהקודמת, "של ברוניקה" (di Beronice), נמצאו שלוש מנורות מעוצבות בצורת שעון חול, כתובות עבריות, ביניהן "שלום", ".. משכבו בשלום", "ישראל".
בקטקומבה נוספת נמצאו כתובות, חלקן בעבריות וחלקן בלטינית, החלק העברי כולל מילים אלה: "שלום על ישראל" ו"אמן אמן". החלק הלטיני כולל משפט זה "Iud(a)... onti / T(v/a)anoroplusm enusanoroLX" . מועדה המשוער של הכתובת היא המאה ה-3.
מראות הקטקומבות
דגם הכפר הפיניקי שקדם להסבה לקטקומבה
קישורים חיצוניים
- עירית סנ'אנטיוכו - על האתר הארכאולוגי
- על העתיקות
- Sant'Antioco Sardegnia - אתר webshots - תמונות מהעיר, אתר העתיקות והמוזיאון האתנוגרפי
