סערון לבן-חזה
 סערון לבן-חזה
| |
|---|---|
סערון לבן-חזה, מגוון זוויות במגדיר קרוסלי
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | יסעוראים |
| משפחה: | יסעוריים |
| סוג: | סערון |
| מין: | סערון לבן-חזה |
| שם מדעי | |
 Pterodroma feae
| |
סַעֲרוֹן לְבֶן-חָזֶה (שם מדעי: Pterodroma feae) הוא עוף ימי קטן מהסוג סערון, הדוגר במספר איים בצפון האוקיינוס האטלנטי, ונוהג לשחר מזון בים הפתוח. בעבר הוא נחשב כתת-מין של סערון צווארון, אך למעשה אין ביניהם קשר קרוב כלל. עם זאת, סערון לבן-חזה קשור קשר הדוק מאוד לסערון מדיירה, מין אחר שפוצל לאחרונה מסערון צווארון. מין נוסף הקשור אליו הוא סערון דזרטש, שפוצל מסערון לבן-חזה לאחרונה; אם כי מעמדו הטקסונומי טרם הוכרע.[1]
בישראל נאסף פרט בודד ומת ב-8 בפברואר 1963 בחוף עין גדי, שזוהה בתחילה כסערון צווארון, אך בהמשך תוקן זיהויו על-ידי האורניתולוג הדורם שיריחי. הפרט מוחזק באוסף הזואולוגי של אוניברסיטת תל אביב, ומהווה את התצפית היחידה לארץ ולמזרח התיכון.[2][3]
טקסונומיה ואטימולוגיה
ככל הנראה התיעוד הידוע הראשונה של סערון לבן-חזה היה באוקטובר 1768 מול חופי מערב אפריקה במהלך המסע הראשון של קפטן קוק. אף על פי שבזמנו לא פורסם תיאור, ניתן לזהות בציור של הפרט שצויר על ידי סידני פרקינסון כפרט מהאוכלוסייה המקננת באיי כף ורדה.[4] פרט זה תואר מאוחר יותר כמין נפרד על ידי הזואולוג האיטלקי תומאסו סלבדורי בשנת 1900 תחת השם המדעי Oestrelata feae, על שמו של הזואולוג האיטלקי לאונרדו פְאָה (1852–1903),[5] ומאוחר יותר סווג מחדש בשם Pterodroma feae.[6][7] שם הסוג Pterodroma, מגיע מיוונית עתיקה מהמילים pteron, "כנף" ו-dromos, "רץ".[8]
על אף שבעבר הוא נחשב לתת-מין של סערון צווארון, למעשה אין בין המינים קשר הדוק כלל. המינים בסוג סערון הם עופות ים החיים באזורי אוקיינוסים ממוזגים וטרופיים. על רבים מהם ידוע אך מעט ונחקרים בצורה מועטה בלבד, ולעיתים קרובות ניצויים הדומה הביא לכך שהטקסונומיה של הקבוצה הייתה די דינמית.[9] האוכלוסייות המקננות במקרונזיה ובמדיירה, באי בוג'יו באיי דזרטש ובארכיפלג כף ורדה נחשבו זמן רב כתת-מינים של סערון צווארון, מין מחצי הכדור הדרומי; אך ניתוח הבדלים בגודל, בקולות, בהתנהגות הרבייה וב-DNA המיטוכונדריאלי הראה שהסערונים הצפוניים אינם קשורים בקשר הדוק אליו,[10] וכי ייתכן שסערון ברמודה הוא קרוב המשפחה הקרוב ביותר של הסערונים המקרונזיים.[9] האורניתולוג ההולנדי סאנגסטר המליץ לסווג את סערון מדיירה וסערון לבן-חזה כמינים עצמאיים,[10] ופיצול המינים התקבל על ידי איגוד ועדות הנדירים האירופאיות (AERC (אנ')) בשנת 2003.[11] לאחרונה, רשויות מסוימות פיצלו עוד יותר את המין סערון לבן-חזה, והפרידו בין האוכולוסייה המקננת באיי דזרטש לזו שבארכיפלג כף ורדה.[12]
אף אם שני המינים המקרונזיים התפצלו זה מזה, סאנגסטר העריך שהדבר קרה כבר בימי קדם,[10] אם כי המתודולוגיה ששימשה לקביעת סולם זמנים זו הוטלה בספק לאחר מכן.[13] ניתוח של כיני נוצות מסערוני מדיירה ודזרטש הראה שיש הבדלים ניכרים בין שני הסערונים מבחינת הטפילים שהם נשאו, מה שמצביע על כך שהם מבודדים זה מכבר, שכן כינים יכולות להיות מועברות בדרך כלל רק באמצעות מגע פיזי בקינים. מיני הטפילים שנמצאו על סערון מדיירה דומים ביותר לאלו של סערון ברמודה, ואילו הכינים של סערון לבן-חזה דומות לאלו של מיני סערונים מהקריביים והאוקיינוס השקט. דבר זה מצביע על כך שלמרות הקרבה הפיזית הקרובה של שני מיני הסערון שנמצאו בארכיפלג המדיירי, ייתכן שהם נוצרו מהתפשטויות נפרדות למדיירה, ומאוחר יותר, לאיי דזרטש.[14]
תיאור
לסערון לבן-חזה אורך של 33–36 ס"מ ומוטת כנפיים של 86–94 ס"מ. יש לו גב וכנפיים אפורים, עם סימון "W" כהה על פני הכנפיים. החלק התחתון של הכנפיים כהה והבטן לבנה. יש לו מעוף עוצמתי ומהיר. הוא מלקט פריטי מזון פלנקטוניים מפני הים באוקיינוסים. הוא דומה מאוד לסערון מדיירה, אך הוא גדול יותר ויש לו מקור שחור עבה יותר.
בהתאם לכך שפעם האמינו כי כל שלושת המינים בקבוצה של סערון לבן-חזה/מדיירה/דזרטש מהווים תת-מינים של מין בודד, סערון צווארון, הקושי הגדול להבדיל ביניהם מובן. סיכום נתונים ממחקר מורפולוגי עוזר לשפוך אור על הנושא (המידות במ"מ, חוץ מביחסים):[15]
| סערון לבן-חזה | סערון דזרטש | סערון מדיירה | |
|---|---|---|---|
| אורך כנף | 262 | 264 | 248 |
| אורך השרשכף (עצמות שורש הרגל) | 34.7 | 35.2 | 32.7 |
| אורך המקור | 29 | 28.6 | 26.3 |
| עומק המקור | 11.9 | 12.9 | 10.5 |
| אורך מקור/אורך כנף | 11.1% | 10.8% | 10.6% |
| אורך המקור/עומק המקור | 2.44 | 2.22 | 2.53 |
- בגודל הכללי סערון לבן-חזה קרוב יותר לדזרטש ושניהם גדולים יותר ממדיירה.
- אורך המקור שוב דומה בלבן-חזה ובדזרטש ושניהם גדולים ממדיירה.
- עומק המקור הגדול בהרבה בדזרטש, הנמוך ביותר במדיירה ובינוני בלבן-חזה.
מבחינת יחסים:
- היחס בין אורך המקור לאורך הכנף דומה למדי בשלושת הסערונים.
- היחס בין אורך המקור לעומק המקור הוא הנמוך ביותר בדזרטש, והגבוה ביותר במדיירה. בלבן-חזה הוא בינוני, אבל קרוב יותר מפי שניים למדיירה מאשר לדזרטש.
אקולוגיה
תפוצה ובית גידול
הסערון לבן-החזה מקנן בארבעה מאיי של כף ורדה במזרח האוקיינוס האטלנטי: פוגו, סנטו אנטאו, סאו ניקולאו וסנטיאגו.[16][17]
הוא מתרבה באזורים הרריים וסלעיים בגבהים של עד 2,200 מטר. בעבר הוא התרבה גם באזורי חורש הררי, אך בית גידול זה אינו נשאר עוד. המין הוא בעיקר ימי, אך נשאר קרוב לאזורי הקינון גם בעונת החורף.[17]
קינון
מין זה הוא עוף ים לילי לחלוטין באתרי הקינון כדי להימנע מטריפה על ידי שחפים. כמו רוב היסעוריים, יכולת ההליכה שלו מוגבלת לדשדוש קצר אל מאורת הקינון. הוא מקנן במושבות קינון. הטלת הביצים מתבצעת מאמצע ינואר עד אמצע פברואר. הוא מטיל ביצה לבנה אחת.
סטטוס
הסערון לבן-החזה מסווג במצב שימור של קרוב לסיכון מכיוון שהוא מתרבה רק בארבעה איים, שם הוא מתמודד עם מספר איומים, אם כי אין כרגע עדות חותכת לירידה כוללת של האוכלוסייה. עם זאת, טווח הרבייה המוגבל שלו מותיר אותו רגיש במידה בינונית לאירועים טבע אקראיים ולהשפעות אנושיות. על-אף שדרוש ניתוח נוסף כדי להעריך יותר במדויק את מגמת האוכלוסייה הנוכחית, תוצאות ראשוניות של נתונים שנאספו באי פוגו משקפות ירידה במספרים עקב מספר איומים, שסביר להניח שיהיו דומים בארבעת האיים שכן כולם מאוכלסים בקהילות כפריות.[17]
לפי הערכות משנת 2000, 500–1,000 זוגות מתרבים באיי כף ורדה, אם כי יש להתייחס להערכה זו כמינימום, כיוון שכנראה קיימות מושבות נוספות בפוגו ובסנטה אנטאו, ונצפו גם פרטים מתרבים ברכס ההרים המרכזי של האי סנטיאגו. עד לזמינות נתונים נוספים, האוכלוסייה מוערכת ב-1,000–2,000 פרטים בוגרים, וכ-1,500–3,000 פרטים בסך הכל.[17]
קישורים חיצוניים
- סערון לבן-חזה, באתר ITIS (באנגלית)
- סערון לבן-חזה, באתר NCBI (באנגלית)
- סערון לבן-חזה, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- סערון לבן-חזה, באתר GBIF (באנגלית)
- תצפיות, קטעי וידאו, תמונות וקולות של סערון לבן-חזה, באתר eBird
- הקלטות אודיו של סערון לבן-חזה, באתר xeno-canto
הערות שוליים
- ^ Pterodroma deserta (Desertas Petrel) - Avibase, avibase.bsc-eoc.org
- ^ ערד בן דוד, סערון לבן-חזה, Pterodroma feae, באתר הצפרות הישראלי
- ^ The Israeli Birding Website - IRDC - Bulletin 4:01, www.israbirding.com
- ^ Bourne, W.R.P. (1983). "The Soft-plumaged Petrel, the Gon-gon and the Freira, Pterodroma mollis, P. feae and P. madeira". Bulletin of the British Ornithologists' Club. 103: 52–58. ISSN 0007-1595.
- ^ Bo Beolens; Michael Watkins; Michael Grayson (2014). The Eponym Dictionary of Birds. Bloomsbury Publishing. pp. 417–8. ISBN 978-1-4729-0574-1.
- ^ Salvadori, Tommaso (1900). "On Oestrelata mollis (Gould) and the allied species living at Madeira and the Cape Verde Islands". Ibis. 7th series. 6: 298–303 [302].
- ^ Harrop, Andrew H.J. (בינואר 2004). "The 'soft-plumaged petrel' complex: a review of the literature on taxonomy, identification and distribution" (PDF). British Birds. 97 (1): 6–15.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Jobling, James A (2010). The Helm Dictionary of Scientific Bird Names. London: Christopher Helm. p. 322. ISBN 978-1-4081-2501-4.
- ^ 9.0 9.1 Onley, Derek; Scofield, Paul (2007). Albatrosses, Petrels and Shearwaters of the World (Helm Field Guides). London: Christopher Helm. p. 17. ISBN 0-7136-4332-3.
- ^ 10.0 10.1 10.2 Sangster, George; Knox, Alan G; Helbig, Andreas J; Parkin, David T (2002). "Taxonomic recommendations for European birds". Ibis. 144 (1): 153–159. doi:10.1046/j.0019-1019.2001.00026.x.
- ^ AERC Taxonomy Committee (2003). AERC TAC's Taxonomic Recommendations (PDF). Association of European Rarities Committees. p. 22.
- ^ Shirihai, Hadoram; Bretagnolle, Vincent; Zino, Francis. "Identification of Fea's, Desertas and Zino's Petrels at sea". Birding World. 23 (6): 239–275.
- ^ Rheindt, Frank E; Austin, Jeremy J (2005). "Major analytical and conceptual shortcomings in a recent taxonomic revision of the Procellariiformes - A reply to Penhallurick and Wink (2004)" (PDF). Emu. 105 (2): 181–186. doi:10.1071/MU04039. אורכב מ-המקור (PDF) ב-11 במרץ 2007.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Zonfrillo, Bernard (1993). "Relationships of the Pterodroma petrels from the Madeira archipelago inferred from their feather lice" (PDF). Boletim do Museu Municipal do Funchal. Supplement 2: 325–321.
- ^ "Systematics of the Soft-plumaged Petrel Pterodroma mollis (Procellariidae): new insight from the study of vocalizations". Ibis. 137: 207–218. doi:10.1111/j.1474-919X.1995.tb03241.x.
- ^ "Pterodroma feae"
- ^ 17.0 17.1 17.2 17.3 Cape Verde Petrel (Pterodroma feae) - BirdLife species factsheet, datazone.birdlife.org
