ספריית רוזנטליאנה
 | |
| בניין הספרייה | |
| מיקום | אוניברסיטת אמסטרדם |
|---|---|
| סוג | ספרייה אקדמית |
| תאריך ייסוד | 1880 |
| גודל האוסף | 120,000 פריטים |
| קואורדינטות | 52°22′06″N 4°53′25″E / 52.36833°N 4.89028°E |
ספריית רוזנטליאנה (Bibliotheca Rosenthaliana) היא אוסף ספרי היהדות בספריית אוניברסיטת אמסטרדם. הספרייה נוסדה ב-1880 על בסיס אוספו האישי של אליעזר (לייזר) רוזנטל ((Leeser Rosenthal (1794-1868), אשר יורשיו תרמו אותה לעיר אמסטרדם. הספרייה כוללת אוסף כתבי יד עבריים, פריטי אינקונבולה עבריים ויהודיים ("דפוסי ערש", ספרים שנדפסו סמוך להמצאת הדפוס), אפמרה, כתבי עת, ארכיונים, ספרי יעץ ועיון ועוד. הספרייה כוללת 120,000 פריטים, בהם 1,000 כתבי יד ו-80 ארכיונים והיא הגדולה מסוגה באירופה (למעט בריטניה).
ספריית משפחת רוזנטל
רוזנטל נולד ב-1794 בנאשיילסק שבפולין למשפחת למדנים. בגיל צעיר עבר לגרמניה שם שימש כמורה בברלין, פוטסדאם והשתקע בהנובר, שם נשא לאשה את סופיה (ציפורה) בלומנטל. רוזנטל החל לאסוף ספרי יהדות וכתבים עבריים. עם מותו, בשנת 1868 הייתה ספרייתו ככל הנראה האוסף הפרטי היהודי הגדול בגרמניה, אשר כלל כ-5,200 ספרים, 32 כתבי-יד, 12 פריטי אינקונבולה עבריים ועוד. לקטלוג האוסף שערך בעצמו קרא רוזנטל "יודע ספר".
את הספרייה ירש בנו הבכור גאורג ((George (1828-1909), שהיה בנקאי באמסטרדם. הוא שכר את הביבליוגרף מאייר רסט (Meijer Roest) על מנת שיקטלג את האוסף. הקטלוג ראה אור בשנת 1875 בשם Catalog der Hebraica und Judaica aus der L. Rosenthal'schen Bibliothek[1]
גאורג ואחיותיו נאני ומתילדה, ביקשו שהאוסף יישמר באופן נאות ושיהפוך לספרייה חיה לשימוש ציבורי. לפיכך פנו לאוטו פון ביסמרק, קנצלר גרמניה, על מנת שהאוסף יירכש על ידי הספרייה הקיסרית והמלכותית של ברלין, אך הושבו ריקם. ב-1880 העניקו בני משפחת רוזנטל את האוסף לעיריית אמסטרדם. אולם, כיוון שמ-1877 הייתה ספריית העיר לספריית האוניברסיטה, זכתה האוניברסיטה בתרומה.
מלחמת העולם השנייה
ב-1940, לאחר כיבוש הולנד על ידי גרמניה הנאצית, נסגרה הספרייה. בקיץ 1941 נאטם חדר העיון בספרייה. רוב הספרים היו מאוחסנים אמנם במחסן, אך כמות נכבדת של ספרים, חלקם בעלי חשיבות, איכלסו את מדפי חדר העיון. צוות הספרייה הצליח להיכנס לחדר ולהבריח מספר ספרים בעלי חשיבות לצפון הולנד, לפני שהספרייה נשלחה ביוני 1944 ל"מכון לחקר השאלה היהודית" בפקודת אלפרד רוזנברג.
לאחר המלחמה הוחזרו רוב ארגזי הספרים חזרה לאמסטרדם והספרייה שוקמה, השיקום נעשה במידה רבה בזכות הספרן לייב פוקס, שכיהן כספרן הראשי של הספרייה מ-1949 ועד 1973 וערך יחד עם רעייתו, רנה פוקס-מנספלד את הקטלוג המקיף ביותר של כתבים יהודיים באמסטרדם ("קטלוג פוקס").[2]
פריטים חשובים
- מחזור אסלינגן - מחזור אשכנזי לראש השנה ויום כיפור מאת קלונימוס בן יהודה (לא קלונימוס בן יהודה בן המאה ה-11), אסלינגן אם נקר, 1290[3]
- אחד משני כתבי יד מלאים של ספר אור זרוע לר' יצחק בן משה מווינה שנכתב במאה ה-13 (השני מצוי בספרייה הבריטית[4]
- ספר מצוות קטן לר' יצחק מקורביל, 1386, הועתק על ידי חנה בת מנחם ציון, מקרה נדיר ביותר של כתיבה עברית על ידי אשה באותה עת[5]
- הגדה מאויירת מאת יוסף בן דוד מליפניק, אלטונה 1738, מבוססת על שתי מהדורות של הגדת אמסטרדם, מ-1695 ומ-1712[6]
אוספים וארכיונים
- אוסף ספרות ואפמרה לכל אורך ההיסטוריה של יהדות הולנד
- ספרי דפוס אמשטרדם
- ספריית תנועת ההשכלה היהודית
- אוסף אלפונסו קאסוטו - ספרות יהודית ספרדית ופורטוגלית
- ארכיון ארגון הפקידים והאמרכלים של אמסטרדם
- ארכיון יעקב ישראל דה האן
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
