אור זרוע

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שער הספר משנת תרכ"ב בדפוס זיטאמיר

ספר אור זרוע הוא ספר הלכתי שנכתב על ידי רבי יצחק בן משה מהעיר וינה שבאוסטריה. הספר נכתב במאה ה-13 והודפס לראשונה במאה ה-19. הספר מכיל פסקי הלכה, פירושים ותשובות לפי נושאים, באופן דומה לסידור המסכתות.

שמו של הספר נלקח מהפסוק בספר תהלים (פרק צ"ז, פסוק י"א) "אור זרע לצדיק ולישרי לב שמחה", שמסופי התיבות שלו הסיק רבי יצחק שיש לכתוב את שמו של רבי עקיבא עם האות ה בסופו (כלומר, עקיבה), ומתוך שמחתו על גילוי זה, קרא לספרו על שם הפסוק[1].

אור-זרוע הקצר

ספר אור זרוע המצוי בימינו הוא קיצור מהחיבור המקורי, שהיה גדול יותר[2]. בנוסף, בנו של כותב הספר, רבי חיים בן ר' יצחק, קיצר עוד יותר את הספר שכתב אביו, והוא מוכר בשם "אור זרוע הקצר", או (בהוצאות חדשות יותר) "סימני אור זרוע".

בזכות העיבוד ועבודת הקיצור שעשה לספרו של אביו, זכה הבן לכינוי "מהר"ח אור זרוע". אם כי, יתכן שמדובר בכינוי שנמשך מאב לבן, כעין שם משפחה.

מעמדו של הספר

הספר מצוטט ומובא במקומות רבים בפוסקים שאחריו. חשיבותו נובעת בין השאר מהיותו מקור חשוב מאוד לצורות אחרות של תורת בעלי התוספות וחכמי אשכנז, בנוסף על כך שהוא מקפיד מאוד להיות "מוסר שמועה" יותר ממה שהוא משתדל לחדש; כך, אופיינית לו האמירה[דרוש מקור] "לולי דמסתפינא הייתי אומר", כשמשמעות הדברים, כשמסקנתו היא להימנע מחידושו בשל אותו פחד מחריגה מדברי קודמיו.

ה"הגהות אשר"י" בעיקרו הוא ציטוטו, בחתימה 'מא"ז' (ופסקי מהרי"ח), ומשם צוטט גם ב"בית-יוסף" ובעיקר ב"דרכי משה", ומהם צוטט והובא בכל שאר הפוסקים (בגלל העדרו בדפוס[3]). כיוון שדרכו לקצר, הוא משתמש הרבה בלשונות ה"אור זרוע הקצר" אבל גם בגוף הספר[4] . ספר נוסף המביא את האור זרוע מפעם לפעם (מגוף הספר) הוא ה"מרדכי".

הספר "אור זרוע" היווה את הבסיס הראשי למחקרו הענף של פרופסור א.א. אורבך "בעלי התוספות" כפי שאורבך מציין זאת בספרו[5].

מהדורות

הספר יצא לאור בדפוס לראשונה בין השנים תרכ"ב (1862) - תר"נ (1890), כאשר שני החלקים הראשונים נדפסו בז'יטומיר, מתוך כתבי יד מאמשטרדם (המקור נמצא בספריית רוזנטליאנה), ושני החלקים האחרים נדפסו בירושלים, על פי כתבי יד מהמוזיאון הבריטי. חלק א' כולל את החיבור על סדר זרעים, סדר נשים, סדר קדשים וסדר טהרות. חלק ב' כולל את החיבור על סדר מועד. חלק ג' כולל את החיבור למסכת בבא קמא, מסכת בבא מציעא ומסכת בבא בתרא. חלק ד' כולל את החיבור על מסכת סנהדרין ומסכת עבודה זרה. בראש החלק הראשון נדפסו גם פלפולים על סדר אותיות האלפבית העברי.

אור זרוע על מסכת שבועות יצא לאור לראשונה בברסלאו בשנת תרע"א (1911), בתוך המאסף "תפארת ישראל" לכבודו של ישראל לוי, בתוספת הערות מאת אהרן פריימאנן. באותה שנה יצא גם תדפיס של ה"אור זרוע" למסכת שבועות כשהוא כרוך בנפרד.

בשנת תש"ג (1943) יצאו לאור "שו"ת אור זרוע", הכוללות שאלות ותשובות מאת ה"אור זרוע" ומהר"ם מרוטנבורג, על פי כתב יד הנמצא בספריית אוניברסיטת אוקספורד, עם הגהות, הערות וביאורים מאת יצחק זאב כהנא.

בשנים שלאחר מכן נדפס הספר בדפוס צילום, שהוא העתק מהמהדורות הקודמות.

שני כרכים של הספר, על שבת ועירובין, ועל מועדים וזרעים, נדפסו במהדורה מחודשת בהוצאת המכון התורני שעל ידי ישיבת אור עציון בשיתוף עם מכון ירושלים; אחר כך מכון ירושלים השלים את עריכת הספר כולו, בשלשה כרכים, כשהוא כולל בתוכו - במקביל ל"אור זרוע" עצמו - גם את "סימני אור זרוע".

בהמשך הוציא המכון התורני אור עציון שני כרכים נוספים על נשים במהדורה עצמאית מורחבת, ובכוונתו להוציא לאור כרכים נוספים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הקדמת הספר
  2. ^ אביגדור אפטוביצר, שבלים, הצופה מארץ הגר, א, תרע"א, עמ' 90-88.
  3. ^ לפעמים נוצרו טעויות בהבנת דבריו על ידי כן, והמשנה ברורה מציין לחלקם (ראה יהושע ענבל, לדרכי התקבלות המ"ב והחזו"א, ישורון לא).
  4. ^ ראה בהקדמה לאור זרוע הקצר שנדפס בתוך מרדכי השלם, ביצה ירושלים תשמ"ה.
  5. ^ כרך א' עמוד 436
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0