ספר האשכול

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ספר האשכול הוא ספר הלכה שנכתב על ידי הראב"ד השני (הרב אברהם ב"ר יצחק אב בית דין), במאה השתים עשרה ושימש כמקור פסיקה ליהדות פרובנס. הספר מתבסס על ספר אחר שקדם לו, והמחבר בכמה מקומות בספרו כותב: הלכות דבר פלוני כתבם הרב כמו שהם בתלמוד ואין בהם חידוש על כן לא כתבתים.[1] הרב שלום אלבעק בהקדמתו לאשכול טוען שמחמת כן נקרא הספר האשכול על שם שהוא כמלקט אשכול מהכרם ונוטל האוכל ומניח את מה שאינו נצרך. המחבר מעתיק בספרו תשובות מרב האי ורב שרירא וכן מדברי רבי שמואל הנגיד. כמעט בכל מקום מסכים המחבר לדעת הרי"ף.

מהדורת אוירבך

באמצע המאה ה-19 (האלברשטאדט, תרכ"ח) יצא הספר לאור על ידי הרב צבי בנימין אוירבך (הרב הצב"א) מגרמניה, שהוסיף לו ביאור בשם "נחל אשכול". אוירבך כתב בהקדמה שהספר מבוסס על כתב יד שקיבל מאדם בשם משה מרציג. מיד אחרי הוצאתו לאור, עוד בחיי הרב אוירבך, פורסם מאמר ב"החלוץ" מה'מגיה'[2] שטען שהספר של הרב אוירבך הוא זיוף המכיל חומר רב שאינו מקורי.

לאחר מותו של אוירבך פרסם שלום אלבק נגד מהדורת אוירבך וטען שהוא מזויף. טענתו העיקרית הייתה שהספר קיים בספריות הידועות בשני כתבי יד דומים, בהם כרבע מהחומר שהדפיס הרב אוירבך. אין שום עותק קיים בעולם הדומה לספר של אוירבך. לטענת אלבק רובו של הספר הוא פרי רוחו של אוירבך, או רעיונות שהעתיק מספרי זמנו. אלבק טען: "היכן כתב היד הזה?"

בשעתו עם פרסום הספר על ידי אוירבך הוא התקבל ללא עוררין, היות שאוירבך היה דמות רבנית שלא היה ניתן להעלות על הדעת לחשוד בו בזיוף. אפילו בספרי הלכה מקובלים כמו "משנה ברורה" הוא מובא מספר פעמים. עם פרסום מאמרו של אלבק התעורר רעש גדול והמבוכה רבתה. כעבור תקופה פירסמו שני נכדים של אוירבך כתב הגנה על סבם, בשם "צדקת הצדיק" (ברלין תר"ע), בו הם טוענים שאכן היה קיים אדם בשם "משה מרציג" שציווה לקבור עמו את כל כתביו האישיים, והם משערים שבטעות נקבר עמו גם כתב היד הזה. אלבק לא קיבל את דבריהם ופרסם קונטרס בשם "כופר האשכול" (ווארשא תרע"א) להרחיב את טענותיו.

מהדורת אלבעק

אלבק לא קיבל את דברי ההגנה על מהדורת אוירבך, והוא ההדיר "אשכול" משלו על פי כתבי היד הקיימים, מהדורה שלבסוף יצאה לאור על ידי בנו חנוך אלבק בשני כרכים, במאמרו "מחוקקי יהודה" טען אלבק כי ספר האשכול הוא למעשה "מהדורה קצרה" של ספר העתים שחיבר החכם הספרדי יהודה בן ברזילי הברצלוני.[3]

הספר במהדורת אלבעק עוסק בהלכות אורח חיים ויורה דעה בלבד, וכמעט שאין בו מאומה מהלכות אבן העזר וחושן משפט, וכן אין בו הלכות שבת ועירובין.

סדר ההלכות בספר: בעל קרי וטבילה, הנהגת אדם בבוקר, ברכות השחר, פסוקי דזמרא, ק"ש וברכותיה, תפילת השחר, נט"י והלכות סעודה, ברכת הניסים והודאות, לקוטי הלכות תפילה, תפילת המנחה, ק"ש ותפילה של ערבית, צניעות, ליקוטי הלכות ברכות, ליקוטי הלכות ק"ש, ליקוטי הלכות בית הכנסת, ליקוטי הלכות תפילה, ברכת מיני מזונות ופירות, שני וחמישי ותענית, ראשי חדשים, ספר תורה, קריאת התורה, מזוזה,ציצית, תפילין, פדיון הבן, מילה, ערלה, פדיון כרם רבעי, כלאים, כלאי בהמה, חסימה, סירוס, שעטנז, חלה, ראש השנה, יום הכיפורים, יין נסך, יו"ט, פסח, ראש השנה, יוה"כ, סוכה, חולין, סימני בהמה, סימני דגים, סימני ביצים, גיד הנשה, תערובת, נקור, אבר מן החי, מתנות כהונה, מסכת עבודה זרה, איסורי תורה, ע"ז, כלי גויים, בשולי גויים, הקדש ונדרים, הלכות רבנן, צדקה, טומאת כהנים, ט' באב, מועד קטן, אבלות, ברכת חתנים.

לקריאה נוספת

  • שלמה יוסף זווין, סופרים וספרים, כרך ראשון עמ' 106.
  • ישראל מ' תא שמע, רבי זרחיה הלוי בעל המאור ובני חוגו: לתולדות הספרות הרבנית בפרובאנס, ירושלים תשנ"ג, עמודים 41-40.
  • הרב זאב רבינוביץ, שערי תורת בבל, ירושלים תשכ"א עמ' 488
  • שולמית אליצור, למה צמנו, ירושלים תשס"ז. עמודים 115 ו-228.
  • הרב אליעזר יהודה בראדט, ליקוטי אליעזר, ירושלים תש"ע, עמוד סד.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. כגון בדף מו:
  2. שלום אלבק שיער שה'מגיה' הוא רפאל קירכהיים מפרנקפורט מחברו האנונומי של קטלוג אוסף כרמולי בפרנפקורט.
  3. שלום אלבעק, ‏מחוקקי יהודה, ברסלויא תרע"א, באתר HebrewBooks.
Scroll 2 (PSF).png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות ובנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0