ספר הקנה

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ספר הקנה הוא פירוש לתרי"ג מצוות, השייך בסגנונו הלשוני לספרות הקבלה הקדומה, אך ככל הנראה מדובר ביצירה שנערכה במהלך המאה הי"ד או בראשית המאה הט"ו. לרוב הוא נכרך עם ספר הפליאה, ונראה כי מחבר אחד להם.

הספר מיוחס לרבי נחוניה בן הקנה או ל-"אמר קנה אבן גדור, בנו נחום ממשפחת רם, נאחז ונתפס הוא ממשפחת רבי נחוניא בן הקנה" ובתוך הספר כותב המחבר שהוא חלם חלום בשנת ד' אלפים לבריאת העולם (240 לספירה). אולם כבר החיד"א[1] פקפק בכך שהמחבר הוא רבי נחוניה בן הקנה או שהוא חי בתקופת התנאים, שכן הוא מזכיר בספר את אביי ורבא. גם הרמ"ק לפניו משמע שאין רבי נחוניא מחבר "ספר הקנה"[2].

רוב החוקרים טוענים שהספר נכתב בספרד. לעומת זאת, החוקר אהרן (אדולף) ילינק סבור היה כי מדובר במחבר שחי בביזנטיון, ובעקבותיו צעד גם פרופ' ישראל מ' תא שמע אשר טען כי מחבר הספר הוא מיוון מכיוון שהוא מצטט קטעים מתפילת העמידה בנוסח הרומניוטים.[3]

ישנם חוקרים שמעריכים שהספר הוא מהמאה ה-14 מכיוון שהוא חוזה את הקץ לשנת ה'ק"נ (1390).[4]

תוכן

הספר כתוב כדיון בין תלמיד למורו. התלמיד מרבה לשאול על סתירות לכאורה בין דברי חז"ל לפשוטם של הכתובים, וכן על קשיים שיש בדרשותיהם על הכתוב. רבו עונה לו שמדובר בהסתרת סודות עמוקים שהם השורש האמיתי להבנת התורה ודברי הנביאים.

השפעות על שבתאות

בספרה "נשים והכפירה השבתאית" טענה עדה רפפורט-אלברט שספר הקנה ושאלותיו ותשובותיו לגבי השתתפות נשים או הדרתן ממצוות שונות, התלויה בחטא אדם הראשון, שלא באשמתה של חוה, היווה את הבסיס המרכזי להיתר שנתן לנשים, בכך שהגעתו כמשיח משחררת אותן סוף סוף מן העונש על החטא הקדמון.[5]

הפצת הספר והתנגדות לו

הספר הודפס בידי המגיד מלוצק בעיר פריצק בשנת תקל"ח (סביבות 1778) עם הסכמות של רב העיר קוריץ ורבנים תומכי חסידות מבית המדרש של המגיד ממזריטש. ההדפסה הייתה נדבך בתהליך הפצת ספרי קבלה וחסידות, כחלק מתוכנית להבאת גאולת ישראל, אשר כללה ניסיונות פיוס של החסידים עם מתנגדיהם, ועליה לארץ ישראל.[6][7]

הספר הודפס שוב בתרנ"ד (סביבות 1894) בעיר ורשה.

בשנים הראשונות שלאחר מלחמת העולם הראשונה, החלה לצוץ התנגדות לספר בקרב רבנים. הרב אייזיק שער מסלובודקה כתב ביקורת על אופן כתיבת הספר המשלב ניגוח של דברי חז"ל, ומשום כך התנגד לקריאה ולימוד מן הספר הזה:

"ראיתי בספר הקנה המיוחס לאביו של ר' נחוניה בן הקנה (מה שקשה מאוד להאמין שזה המחבר, וגם הפרדס לרמ"ק כתב שאינו...
ומדבר נגד דרשות חז"ל שלא כהוגן בדברים קלושים, רק להראות ולהוכיח שרק ע"פ הסוד אפשר להבין אותם)
ושם ראיתי שהוא מגנה מאוד פשט הכתוב... ומראה שהעיקר הוא הסוד...
ואנחנו יודעים בבירור כמו שאמר הגר"א ז"ל שהסוד צריך שיהיה מוסכם עם הפשט, ואם לאו, אין לסמוך על הסוד, שאינו מובן ובקל טועים בו.
...ופשט המקרא צריך שיסכים עם התושבע"פ,
...והנה גם בימינו אלו אנו רואים שההולכים אחר הכופרים מראים התירים על פי רמז וסוד נגד הפשט
ודבר זה נקרא מגלה פנים בתורה, והנפש אשר תעשה ביד רמה, כשהוא מורה למעשה ע"פ סודותיו ודרשותיו. ה' ירחם."[8]

לקריאה נוספת

  • פסאודואפיגרפיה
  • ישראל מ' תא שמע,"היכן נתחברו ספרי ה'קנה' וה'פליאה'?" בתוך "כנסת מחקרים: עיונים בספרות הרבנית בימי הביניים, כרך ג: איטליה וביזנטיון", ירושלים תשס"ו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. שם הגדולים מערכת ספרים ערך 'פליאה'.
  2. פרדס רימונים שער יב פרק ב
  3. חננאל מאקכי מבארי תצא תורה ודבר ה' מאוטרנטו, באתר הארץ, 15 בדצמבר 2006
  4. ישראל ' תא-שמע, "היכן נתחברו ספרי הפליאה והקנה?", פרקים בתולדות החברה היהודית בימי הביניים ובעת החדשה, מוקדשים לפרופ' י' כ"ץ במלאת לו שבעים וחמש שנה, ירושלים תש"ם, עמ' נו־סג; מיכל קושניר אורון, "ה'פליאה' ו'הקנה' - יסודות הקבלה שבהם, עמדתם הדתית חברתית ודרך עיצובם הספרותית", ירושלים תש"ם
  5. שרה אשת שבתאי צבי, הרצאתו של ד"ר הנרי אברמסון, דיקן לשעבר של מכללת תורו
  6. הסכמות לספר (אתר כתבים עבריים)
  7. אתר ד"ר מור אלטשולר
  8. לקט שיחות מוסר, ח"ב עמ' שס"ז, בני ברק תשנה
Stub judaism.png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.