סקומברן זריז
 סקומברן זריז
| |
|---|---|
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | מקריני סנפיר |
| סדרה: | דקראים |
| משפחה: | קולייסיים |
| סוג: | סקומברן |
| מין: | סקומברן זריז |
| שם מדעי | |
 Scomberomorus commersonדה לאספד, 1800 | |
| תחום תפוצה | |
| |
סְקוֹמְבְּרָן זָרִיז (שם מדעי: Scomberomorus commerson), המוכר בשמו העממי פלמידה לבנה או טונה לבנה, הוא דג-ים טורף מהסוג סקומברן שבמשפחת הקולייסיים. הדג פלש לים התיכון באמצעות הגירה לספסית ומאז התבסס בו[1]. זהו המין הגדול ביותר של מקרל.
תפוצה
תפוצתו של סקומברן זריז משתרעת על פני שטחים נרחבים סביב דרום-מזרח אסיה ומערבה עד החופים המזרחיים של אפריקה, ומהמזרח התיכון לאורך החופים הצפוניים של האוקיינוס ההודי ומגיע מזרחה עד פיג'י באוקיינוס השקט. הוא נפוץ משני צידי אוסטרליה מפרת' בחופים המערביים ועד סידני בחופים המזרחיים. הם נמצאים גם צפונה עד סין ואפילו יפן.[2]
תפוצתו של הדג בים התיכון אינה סביבתו הטבעית. הדג פלש לים התיכון מים סוף דרך תעלת סואץ ונצפה לראשונה בסביבת הים התיכון בחופי ישראל בשנת 1935. מאז תועד בלבנון בשנת 1965, בטורקיה ב-1981, במצרים ובתוניס ב-1997. כיום הדג נפוץ בחופי ישראל[1].
תיאור
צבעו כחול בהיר עד אפור כהה לאורך הגב והצדדים הנחלש לכחול-כסוף אפרפר בבטן. לסקומברן זריז יש דוגמת פסים אנכיים בחלק התחתון של צדדיו. סקומברן זריז הוא המקרל הגדול ביותר מהמקרלים האוסטרליים המגיע לאורך של כ-2 מטר ולמשקל של עד 70 ק"ג.[2][3]
שלבי התפתחות
סקומברן זריז מטיל ביצים בתנאי אוקיינוס, במדפי שוניות. לביצים יש מעטפת שמן המסייעת להן לצוף ומחזיקה אותם בחלק העליון של עמודת המים שם הטמפרטורות גבוהות יותר, מחומצנות ובעלי שפע של מאגר פלנקטוני המשמש לתזונה לפגיות (לַרְוַוה) ברגע שיבקעו.
הרבייה היא עונתית אולם מתארכת במים טרופים חמימים. רבים מדייגי הסקומברן זריז מתבססים על התקבצות הדג המתרחשת טרם עונת הרבייה. רוב הנקבות הנתפסות באזורי האקלים הצפוני בין יולי לדצמבר הן כאלו שהטילו לאחרונה את ביציהם או קרובות למועד זה. באופן כללי, זמן הטלת הביצים של הסקומברן זריז משויך בדרך כלל לטמפרטורות גבוהות של המים המקדמות זמינות אופטימלית של מזון לגדילה והתפתחות מהירה של הפגיות. כשהפגיות הצעירות מתפתחות הן נעות מן המים הרחוקים מהחוף אל מי החופים ובסביבת שפכי נהרות שם ימצאו בשלב המחזורי הצעיר של התפתחותן. בסביבה החופית תזונתם תכלול בעיקר פגיות ודגיגונים של דגים קטנים וסרטנאים קטנים עד שיגדלו מספיק כדי לצוד דגים קטנים ודיונונים. מחקרים אוסטרליים של מין זה הציעו כי הנקבות גדולות יותר מהזכרים. הנקבות של המין מגיעות לבגרות פיזיולוגית בגיל של בערך שנתיים, ובאורך של בערך 80 ס"מ[4]
הרגלי תזונה
סקומברן זריז הוא מין טורף, אופורטוניסט ורעבתן. כמו מינים נוספים בסוג הזה, מזונו מכיל בעיקר דגים קטנים וכמויות קטנות יותר של חסילונים ודיונונים.
סקומברן זריז נוהג לצוד את טרפו במרדף במים פתוחים, בסמוך לשוניות וגם בקרבה לחוף. הוא מסוגל לבתר בקלות את טרפו באמצעות שיניו החדות.
דיג
סקומברן זריז הוא מקרל נחשק מאוד באזור תפוצתו במערב האוקיינוס ההודי. דייגים חובבים דגים את הסקומברן זריז מסירות בשיטת הטרולינג- גרירת דג או דמוי-דג כמה עשרות מטרים מהסירה תוך כדי שיט איטי, או באמצעות הטלת דמוי-דג באמצעות חכה מהחוף וגרירתו חזרה, או באמצעות משיכת דמוי-דג שוקע מקרקעית הים ושיחרורו בתנועות הקפצה. שיטות אלו מעוררות את יצר התקיפה אצל הסקומברן זריז, כאשר הן מדמות תנועת דג פצוע באמצעות ויברציות שדמוי-הדג מחולל במים. הדג פופולרי מאוד בקרב דייגים חובבים בישראל. דיג מסחרי בעיקרו מתבסס על רשתות דיג אנכיות ובמערך חכות. מהיבט השימור, המין קרוב לסיכון בשל ערכו המסחרי הגבוה וטעמו הנחשק של הדג שהוביל לדיג יתר באזורים רבים בתחומי תפוצתו.[5]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- סקומברן זריז, מדריך הדגים של ישראל, באתר גוגל ספרים
- עדיי עפאים, אוכל בזמן: פלמידה - אנדר דג, באתר כלכליסט, 17 בנובמבר 2016
גיל ססובר, תביא סערה אחת גדולה והפלמידות יבואו לחוף, באתר הארץ, 10 בדצמבר 2015- סקומברן זריז באתר IUCN
- סקומברן זריז מאתר הוועדה המדעית לחקר הים התיכון - CIESM.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 סקומברן זריז מאתר הוועדה המדעית לחקר הים התיכון - CIESM.
- ^ 2.0 2.1 Fishbase
- ^ Fishnet | The Fish Files
- ^ http://www.nt.gov.au/d/Content/File/p/Fishnote/FN40.pdf
- ^ 20 species of grouper fish are endangered
